השופט אוראל גרינפלד הוא מזמן קונצנזוס בכדורגל הישראלי. האיש שהגיע להישגים הגדולים ביותר של שופט במחזותינו, הגיע לכך בזכות עבודה קשה, התמדה וקריירה ענפה בת כמעט 23 שנה במגרשי הכדורגל. אחרי שירות צבאי בסיירת, שירות נוסף ביס"מ, תואר ראשון במדעי החברה והרוח בקרימינולוגיה ואכיפת החוק והרבה בזכות הצוות שלו (רועי ריינשרייבר, איתן שמואלביץ' והקוונים רועי חסן ועידן ירקוני) גרינפלד מגשים את החלום הגדול ביותר של שופט – ליגת האלופות.
נגיף הקורונה הכניס אותו למציאות שהוא לא זוכר ובעיקר בני משפחתו, בהם הם נהנים מזמן איכות איתו סוף סוף בין כל שנות הקריירה. בראיון מרתק ל-ONE, השופט פותח את ליבו ומספר בגלוי על הסיפור המטורף שקרה לו בשמינית גמר הליגה האירופית, איך הוא מתכונן לליגת האלופות, איך זה לשפוט את ריאל מדריד ומנצ'סטר יונייטד, המפגשים עם זלאטן וראמוס, תקופת החל"ת באיגוד, פספוס היורו הקרוב בו היה אמור לשפוט, החלום הגדול והעתיד של השיפוט הישראלי.
מציאות חדשה לפנינו, במהלך הקריירה המקצוענית שלך אני לא חושב שאי פעם היה דבר כזה שכמעט כל הליגות בעולם בוטלו או נדחו. איך קיבלת את המצב הזה?
"אין ספק שזה משהו שהוא חדש לכולם. זה שזה חדש לכולם זה גורם לזה להיות הרבה יותר מקובל ואפשר להכיל את זה, כי זה לא רק לנו. אם בעבר היינו סוג של "מוקצה" בגלל עניין ביטחוני ולא יכלו לבוא לפה לארץ, עכשיו זה נוגע בכולם".
הקורונה פגעה בך אישית, כשהיית אמור לצאת לשפוט את ריינג'רס נגד לברקוזן בליגה האירופית. ההחלטה הייתה מושכלת או שמשחק כזה גדול, שאתה לפעמים מצפה לו גם קריירה שלמה, זה נוראי לפספס?
"אני יכול לשתף אותך בדבר כזה. היינו צריכים לשפוט את שמינית גמר הליגה האירופית. זה המשחק השלישי שהחליפו לי ולצוות שלי (!) תוך יומיים. בהתחלה הייתי אמור לשפוט את וולפסבורג נגד שחטאר דונייצק והחליטו בישראל להחמיר בגלל הקורונה והנחו שמי שחוזר מגרמניה צריך להיכנס לבידוד של 14 יום. לא שיבצו אותי לריינג'רס – לברקוזן תחילה, אלא למשחק בגרמניה בשמינית הגמר הראשון. הבנו שזה יעד שחוזרים ממנו לבידוד. אז באופ"א עשו הכל בשביל שאוכל לשפוט. שלחו אותי לשפוט בגומלין שבוע אחר כך, במשחק גדול של חטאפה נגד אינטר בספרד".
"אחר כך נכנסה הוראת בידוד חדשה לספרד. אז שוב פעם אופ"א הפכו טיסות, שפכו עשרות אלפי דולרים בשבילנו, הכל למען שנשפוט. החזירו אותי כבר לשפוט את הסיבוב הראשון במקום הגומלין, את ריינג'רס – לברקוזן. אחר כך בישראל החליטו שכל יעד שחוזרים ממנו מחו"ל ייכנס לבידוד. קיבלנו את ההודעה הזו ביום שני בערב, כאשר ביום שלישי אנחנו אמורים לטוס כבר, כשסגרו לנו כרטיסים למחלקת עסקים".
