מה לא נאמר ולא נכתב על אבי לוזון, יו"ר ההתאחדות לכדורגל הכי שנוי במחלוקת בכדורגל הישראלי. בימים אלו, כאשר קבוצות ליגת העל וקהל האוהדים שלהן יצרו חזית מאוחדת נגד לוזון, היו"ר חייב וצריך לעשות חשבון נפש. לקחת אוויר ולשאול את עצמו האם הוא צריך להמשיך בתפקיד באווירה שנוצרה.
אם עד לפני הדיון המשמעתי לוזון היה סופג שריקות בוז צורמות בחלק מהמגרשים ובחלק אחר סופג רק טפטופים של קריאות גנאי, הרי שעכשיו העוצמה של שריקות הבוז והקללות בכל מגרש יהיו כל כך רועמות ומאוחדות, שאבי לדעתי לא יוכל לעמוד בהן.
אני לא מכחיש ולא מסתיר את העובדה שאבי ואני בקשרי עבודה טובים ותקינים. לאורך כל הדרך אבי היה ישר והוגן איתי ומעולם לא שיקר כאשר היו לי ידיעות שהייתי צריך לאמת אותן.
 |
| אבי לוזון מתענג על קפה. לא כיף לשתות כשהקללות ברקע (יניב גונן) |
|
| |
אבל, למרות כל זאת, אני חייב לעשות הפרדה ולהגיד לאבי שברגע שהעם לא איתך אתה בבעיה גדולה. אני יודע שאהבת הנפש של אבי היא מכבי פ"ת וכל מי שיפגע בבייבי שלו עשוי להירשם בפנקסו. החיבור עם מכבי פ"ת זאת אולי אחת הבעיות של אבי בקדנציות שלו כיו"ר ההתאחדות.
אני קורא שאנשים מבקשים מאבי להתנתק ממכבי פ"ת, זה הרי מגוחך ולא רציני. אבי בא מהכדורגל, בא ממכבי פ"ת והוא אינו יכול להתנתק. לכן זו השעה אבי. זו השעה לעשות חושבים ולא לחשוב שהזמן זה התרופה הטובה ביותר שתשכיח את מה שקרה. אבי כיו"ר היה חייב להשמיע את קולו בימים קשים אלה, אבל קולו לא נשמע.
אם יו"ר ההתאחדות לא יבין שעליו לעשות צעד דרסטי, הוא יחפור בור גדול יותר לעצמו ולמכבי פ"ת שלו. מעט מאוד אוהדים רוצים שהמלאבסים ישרדו בליגה ואם כן יצליחו לעשות זאת, זה ירדוף את אבי לאורך זמן רב.
הכתוב הינו טור דעה