אחד מהשחקנים הבולטים העונה במכבי פתח תקווה הוא ללא ספק מרוואן קבהא. לאחר שבשנה שעברה היה לשחקן סגל ומיעט לשחק, הקשר האחורי בן ה-21 קיבל העונה את הזדמנות להוכיח את עצמו ולקח אותה בשתי ידיים.

קבהא הפך לאחד מהשחקנים הדומיננטיים בקבוצה ופרט לשלושה משחקים (בשניים מתוכם היה מוצהב) בהם לא שיחק, בשאר הוא פתח. גם הנבחרת הצעירה של גיא לוזון מאירה לו פנים ונראה כי עוד נשמע עליו רבות.

לאחר שהתאושש מירידת הקבוצה לליגה הלאומית, התפנה קבהא לשתף אותנו במחשבותיו ותחושותיו אודות העונה שחלפה ונתן לנו הצצה לתוכניותיו לעתיד.

מה קרה למכבי פ"ת העונה, שמקבוצה שדיברו עליה כקבוצת צמרת היא ירדה ליגה?
"הייתה לנו פתיחת עונה מצוינת עם מרקו בלבול, משום מה החליטו לפטר אותו וזה פגע בכל הקבוצה כי השחקנים מאוד אהבו אותו. אני באופן אישי מאוד התחברתי אליו, הוא נתן לי קרדיט וביטחון. אחר כך הגיע אייל לחמן ואיתו הייתה לנו תקופה קשה מאוד. השחקנים פשוט לא התחברו אליו, הוא הגיע עם גישת משחק אחרת ועם גישה כללית שונה שלא התאימה לקבוצה ולשחקנים. בינואר גם לא התחזקנו מספיק וזה עוד דבר שפגע בקבוצה כי הקבוצות האחרות כן התחזקו וזה הקשה עלינו. משה (סיני) הביא איתו התלהבות. הוא היה שחקן בעבר אז הוא הבין אותנו. הוא הבין בדיוק מה אנחנו מרגישים אחרי כל משחק והוא הצליח להוציא מאיתנו את המיטב. לצערי, משה הגיע מאוחר מדי".

משה סיני. &qout;אם הוא היה מגיע לפני חודש, היינו נשארים בליגה&qout; (עמית מצפה)
משה סיני. "אם הוא היה מגיע לפני חודש, היינו נשארים בליגה" (עמית מצפה)
 

אז אתה חושב שאם סיני היה מגיע מוקדם יותר הייתם נשארים בליגה?
"כן. אם משה היה מגיע חודש לפני שהוא הגיע אני בטוח שהיינו נשארים. גם אם מרקו בלבול היה ממשיך איתנו עד הסוף, גם אז אני מאמין שהיינו נשארים".

 
 במשחק האחרון זה היה מרגש מאוד, אני לא מכיר מקרים בעולם בהם הקהל שהקבוצה שלו יורדת ליגה והוא עומד ומוחא כפיים לשחקנים. באותם רגעים לא ידעתי אם לבכות או לשמוח. גם התביישתי להסתכל לאוהדים בעיניים, רצתי מהר לחדר הלבשה 
 
 
 

אתה מרגיש שכל השחקנים נתנו את כל כולם בשביל שהקבוצה לא תרד?
"במשך תקופה ארוכה כשהיינו בתחתית אף אחד מהשחקנים לא הפנים באמת עד כמה המצב שלנו קשה, כל הזמן אמרו "יהיה בסדר". התחלנו להבין רק אחרי ההפסד לבית"ר ירושלים באצטדיון ר"ג, במשחק הראשון בפלייאוף התחתון. אז הבינו שהמצב רע ושצריך להילחם. זה הספיק ולא הספיק כי מבחינת הנקודות שצברנו אנחנו נשארנו בליגה, מי שהוריד אותנו בפועל זה בית הדין כשהפחית לנו את שלוש הנקודות. אני חושב שכולם נתנו את מה שהם יכולים, אבל הקבוצה נבנתה לשחק בצמרת ולא להיאבק לירידה".

רובי לבקוביץ' אמר שמכבי פ"ת טעתה בכך שהיא הביאה כל כך הרבה שחקנים מושאלים לשנה אחת כי לשחקני בית יותר אכפת מהמועדון. מסכים איתו?
"אני לא יכול להגיד על השחקנים המושאלים שהגיעו שהם לא רצו להצליח עם הקבוצה כי לרדת ליגה זה כתם לכל הקריירה. אבל אין ספק ששחקני בית נלחמים יותר ורוצים יותר. אחת הסיבות שאני הגעתי למועדון היא בגלל שנותנים לשחקנים צעירים ממחלקת הנוער הזדמנות לשחק ולהצליח. מכבי פ"ת זה מועדון משפחתי וחם. אני אוהב את המועדון ורוצה לשחק בו הרבה שנים. אני כמובן אשמח גם להתקדם למועדונים גדולים יותר".