"ניסינו לפנות להתאחדות, שיבואו לקראתנו ולקבל החרגה, כמו שנבחרת ישראל ביקשה לקראת סקוטלנד. מנכ"ל האיגוד היה בקשר עם מנכ"ל ההתאחדות ועם משרד הבריאות. לא הצלחנו להגיע לזה, כשאני והצוות שלי החלטנו להציב דד ליין שאנחנו לא נטוס למשחק הזה בידיעה שנחזור לחו"ל ל-14 ימי בידוד כי לכולנו יש משפחות. הגעתי להחלטה שעד השעה 12:00 נחליט כיצד נפעל. אופ"א חיכו עד יום שלישי בשעה 12:00, עם צוות סטנד ביי שיחליף אותנו. הודענו להם שלא הצלחנו להשיג החרגה ואנחנו לא נוכל לשפוט את שמינית הגמר".
כל זה היה 18 שעות לפני הטיסה. היו"ר שלנו הוא רוברטו רוזטי, שגר באיטליה והוא בכל הטירוף הזה. הוא היה די מכיל ודיברתי איתו כל היום בשיחות וידאו, הוא ממש רצה לחוש אותי ולהבין את הסיטואציה. אנחנו היינו הראשונים שהחרגנו את זה באירופה והוא אמר לי 'אוראל, החלפנו לך שלושה משחקים. אין דברים כאלה, אני מבין את המצב אבל מכאן אי אפשר למצוא משהו אחר'".
"שלושה ימים לאחר מכן, כל אירופה התחילה לפעול ככה. רק כדאי להבין למה בסוף קיבלנו החלטה טובה, הייתה אמורה להיות לנו טיסת חזרה מלונדון ביום שישי בלילה וביום חמישי קיבלנו הודעה למייל שהטיסה הזו בוטלה. זאת אומרת שאם היינו טסים, לא היה לנו איך לחזור. תראה, לא לטוס למשחק כזה היה סיכון כלכלי בשבילי, אבל החלטתי שאני לא מסכן את הצוות. לא משנה מה – הבריאות היא מעל הכל".
"קיבלנו מייל מאותו רוברטו רוזטי, המנהל שלנו מאיטליה. הוא שלח לכל שופטי העילית של אופ"א. אתה קורא את המילים ופשוט מזדעזע, איזה טירוף עובר שם. כל מה שהוא אומר אני מרגיש שותף לזה. סוף סוף יש זמן למשפחה, אין זמן לעשות את זה בזמן הקריירה שלנו. מצד שני אתה חש את התחושות ואיך הפרופורציות כרגע עומדות מול עינינו. זה זמן לחשבון נפש, זה סוג של מחנה אימון רוחני, מנטלי, אישי. זה להגיע הכי פרש וחדש".
אז מה אתה עושה בימים אלו?
"עכשיו אני עושה אימוני חיזוקים, כוח ושחייה. ניצלתי את הזמן ולקחתי את המשפחה להתבודד בצפון. להיות כולם ביחד, מנקה את הראש. עם המחשב הנייד אני עושה המון ניתוחי וידאו, יש לנו תוכנה מיוחדת. שבוע שעבר עשינו ניתוחים עם המדריך שלנו, חיים יעקב, דרך הווידאו ועברנו על כל הקליפים. איך זה עובד? רואים קליפ ואז צריכים לקבל החלטה. נגיד כרטיס צהוב ופנדל או משהו אחר, האם ה-VAR צריך להתערב?. כשעושים מספר קליפים כאלה, זה כאילו שאתה בעצם שופט. זה סימולטור שעוזר לך להישאר בזון".
הוציאו את השופטים לחופשה ללא תשלום. איך אתם, כמו הרבה מאוד אנשים במשק הישראלי, חושבים על העניין הזה?
"תראה אני למדתי לקבל החלטות ולחיות איתם. זה כבר לא נתון לשיקול דעת. מכורח המציאות, לצערי הרב לשופטי ליגת העל יש חוזה שאם הם לא שופטים הם מקבלים משהו כמו אלף ומשהו שקלים. שכר בסיס ברוטו, הסכום הזה אתם יודעים מה הוא אומר. אם וכאשר יהיה שיח לדבר על זה, השאיפה היא ששופטי ליגת העל יתעסקו כמקצוענים, כי כרגע אנחנו לא מוגדרים מקצועניים. על פי חוזה והכל".
