הזר הכי טוב בליגה

את הניצחון של בני יהודה על הלסינגבורג אפשר לסכם בשתי מילים בלבד: פדרו גלבאן. הקשר הארגנטינאי של הכתומים הוא עולם ומלואו מבחינת הקבוצה. שחקן בקלאסה אחרת, רמה אחת מעל כולם. פשוט שחקן שכיף לראות וכיף ליוסי אבוקסיס שהוא אצלו בסגל.

כשהוא רק הגיע לארץ הוא היה מושא ללעג מבחינת לא מעט אנשים. הבטן הקטנה שבצבצה לה, הכבדות, האוויר שנגמר מהר. אלא שפדרו גלבאן של עונת 2008/9 הוא לא הפדרו גלבאן של העונה.

מדובר בשחקן אחר לגמרי. את הניצנים של מה שראינו מול הלסינגבורג, התחלנו לראות כבר בעונה שעברה. קשר שלוקח את הקבוצה עליו, מנהיג אותה, סוחב אותה על גבו.

זה מדהים שהוא עדיין בבני יהודה בעיני. מדהים גם שדלה איינוגבה שם. מה שבטוח, איתם, מדובר בקבוצה ברמה אחרת לגמרי, כזו שבקלות יכולה להפתיע העונה את הליגה ולהיות הסוס השחור.

פדרו גלבאן חוגג. שחקן ברמה אחרת (יניב גונן)

כשהמצב של בית"ר ירושלים לא ברור, הפועל תל אביב ומכבי חיפה מנסות סגל כמעט חדש ומכבי תל אביב עדיין סימן שאלה בשל הצעירים הרבים שישחקו בה העונה, בני יהודה יכולה להיות המרענן הרשמי של הליגה.

מה שבטוח, לפדרו שלה (הזר הכי טוב בליגה לדעתי), יהיו מניות אדירות בהצלחתה או נפילתה, כי כמו שזה נראה מול השבדים, זו קבוצה שבנויה סביבו וכרגע היא גם בנויה נכון.       

הכתוב הינו טור דעה