מכבי פתח תקווה גידלה במשך עשרות שנים כמה מהכוכבים הגדולים בכדורגל הישראלי. שחקנים שהגיעו לנבחרת ישראל, יצאו לאירופה, זכו בתארים והגשימו חלומות. הם שיחקו במדי הקבוצה והובילו אותה להצלחה, עם תצוגות כדורגל נפלאות על הדשא, משחקים גדולים במעמדים מיוחדים, הופעות בלתי נשכחות במפעלים האירופאים ומסורת שהתפתחה עם השנים. אין ספק, למכבי פתח תקווה יש חלק גדול בהתפתחות של הכדורגל הישראלי - וכעת זהו התור שלכם לבחור מי יהיו ה-11 הגדולים ביותר של המועדון, שיופיעו בקרוב בשדרת הכוכבים החדשה שתוקם באצטדיון שלמה ביטוח בעיר.
ביוזמת החברה לפיתוח פתח תקווה ועיריית פתח תקווה, וכן בהשתתפות המועדונים עצמם, אתר ONE וחברת שלמה ביטוח - הציבור מוזמן לבחור את ההרכב הגדול בכל הזמנים של שתי הפתח-תקוואיות. 11 שמותיהם של הכוכבים הגדולים ממכבי יוטבעו לצידם של 11 שחקני הפועל הגדולים בכל הזמנים בשדרת הכוכבים החדשה והייחודית שתיחנך בצדו המערבי של אצטדיון שלמה ביטוח לקראת פתיחת עונת המשחקים הקרובה. ניתן להצביע עד היום בחצות.
במסגרת הפרויקט, גולשי ONE מוזמנים להצביע לשחקן האהוב עליהם. תחילה הייתה רשימה של 33 שחקני העבר של מכבי פתח תקווה בשלב הראשון, כעת הרשימה צומצמה ל-22 השחקנים שזכו למירב הקולות ומהם ייבחרו בשלב האחרון 11 השחקנים משני המועדונים שייכנסו להיכל התהילה בשדרת הכוכבים החדשה של אצטדיון שלמה ביטוח. להצבעת האוהדים יהיה משקל שווה לזה של ועדת ההיגוי שתתכנס לאחר סגירת הצבעת הגולשים. ועדה זו תורכב מנציגי המועדונים, נציגי ONE, ומנציגי החברה לפיתוח פתח תקווה.
גל אלברמן
אי שם בתחילת המילניום, צמחו שחקנים איכותיים וטובים במחלקת הנוער של מכבי פתח תקווה וגל אלברמן היה אחד מהם. הקשר האחורי היה שחקן טכני, שקט וחכם ששיחק במועדון בין השנים 2000 ל-2005, בהן הוא העפיל עם הקבוצה לגמר גביע המדינה ואף זכה איתה בגביע הטוטו. לאחר מכן עבר לשחק בטנריפה הספרדית, אחר כך שיחק גם בבורוסיה מנשנגלדבאך הגרמנית, חזר לארץ ושיחק אצל הקבוצות הבכירות בליגת העל איתן הוא זכה בחמש אליפויות ובשני גביעים.
גל אלברמן (אלעד ירקון)אייל בגלייבטר
גדל במכבי פתח תקווה ושיחק במועדון בין השנים 1979-1987 ו-1989-1996 בעמדת הקשר, לאחר שהלך בעקבות המורשת המשפחתית של סבו שמואל ואביו דני. תמיד כיכב על המגרש והיה שחקן טכני. בגיל 16 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה, במדיה הוא הבקיע שערים ובלט לטובה, כך שמהר מאוד קיבל אפילו זימון לנבחרת ישראל. ב-1987 יצא לשחק בהאסלט הבלגית ולאחר מכן עבר למכלן, אך חזר ארצה לקבוצת נעוריו בחלוף שנתיים. זכה בגביע הטוטו הראשון של הקבוצה ב-1995 והיה בין הכובשים המצטיינים של המועדון.
אייל בגלייבטר (אלבום פרטי)חיים בוך ז"ל
במשך 20 שנה שיחק כדורגל, החל מ-1946, והוא היה זה שעמד בין הקורות ביום בו מכבי פתח תקווה זכתה בגביע המדינה ב-1952 ואף סיים פעמיים עם התואר סגן אלוף המדינה. כשוער, הרשים במיוחד והיה לאחד מהשוערים הגדולים ביותר בתולדות המועדון. בין היתר, היה מומחה לעצירות פנדלים עם 16 הדיפות מתוך 44 בעיטות מהנקודה הלבנה לשערו.