אבי לוזון (שי לוי)
אבי לוזון במושבה. קבהא: "קשה לשחק כשאתה שכולם שונאים אותך" (שי לוי)
 

נשמע מוזר שבמשפחה חמה לא משלמים משכורות בזמן
"תראי, זה נכון שלא שילמו לנו משכורות בזמן וזה לא נעים, אבל חוץ מזה כל ההתנהלות נותנת הרגשה של משפחה. עמי (פאן), למשל עוזר להרבה מאוד שחקנים והוא כמו אבא שני של השחקנים".

קשה לשחק במועדון שיש לו כל כך הרבה שונאים?
"זה קשה מאוד לשחק כשאתה יודע שכל הקבוצות נגדך וכל האנשים שונאים אותך רק בגלל שאתה משחק במכבי פ"ת. זו הרגשה קשה. אם אני מרגיש ככה ואני לא ממשפחת לוזון, אז מה הם מרגישים? השנאה הזאת לא צודקת, כל העליהום שהיה עלינו היה מוגזם ומנופח. לא הבנתי את כל התגובות הנוראיות שהיו עלינו ורק עלינו. עד היום אני לא מבין איך ייתכן שהפועל חיפה נשארה נקייה ולא נענשה הלוואי שהייתי מקבל תשובה על זה. בגלל הפועל חיפה לכל אחד משחקני קבוצה יש עכשיו כתם של ירידת ליגה".

 איפה היו כל האוהדים שהגיעו למשחק האחרון במשך כל השנה?
"למכבי פ"ת יש יותר קהל ממה שכולם חושבים, אבל חלקו לא מגיע. השנה חוץ מהמשחק האחרון גם במשחק פתיחה של המושבה מול עכו הגיעו 4,500 אוהדים, שחלקם הגיעו אחרי שנים שלא היו באצטדיון. חטפנו אז 0:4 והקהל רוצה הצלחות. לצערי לא הצלחנו לשמח אותו השנה, גרמנו להם רק לאכזבות אז אני יכול גם להבין אותם. מצד שני, אוהד של קבוצה נמצא איתה בטוב וכשרע לאוהדים רע גם לנו, לשחקנים"

אוהדי מכבי פ&qout;ת (שי לוי)
אוהדי מכבי פ"ת. "אוהד נמצא עם הקבוצה גם בטוב וגם ברע" (שי לוי)
 

"אסור לשכוח את החלק של הקהל שבא אחרינו לכל מקום, למשחקי בית כמובן ולב"ש, לעכו, לק"ש. זה קהל קטן, חם ומדהים, שמעודד כל ה-90 דקות. אני מאוד אוהב את הקהל, התחברתי אליו. אני מקווה שהוא ימשיך לתמוך כי הקבוצה לא שווה כלום בלעדיו.

"במשחק האחרון זה היה מרגש מאוד, אני לא מכיר מקרים בעולם בהם הקהל שהקבוצה שלו יורדת ליגה והוא עומד ומוחא כפיים לשחקנים. באותם רגעים לא ידעתי אם לבכות או לשמוח. גם התביישתי להסתכל לאוהדים בעיניים, רצתי מהר לחדר הלבשה.

לקחת מאוד קשה את הירידה לליגה הלאומית
"אני זוכר שבשריקת הסיום הסתכלתי על הקהל, הייתה דממה והבנתי שירדנו ליגה. בכיתי, נשכבתי על הדשא. לא עיכלתי, לרדת ליגה זה קשה. לא יצאתי מהבית כמה ימים לאחר מכן, פשוט לא הייתי מסוגל, הייתי בדיכאון. יכולתי להגיד לעצמי שאני שחקן צעיר שלא בנוי למאבקי תחתית ושזאת לא אשמתי, אבל אני לא מסתכל על זה ככה, אני לא בורח מאחריות ובגלל זה לקחתי את זה מאוד קשה. אני לא מחשיב את עצמי כשחקן צעיר, אני יודע שאני יכול לתרום הרבה. העונה הייתי אחד מהשחקנים המובילים. למרות שהייתה לי עונה מצוינת ירדנו ליגה וזה קשה".

 
 אני רוצה לשחק גם בבני סכנין, אני בטוח שבקריירה שלי תהיה לי שם עונה אחת לפחות. אני אוהב את המועדון הזה, יש לו קהל מדהים, תומך ואוהב. עדיין לא שיחקתי בקבוצה של המגזר אז ארצה לשחק בכזו. זו הרגשה אחרת, הרגשה מיוחדת לשחקן ערבי 
 
 
 