"אפשר להתחיל את זה עם השופטים הבינלאומיים ולהשריש את זה לאט לאט לכלל השופטים. יש הרבה מודלים כאלה למדינות זהות בגודל שלנו מבחינת הכדורגל. בהתאם לסיטואציה הזו, כאשר מוציאים לחל"ת זה ייתן לנו יותר שכר מאשר לא היינו יוצאים לחל"ת. אני לא יודע איך זה עובד מביטוח לאומי, אבל אחרי זה יצא לנו כמה אלפי שקלים בודדים מאשר הסכום הזעום שאמרתי. אתה יודע, להגיד לא למשחק באירופה זה בעצם להגיד לא למשכורת. אני אישית ספגתי את זה".
האם לדעתך הליגה הישראלית צריכה לחזור השנה או להיסגר? ואם כן, באיזה מתכונת, עם קהל או ללא קהל?
"לכל אחד יש פטיש. הפטיש שלי, הצמרמורת שלי זה המון של אנשים. הכוונה לקהל, הדבר שהכי מרגש אותי זה אוהדים. גם כששפטתי בסנטיאגו ברנבאו את ריאל מדריד ולדעת שאתה שופט כ-85 אלף צופים, או את מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד, מארסיי ועוד ארסנל של משחקים – זה צמרמורת שאי אפשר להסביר אותה. צמרמורת של אנרגיות. מבחינתי, זה הכדורגל. עידוד עם כל התפאורה בעולם. שיבוא הפרשן והשדרן הכי מגניב בעולם ושיעשו איזה מיתוג, בלי קהל שעושה אווירה בכדורגל אין טעם זה אווירת משחק אימון".
"היה משחק בארץ רבע גמר גביע המדינה בלי קהל וזה לא פשוט. גם השחקנים עצמם, יש להם התאמות ופעולות בגלל הקהל. אם זה להרים לקהל ולקבל ממנו אנרגיות. כשאומרים שאוהדים הם השחקן ה-12, זה סופר נכון. אני רואה את זה כל פעם מחדש. עכשיו הזמינו אותי לשפוט ביוון לפני חודשיים. זה היה הקלאסיקו שלהם, אא"ק אתונה מול פאוק סלוניקי. מה שהיה במשחק הזה, בפתיחה, שעלינו למגרש מטורף. אם זה קורה בישראל, הקבוצה יורדת לליגה ג'. לפחות 200 אבוקות, 50 חזיזים ועשרות רימוני עשן. ותחשוב שאם אין לזה קהל, זה לא משחק".
לא פחדת שהיית ביוון?
"מה זה? מה זה המילה הזו פחד? לא מכיר את השורש הזה. אני הרי עושה הרצאות ושאלו אותי פעם אחת אם אני לא לחוץ כל הזמן מהתפקיד שלי. שופטים בליגת העל – השורש ל.ח.ץ לא צריך להיות קיים".
הכוונה שלי הייתה אם לא פחדת מבחינה ביטחונית, שופטים ביוון ספגו מכות אלימות.
"המשחק הזה נגמר 0:1 לפאוק מפנדל ששרקתי בסביבות הדקה ה-60, שלפתי גם שני כרטיסים אדומים לאא"ק. במשחק עצמו הם קיבלו את זה והכל היה בסדר, אבל כשהסתיים המשחק הקהל והאנשים נכנסו לעניינים לצערי. גם בארץ זה קורה, אנשי תקשורת שלא מכבדים ולא שאלו מקצועית. הם לקחו דברים לא נכונים מקהל ועשו מזה סיפור".
"אנשי הוועדה המקצועית, שהם ספרדים ופורטוגלים ביוון, היו מאוד מרוצים והם שלחו איגרת תודה להתאחדות על השירות שנתנו להם. היה לי גם מבקר במשחק הזה, עכשיו המבקר לא עושה לי כלום שמה כי אין השפעה על הציון שהוא ייתן לי. עצם החוקים של אופ"א, היה מבקר. הוא היה שופט בינלאומי גם בכדורגל וגם בכדורסל, זה ממש שיא גינס. בשדה תעופה אחרי המשחק הוא אמר לי 'תקשיב טוב, כל מה שהם עושים בתקשורת זה בשביל להסיט את האש מהם אלייך".
"ככה הם מרוויחים את אהדת הקהל, כביכול שהשופטים גרמו להפסד ולא השחקנים. כמה שהם רודפים אתכם, ככה הם רוצים אתכם. הם שמחים שבאתם. כי כשאתם פה, למחרת אתם טסים לישראל והכל בסדר. אם היה שופט מקומי הייתה כאן אלימות. הוא סיפר לי על מקרים ששמו להם רימונים בבית, פוצצו להם את הרכבים. הייתה לנו שמירה כל הזמן".
אם הליגה תתארך היא כנראה תגלוש אל תוך הקיץ, זה לא יפגע לשופטים בחופשת הקיץ? סוף סוף הילדים יכולים לראות אתכם בשבתות.
"אני חושב שכל השחקנים וכל מי ששותף לעולם הכדורגל, אני לא רוצה לדבר בשם כולם אבל אני חש את זה מהקולגות שלי, כרגע אנחנו נותנים זמן איכות מטורף למשפחות שלנו ואנחנו שמחים מאוד. כאשר הכדורגל יחזור, אנחנו כל כך נהנה מהאנרגיות של הדבר הזה ואני לא רואה בזה בעיה".
"לי באופן אישי בגלל שאני שופט בינלאומי לי אף פעם אין פגרה. למה? כי הליגה בישראל בדרך כלל מסתיימת בסוף מאי ואז אחרי שבוע שבועיים מתחילים כבר כל מיני משחקי מוקדמות באירופה ואני צריך להיות בכושר שיא. אז בעצם אין לי פגרה, יש לי אולי 5 ימים שאני יכול לעשות הפסקה. אני מעכשיו החלטתי לעשות סוג של חיזוקים לגוף, שחייה, לחזור לאט לריצה ואני יבוא בכושר שיא לבוא גם למשחקים גם לארץ וגם לאירופה. אומרים שאם יחזור בישראל, יהיה שני מחזורים באמצע שבוע וצריך להיות מוכנים".
באופן אישי אתה הפכת אפשר לומר למטאור בקנה מידה ישראלי. הצמיחה שלך בשנתיים האחרונות מעוררת השראה ומאז שקיבלת את התג הבינלאומי אתה מייצג בכבוד את הכדורגל הישראלי. ספר לנו קצת, איך זה לשפוט בליגת האלופות? את ריאל מדריד? משחקי נבחרות גדולות באירופה?
"אני והצוות שלי שפטנו ארסנל באמת מכובד. בכל מקום שאני הולך בעולם אומרים 'השופט הישראלי' 'Israeli Team' וזה ממש סוג של קבוצה. אם סתם תעשה בגוגל את השם שלי אתה תראה את זה. מדברים תמיד על ישראל בכל שורה. בעבר לא ידעו איך לקבל את זה, אבל מאז שהתחלתי לשפוט ב-2015 את אנדרלכט, מילאן, צ'לסי, טוטנהאם וכו' וכו' זה דברים שכבר אומרים 'אוקיי, הוא שפט את כל הקבוצות אז הוא מנסה מספיק'. באיגוד שמחים מאוד לראות איך אופ"א הפכה עולמות בשביל שאנחנו נשפוט בשמינית הגמר עכשיו. אתם לא מבינים בכמה כסף מדובר פה, בטיסות ביזנס שהחליפו לנו. זאת הגאווה האישית שלי".