חיים בוך (ארכיון שמעון היבש)ישראל בן דרור ז"ל
שיחק במגוון תפקידים במכבי פתח תקווה בין השנים 1947-1962. במהלך הקריירה שלו, זכה בגביע המדינה הראשון של הקבוצה ב-1952 וסיים פעמיים עם הקבוצה במקום השני בליגה הבכירה בישראל, הישג השיא במסגרת זו. בנוסף, היה שחקן נבחרת ישראל. היה מורה לחינוך גופני, מאמן כדורגל וכדורסל, ואף הקים קבוצת כדורגל באבן יהודה. היה חלק משושלת אדירה של משפחת בן דרור שהייתה אחת הבולטות בהיסטוריה של המועדון, כאשר גם בנו אילן שיחק במכבי.
ישראל בן דרור (אלבום פרטי)שמואל בן דרור ז"ל
שיחק במכבי פתח תקווה בין השנים 1938-1953 כבלם וקשר מרכזי, וזכה במדיה בגביע המדינה ב-1952. במהלך הקריירה, שיחק גם במשחקה הרשמי הראשון של נבחרת ישראל מאז קום המדינה נגד נבחרת ארצות הברית, בו שימש כקפטן ואף כבש את את השער הראשון שלה ב-29 בספטמבר 1948, כך שנכנס לדפי ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי. לאחר שפרש, היה יו"ר הקבוצה, כיהן כחבר הנהלה בהתאחדות לכדורגל וייסד עם אשתו דבורה את עמותת אדי לקידום השתלות ותרומת איברים בישראל, בעקבות מותו של בנם אהוד (אדי) בן דרור.
שמואל בן דרור (אלבום פרטי)רן בן שמעון
היה בלם משכמו ומעלה. גדל במכבי פתח תקווה ושיחק בה בין השנים 1987-1995. בעונתו האחרונה זכה בגביע הטוטו, כאשר בגמר הוא תרם שער לטובת קבוצתו. לצד היכולת ההגנתית, היה ידוע גם בבעיטותיו החופשיות המדויקות. לא בכדי שילם עבורו רובי שפירא 450 אלף דולר, סכום גבוה במיוחד בזמנו עבור בלם, על מנת להעבירו ממכבי פתח תקווה להפועל חיפה. גם בנבחרת היה בלם בכיר.
רן בן שמעון (אלבום פרטי)עומר גולן
מהסמלים הגדולים של המועדון ומלך השערים של מכבי פתח תקווה בכל הזמנים עם 81 כיבושים. החלוץ והקפטן של המועדון בשנות האלפיים זכה עם הקבוצה בגביע הטוטו ב-2004, אחרי שכבש בגמר נגד מכבי חיפה ותרם בניצחון 0:3. היה חלק מהקבוצה שסיימה במקום השני בליגת העל ב-2005 ולאחר מכן היה גורם מכריע בניצחון 2:5 בחוץ על פרטיזן בלגרד, בו הוא הפציץ שלושער והוביל את הקבוצה לשלב הבתים של גביע אופ"א לראשונה בתולדותיה. ב-2007 זכה לכותרות ענק באנגליה, אחרי שכבש במדי נבחרת ישראל בניצחון 1:2 על רוסיה, שקירב את האנגלים להעפלה ליורו. לאחר מכן, יצא לשחק בלוקרן הבלגית, אבל בארץ שיחק רק במדים הכחולים של מכבי פתח תקווה. לבסוף נכנע לפציעה בברך, פרש בגיל 31 וקיבל תפקיד מקצועי במועדון.
עומר גולן (שי לוי)זאב זלצר
זאביק, זה היה הכינוי שדבק בו. שחקן ההתקפה של מכבי פתח תקווה היה אחד מסמליה ולא עזב אותה בשנות השישים והשבעים, מלבד לשנה אחת בה יצא לשחק בלוס אנג'לס. שימש כקפטן מכבי פתח תקווה במשך תשע שנים, היה "בעל הבית" על המגרש וניחן בראיית משחק מדהימה. היו לו בעיטות מופלאות והוא הבקיע לא פחות מ-77 שערים עבור מכבי פתח תקווה, כך שהוא מדורג במקום השני בטבלת הכובשים של המועדון בכל הזמנים. זכה בגביע כ"ה למדינה ב-1973. אחרי שפרש הוא גם אימן את הקבוצה.
זאב זלצר (אלבום פרטי)יצחק זלצר
איציק הוא אחיו של זאב זלצר, איתו הוא שיתף פעולה בהתקפה של מכבי פתח תקווה עם מרקם קבוצתי נהדר. יצחק היה קשר ששיחק בין השנים 1964 ל-1976 במדים הכחולים, היה לו חוש לשערים עם בעיטה מדויקת וחזקה, מיקום טוב פלוס נגיחה מצוינת. לאחר מכן, חצה את הכביש באופן מפתיע, לתדהמתם של אוהדי מכבי פתח תקווה, שכן הוא היה מזוהה מאוד עם הקבוצה והצטיין בה. גם בצד השני של העיר קיבלו אותו בכבוד, אגב, והוא הותיר חותם כשחקן עם טכניקה מרשימה. זכה בגביע כ"ה.