הפכת לבורג מרכזי בנבחרת הצעירה, גיא לוזון נותן לך הרבה קרדיט
"עבדתי מאוד קשה בשביל זה, זה לקח לי שנה. שנה שעברה הייתי בסגל של הנבחרת, אבל כמעט ולא שיחקתי. השנה ידעתי שאם אהיה טוב בקבוצה אהיה בסגל של הנבחרת ואפילו ואתמודד על ההרכב. אני שמח שבהזדמנות הראשונה שגיא נתן לי לשחק בהרכב הוכחתי את עצמי. יש כאלו שיגידו שאני מוזמן רק בגלל מכבי פ"ת כי גיא קשור למשפחה וזה לא נכון. אני כל כך כועס על אנשים כאלה כי אני כל השנה נותן 100 אחוז בכל אימון ואני מוכיח את עצמי. הוכחתי את עצמי גם בפ"ת וגם במדי הנבחרת, שבכל המשחקים ששיחקתי הייתי אחד הטובים על המגרש אז קיבלתי את זה בזכות ולא בחסד. גיא נותן לי הרבה ביטחון, מוטיבציה ורצון. אני לא אשכח שבהפסד ליגה למכבי חיפה (4:1) משה (סיני) החליף אותי בדקה ה-23 ואיבדתי את כל הביטחון. שבוע אחרי זה היה לנבחרת משחק נגד אוקראינה, גיא נתן לי קרדיט ושם אותי בהרכב. באותו משחק הייתי בין הטובים על הדשא, זה היה המשחק הכי טוב שלי וכך חזר לי הביטחון".

גיא לוזון (יניב גונן)
גיא לוזון. "הוא נותן לי הרבה בטחון" (יניב גונן)
 

יורו 2013 מתקרב. אתה מאמין שנראה את הנבחרת מצליחה במפעל?
"אני לא מאמין, אלא אני בטוח שנעשה דברים יפים ביורו, כמו לעבור את שלב הבתים".

איך זה להיות שחקן ערבי בנבחרת ישראל?
"זה כבוד גדול בשבילי. זה כבוד לייצג את המגזר בנבחרת ואת כל המדינה כולה".

ובכל זאת, בטח זה לא פשוט עבורך לעמוד ולשמוע לפני כל משחק את ההמנון
"אני יודע לכבד. כשמשמיעים את ההמנון אני עומד ומכבד את השחקנים שהם חברים שלי, את הקהל, אלה אנשים שאני חי איתם ביום יום. זה נראה לי דבר טבעי שאני אעמוד ואכבד את ההמנון, גם אם הוא לא קשור אליי. בנבחרת הצעירה יש הרבה שחקנים ערבים וזה דבר יפה, שמראה שבספורט הישראלי בכלל ובנבחרת בפרט אין גזענות, לא מבדילים בין שחקן יהודי לערבי. לנבחרת מגיעים רק לפי היכולת, לא צריך להתעסק אם מדובר בשחקן יהודי או ערבי, זה לא רלוונטי".

אוהדי בית&qout;ר. קבהא: &qout;רובם גזענים&qout; (יוסי ציפקיס)
אוהדי בית"ר. קבהא: "רובם גזענים" (יוסי ציפקיס)
 

יש לך אומנם חוזה בפ"ת לשנה הבאה ונכון להיום אתה נשאר בקבוצה. אבל אם נניח מחר אתה מקבל הצעה מבית"ר ירושלים. אתה הולך?
"לא, אני לא אשחק בבית"ר ירושלים. אני לא אשחק בקבוצה שרוב הקהל שלה שונא אותי. זה לא חדש שהקהל של בית"ר גזעני ושונא ערבים, ראינו את התגובות של האוהדים כשמוחמד גדיר אמר שהוא מוכן לשחק שם, הם לא רצו אותו. שחקן כדורגל יכול להצליח אם הקהל תומך ודוחף אותו ולכן אני לא רואה את עצמי משחק שם בקריירה שלי, עם כל הכבוד שיש לי למועדון הזה. הלוואי ושחקן ערבי יגיע לבית"ר כדי לקדם את הדו קיום, אבל איך שאני רואה את הדברים לפחות בזמן הקרוב זה לא יקרה".

לאיזו קבוצה בארץ כן היית רוצה להגיע?
"לשלוש הגדולות - מכבי חיפה, הפועל ת"א ומכבי ת"א. אני רוצה לשחק גם בבני סכנין, אני בטוח שבקריירה שלי תהיה לי שם עונה אחת לפחות. אני אוהב את המועדון הזה, יש לו קהל מדהים, תומך ואוהב. עדיין לא שיחקתי בקבוצה של המגזר אז ארצה לשחק בכזו. זו הרגשה אחרת, הרגשה מיוחדת לשחקן ערבי".

נכון לעכשיו אתה נשאר בפ"ת ובונים עליך להיות שחקן מוביל
"אם אשאר, אז בטח ובטח שאקח על עצמי להנהיג את הקבוצה, לעלות איתה ליגה ולהחזיר אותה למקום הטבעי שלה. זאת תהיה משימה מאוד קשה, אבל אני אתן את כל כולי למועדון. אני עדיין אחשב בגיל שחקן צעיר, אבל מי שמכיר אותי, אני תופס את עצמי כמנהיג במגרש אז אני מקווה שאהיה כך בשנה הבאה".

קבהא (ראשון מימין) ודאבור (שני משמאל). רואים את הדימיון? (משה חרמון)
קבהא ודאבור. מי מספר 6 ומי מספר 13? (משה חרמון)
 

לסיום, איך זה ייתכן שאתה ומונס דאבור כאלה דומים?
"לכל מקום שאני הולך אומרים לי את זה. לא רק שאנחנו דומים בפנים, אלא גם יש לנו הליכה דומה. הרבה מתבלבלים בנינו, זה מצחיק. אנחנו חברים טובים".

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה