הסדר טיעון לאיציק לוזון, הדרישה: עד שנת מאסר

מנהל מכבי פ"ת,  איציק לוזון, הגיע היום (חמישי) להסדר טיעון עם הפרקליטות במסגרת פרשת "שותף סמוי". לוזון הודה בסעיפים של קשירת קשר לביצוע פשע, הסגת גבול ובשימוש ברכב ללא רשת והפרקליטות דורשת מאסר של חצי שנה עד שנה.

על פי כתב האישום, לוזון הואשם ב"קשירת קשר לביצוע פשע, התפרצות למקום מגורים בכוונה לבצע גניבה, גניבת רכב ופריצה לבניין שאינו מקום מגורים במטרה לגנוב". גזר דינו יינתן ב-12 לפברואר.

לוזון הואשם יחד עם נאשם נוסף, אלון בן נתן לייבוביץ', שבא במגע עסקי עם העבריין איתן חייא. בידי הפרקליטות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של הנאשמים ביחס להוכחת העבירות, בין השאר המשטרה ביצעה האזנות סתר רבות, מהן עולה תמונה ראייתית ברורה, בעיקר בכל מה שקשור ללוזון בנוסף לארבעה נאשמים נוספים ביניהם חייא.

בפרוטקול הדיון בעניינו של לוזון נכתב: "הנאשם מודה בפרטי האישום העשירי, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע בעניין השבל"ר, הסגת גבול ושימוש ברכב ללא רשות ונטישה, ובפרט האישום ה-12 יודה בקבלת נכס שהושג בפשע. הנאשם 9 (לוזון) בהודעה בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, בקשר לשבל"ר לפי סעיף 499 לחוק העונשין. כמו כן מורשע בעבירה של קבלת פשע של קבלת נכס שהושג בפשע לפי סעיף 411 לחוק העונשין, זאת במקום העבירות המקוריות שיוחסו לו בפרט האישום ה-12".

איציק לוזון (יניב גונן)

בנוסף צויין: "יום לאחר אירועים אלו, הנאשם הגיע לקפה הגבע וראה את הנאשמים 1,2 ו-4 כשהם עסוקים בבזיזת משרדי קפה הגבעה, הוא נשען על רכב, והם מוציאים מסמכים מהמשרדים, וכך הורשע בקבלת נכס שהושג בפשע. מכלל הפסיקה עולה שלא מדובר בעבירות שיש להקל עימן ראש. יש להטיל על הנאשם עונש מאסר של שישה חודשים עד לשנת מאסר וכן להרתיע מאסר מותנה ולפסוק פיצוי לינון".

באי כוחו של לוזון, עורכי הדין אבי חימי ומשה וייס טענו: "הקשרים בין הנאשם לינון היו עמוקים, טובים ועולם התגלעו במערכת היחסים בניהם, מדובר בחברות טובה ואמיצה. את מעשי הנאשם ניתן לתאר במשפט שהדרך לגהנום רצופה כוונות טובות, בית המשפט. בית המשפט שמע את עדותו של עד המדינה, שאישר כי הנאשם חבר קרוב שלו, שהם עזרו לנאשם כשהיה זקוק במימון כספים, הוא אמר שלנאשם יש נשמה טובה, המעשים בהם הודה הנאשם הם מבחינת ליקוי מאורות, אין בהם מה שנלווה לעבירות פליליות וזדון".

עו"ד אבי חימי. עו"ד של לוזון (חגי ניזרי)

וייס וחימי המשיכו: "הנאשם סבר בשגגה שהוא פועל לטובת עד המדינה ולטובת עצמו והרגיש מחויבות כי הוא זה שנתן את הלוואה לינון ויצר את הקשר על רקע היכרותו את מנהלת הסניף. הרכב היה אצל הנאשם מספר ימים והוא חש שהוא צריך לעמוד בחזיתם של החובות שריחפו בחלל האוויר. הנאשם שגה בשיקול דעתו, ומסר את הרכב שהיה מבוטח ומשועבד".