יצחק זלצר (אלבום פרטי)גיא יצחק
עלה ממחלקת הנוער בגיל 17 ושיחק מ-1989 עד שנת 2002 במכבי פתח תקווה. למרות שנפצע לא פעם, הצליח להשתקם עם הרבה כוח רצון וחזר לשחק. בתקופתו הקבוצה זכתה בגביע הטוטו, לאחר שכבש במשחק הגמר וניצח 1:2 את מכבי תל אביב ב-1995. לאחר מכן זכה שוב בגביע הטוטו ואף רשם הופעה בגמר גביע המדינה.
גיא יצחק (זאב שטרן)ניסים כהן
אחד משחקני הכדורגל שמכבי פתח תקווה הייתה מוכנה לשלם הון גדול עבור שירותיו, בזמן שכל הליגה רדפה אחריו. היה פליימייקר עם שליטה בכדור, ראיית משחק, בעיטה מדויקת ומסירות של אמן. שחקן אמיץ שאהב את המשחק ואהב לנצח. במכבי פתח תקווה הוא רשם קדנציה של ארבע שנים ואמנם לא זכה בתארים גדולים, אבל עדיין הלהיב את הקהל והמשיך לעשות זאת בליגות הבכירות עד גיל 45.
ניסים כהן (אלבום פרטי)אמנון כרמלי ז"ל
קשר ימני שנולד ב-1929 ושיחק בין השנים 1946-1958 במכבי פתח תקווה. זכור בעיקר בזכות שער הניצחון ההיסטורי שכבש וקבע 0:1 על מכבי תל אביב בגמר הגביע ב-1952, במה שהיה תואר היסטורי עבור הקבוצה. שחקן קיצוני ימני מהיר, ממושקף אבל עם ראיית משחק נהדרת. היה מבקיע שערים ושיחק הרבה שנים בקבוצה. איש מכבי אמיתי.
אמנון כרמלי (ארכיון שמעון היבש)דב להב ז"ל
שיחק בקבוצה הבוגרת של המלאבסים מ-1945 עד 1958 כבלם נוקשה ודומיננטי, וזכה עמה בגביע המדינה ב-1952. הוא אף היה מאמן משותף במכבי פתח תקווה למשך עונה אחת, לאחר מכן היה בהנהלת הקבוצה, היה חבר במרכז מכבי ושימש ככרוז במשחקי הקבוצה.
דב להב (ארכיון שמעון היבש)מוראד מגמאדוב
הוא נולד בברית המועצות ואפילו שיחק במדי נבחרת רוסיה בצעירותו, אבל בשנת 1995 הגיע לארץ והפך לאחד מהסמלים של מכבי פתח תקווה בפרט ולאחת מהדמויות האהובות בכדורגל הישראלי בכלל. בלם אלגנטי, קר רוח ומנהיג שקט. הוא הזר היחיד שרשם מעל 400 הופעות בליגה ונשאר במשך שנים ארוכות בקבוצתו, החל מ-1995 ועד שהפסיק לשחק באופן מקצועני ב-2013. סך הכל, ייצג את הקבוצה ב-16 עונות שונות והיה לאחד מהעוגנים הגדולים שלה בתקופה זו. ביחד איתו, הקבוצה זכתה שלוש פעמים בגביע הטוטו עם ניצחונות על קבוצות גדולות וחזקות.
מוראד מגמאדוב (זאב שטרן)נחמן מנדל ז"ל
האיש שהיה מאחורי מכבי פתח תקווה במשך עשרות שנים. לאורך 42 שנה שימש כיו"ר מחלקת הכדורגל של האגודה ובעברו אף שיחק במדיה בעמדת החלוץ. החמצת פנדל מפורסמת שלו ב-1963 במשחק מול הפועל תל אביב הפכה לשורה בשיר של להקת התרנגולים, ששרה על ההחמצה ב"שיר השכונה". זכה לתואר יקיר העיר פתח תקווה ב-2015 לאחר שגידל ספורטאים רבים מהעיר והוביל את הקבוצה להצלחה.
נחמן מנדל (אלבום פרטי)דוד ספיבק
שיחק במכבי פתח תקווה עוד כשהיה ילד ולאחר מכן רשם 13 עונות בבוגרים, התחיל כקיצוני ימני ואז עבר לעמדת המגן. שירת את הקבוצה נאמנה מ-1968 ועד 1982. היה מהיר, אגרסיבי, בעל ראיית משחק, יכולת כדרור, כושר גופני מצוין ויכולת להבקיע שערים. הוא גם קיבל את סרט הקפטן. לאחר הקריירה שלו שימש כמאמן כושר, עוזר מאמן, מאמן נוער באגודה וגידל דורות של תלמידים בפתח תקווה כמורה לחינוך גופני.
דוד ספיבק (אלבום פרטי)איסמעיל עמאר
שחקן הגנה שפרץ במכבי פתח תקווה ושירת אותה נאמנה במשך 14 שנה. הוא זכה פעמיים בגביע הטוטו כאשר באחד ממשחקי הגמר נגד מכבי חיפה הוא אפילו הבקיע שער בדרך לניצחון 1:4, הגיע לגמר גביע המדינה והיה חלק מהקבוצה שסיימה במקום השני בליגה הבכירה. בימיו במועדון, מכבי פתח תקווה הייתה קבוצה חזקה בכדורגל הישראלי.
איסמעיל עמאר (עמית מצפה)עופר פביאן
שיחק בשנות השמונים במכבי פתח תקווה במשך 15 עונות. היה שוער נהדר, גבה קומה ובעל נוכחות מרשימה בין הקורות. היו לו יכולות מצוינות כשוער, התאמן קשה, השתלב בקבוצה והיה עם אינסטינקטים טובים בין הקורות. בהמשך הוא הלך לתחום האימון ועמד על הקווים כשהוביל את הקבוצה.
עופר פביאן (אלבום פרטי)שרון צופין
שיחק בעמדת המגן הימני והבלם במכבי פתח תקווה, בה שיחק ברוב הקריירה שלו, משנת 1987 ועד שנות האלפיים. זכה להניף את גביע הטוטו עם הקבוצה, הגיע לגמר גביע המדינה והיה לאחד מהשחקנים המוערכים במועדון.
שרון צופין (זאב שטרן)פיני קינסטליך
נולד בפתח תקווה והחל לשחק עוד בילדותו בקבוצות של מכבי. שיחק עם נבחרת הנוער באליפות אסיה ב-1964 ונבחר למצטיין הטורניר, בו זכתה הנבחרת. בגיל צעיר הוקפץ לבוגרים והיה לשחקן התקפה אדיר במשך 11 שנה, החל מ-1960 ועד 1971. הוא הבקיע 70 שערים עבור הקבוצה בכל המסגרות. הייתה לו יכולת פריצה מצוינת, מיקום נהדר, יכולת הבקעה ונגיחות מהטובות בארץ. עם פרישתו, הפך למנהל מקצועי ולמאמן. פיני למד הוראה לחינוך גופני וריכז את קורס מאמני הכדורגל במכון וינגייט, ואף ניהל את אגף ההדרכה ואגף הנוער בהתאחדות לכדורגל.
פיני קינסטליך (אלבום פרטי)דורון רבינזון
יליד פתח תקווה. חלוץ נהדר ועם משחק ראש משובח שהגיח בעיקר מהאגף השמאלי. בשנת 1978, כלומר כבר מגיל צעיר, עלה לקבוצה הבוגרת ושיחק בה עד 1987. היה מלך השערים של הליגה הבכירה בארץ ב-1986 ביחד עם אורי מלמיליאן, לאחר שכל אחד מהם הבקיע 14 שערים. לאחר מכן עבר ליריבה העירונית הפועל פתח תקווה ושיחק במדיה למשך עונה אחת וחזר למכבי, והשאיר זיכרונות טובים אצל אוהדי מכבי פתח תקווה עם שערים מרהיבים.
דורון רבינזון (ארכיון ההתאחדות לכדורגל)אליעזר שפיגל ז"ל
נולד בפתח תקווה ב-1922, שיחק כחלוץ מרכזי במכבי במשך שנים ארוכות וזכה לכינוי "לייזר". היה קפטן, מנהיג, מלך השערים של הליגה ב-1954 עם 16 כיבושים, הבקיע שערים רבים גם במשחקי הדרבי של העיר, העלה את הקבוצה הבוגרת לליגה הראשונה ואף היה חלק מהזכייה בגביע המדינה ב-1952. בצעירותו, היה חבר ומפקד באצ"ל כחבר המחתרת באריתראה וכשחזר המשיך לשחק כדורגל, הופיע במדי נבחרת ישראל ולאחר מכן עבר לתחום האימון. הוא גם אביו של שחקן ומאמן העבר גיורא שפיגל.
אליעזר שפיגל (אלבום פרטי)