"כשאני שופט ליגה לאומית או ליגת העל, אתה לא מבין כמה אנשים באים אלי ואומרים לי שהם נהנו לראות אותי באירופה ועוקבים אחריי, זה ממש כיף לשמוע. כי המשפט שאני חוזר ושומע שאנחנו סוג של נבחרת. לפעמים מתעסקים פה בארץ בדברים לא נכונים או שהוצאו מהקשרם בתקשורת. אני אומר תמיד, כשאני הולך הביתה אחרי כל משחק ולא משנה אם היה הכי טוב שלי, אני צופה בו ותמיד תופס את הראש אפילו על שפת גוף שהיא פחות נכונה, על ריצה שהיא לא מדויקת, זריקת חוץ אפילו שטעיתי. תמיד יש החלטות לא טובות או דברים שנתונים לשיפור, בדרך כלל ההתעסקות שלי היא פחות ההחלטה הקריטית ואנחנו תמיד עובדים ושואפים למצוינות".
אם הכל היה מסתדר, היית צריך לשפוט בטורניר היורו הקרוב. בעקבות הקורונה הטורניר הוזז לשנה הבאה. מיליון ואחד דברים יכולים לקרות עד אז, האם אתה חש אכזבה שהתאמנת כל כך קשה ובסוף זה נדחה?
"אני מסכים עם מה שאמרת וזה מתסכל, אנחנו מתאמנים ומשקיעים כל כך קשה. אבל, אני כל כך שמח שהתחברנו כצוות ואין לי ספק שאנחנו לא רק שלא נוריד את הרגל מהגז, אלא רק נגביר ונלחץ חזק יותר. אם נמשיך לעבוד קשה, זה רק יקרב אותנו ליורו הבא שיהיה ב-2021. נגיע הכי מוכנים ואני בטוח שיגיע לנו, אני בטוח שלא נפספס. לפעמים זה שיש לנו יעד לעוד שנה ומשהו, נעשה כל מה שצריך בשביל להגיע אליו".
מי השחקן הכי גדול ששפטת אותו?
"יש הרבה (צוחק, ש.פ). יש את זלאטן שהוא תמיד מביא עניין, לוקה מודריץ', סרחיו ראמוס, הארי קיין ועוד המון. חוץ משני הגדולים ביותר כריסטיאנו רונאלדו וליאו מסי, שפטתי את כולם לדעתי. גם לשני אלו אני עוד אגיע".
לפעמים במנהרה או במהלך המשחק יוצא לך לדבר על ישראל?
"במנהרה עצמה זה לא קורה. תראה, אנחנו מגיעים בדרך כלל 24 שעות לפני משחק ואנחנו נפגשים עם המלווה שלנו, המשקיף והמבקר. לפעמים יש אנשים שפתאום שואלים על הנושא הביטחוני בישראל. אנחנו תמיד עונים בצורה מכבדת, כי לעולם הצד השני לא יכול להבין את התפיסה הישראלית. לכן אנחנו לא נכנסים לנושא הפוליטי, משתדלים לענות בצורה מכובדת ולעבור נושא. לא רוצים לשתף אותם, הם בדרך כלל ניזונים מהתקשורת ומה שקורה שם זה לא באמת מה שקורה. אנחנו תמיד מחפשים מישהו אחד שנמצא איתנו בשולחן, שהיה בישראל, ואנחנו אומרים לו לשתף את החוויה. ואז הוא פתאום נהיה חבר שלנו ושגריר רצון טוב של המדינה".
ליגת האלופות זה המפעל אולי שהכי מרגש את אוהדי הכדורגל. אתה לוקח בו חלק, תשתף אותנו קצת בתהליך איך זה להגיע ולשפוט דבר כזה גדול.
"בדרך כלל שיבוץ לליגת האלופות אתה מקבל דרך ההתאחדות, אם זה לא מגיע אלי דרך גורמים כאלה ואחרים. יש לפעמים גורמים שיכולים להגיד לי אתה עלול לשפוט בתאריך כך וכך. בצורה הפורמלית מגיע מייל להתאחדות ולאיגוד השופטים שאומר שאני צפוי לשפוט בתאריך הזה בצ'מפיונס. זה בדרך כלל משהו כמו שבועיים או שלושה לפני, הם מחלקים את זה ל-6 משחקים (שלב הבתים). הם תמיד משבצים את 1-2, 3-4 ו-5-6 ביחד. ככה שאם אתה שופט לדוגמה את המחזור השני אתה יודע שלושה שבועות מראש, אבל אם אתה שופט את המחזור הראשון אתה יודע על זה בערך עשרה ימים לפני".
"מרגע קבלת ההודעה יוצרים איתי קשר ואני צריך לאשר את הצוות שלי. באיגוד מעבירים מייל חזרה עם הצוות שלי חזרה. הם יודעים את הצוות האורגני שלי אבל צריך לאשר. מכאן מתחיל תהליך קבלת הטיסות, שמתחיל בערך כשבוע מראש, לפעמים פחות. רק דרך הטיסות שאתה מבין את היעד אתה יכול לנחש את המשחק שאתה אמור לשפוט. זה עדיין לא רשמי, כתוב באדום במייל שזה לא סופי עד שמקבלים אישור מאופ"א. המייל הרשמי של השיבוץ מגיע 48 שעות לפני המשחק. זה קורה בגלל שלפעמים יש שינויים של הרגע האחרון, כמו שהיה לי עכשיו עם שלושת השינויים בגלל הקורונה".
"כשאני מקבל ויודע מה הטיסות שלי, הדבר היחיד שאני עושה הוא לעבוד על החלק המקצועי. איך אתה מגיע לקבוצה כמו ריאל מדריד ושופט אותה? יש לנו חברת ספורט שנקראת 'ספורט מטריקס' שהיא עושה פלטפורמה נהדרת של ניתוח משחקי שופטים. בנוסף, יש לי מנוי מאופ"א לניתוח סקאוטינג, אני מוריד קליפים ומשחקים של אותן הקבוצות שאמורים לשפוט ואני מחלק בצוות מה כל אחד עושה. זה הכנה מקצועית אישית והכנה מקצועית צוותית, לדוגמה איך כל אחד מתייחס בחלק שלו להכנה. לדוגמה, כל מאוד לדבר על שופט רביעי. אם עכשיו הוא עומד מול פפ גווארדיולה או מול דייגו סימאונה. איתן שמואלביץ' עמד מול שניהם תוך חודש. צריך לדעת איך להתנהל מולם. הוא מסתכל על קליפים ולומד את צורת ההתנהלות שלהם, איך החילופים נעשים ועוד הרבה".
"הכנה צוותית זה ללמוד את הקבוצות והשחקנים ברמה הכי גבוהה שיש. יש לי סיפור בנושא הזה. שפטנו את זניט סנט פטרסבורג והיה שם שחקן נמוך קומה והוא היה ממוצא איראני. כאשר אתה הולך לשפוט חלוץ איראני ואתה יודע שאתה מישראל, אתה מבין את הרגישות ואתה חושב שיכולה להיות סיטואציה לא נעימה. גם לדבר הזה חשוב להגיע מוכנים ולדעת כל תרחיש. על מילים כאלה ואחרות, על אי לחיצת יד וכו'. לשמחתי, במהלך המשחק עצמו ובכלל שהגענו מוכנים היה אפילו מי שאמר טוב שהתכוננו כי הוא רצה למנוע מגע. אני הסברתי להם שלא כי זה היה משהו מאוד טבעי ובסוף המשחק הוא היה הראשון שבא ללחוץ לנו את היד. תמיד עדיף להיות מוכן מאשר להיות מופתע".
"אני מרצה כבר הרבה שנים וזה שיעור חובה בקורס מאמני הפרו על חידודי חוקה. אני תמיד מביא להם סיטואציות שהם לא מבינים במדויק את החוקה ומרגישים סוג של אי נוחות בכיסא. טובי הענף, שחקני עבר ומומחי כדורגל לא מכירים את החוק עד הסוף והם לא סגורים על הכל. אני מלמד אותם איך בעזרת החוקים הם יכולים להשיג יתרונות במשחק ואיך חוקים שהם לא מכירים יכולים לפגוע בהם".
מה פסגת השאיפות שלך?
”להגיע למונדיאל. החלום שלי הוא להצליח כצוות ישראלי. העונה הנוכחית אני התחלתי אותה עם שני שופטי VAR פורטוגלים. אני רציתי להכניס במהרה אחד משופטי ה-VAR שיהיו איתי ישראלים מהארץ. כי הרצון שיהיה צוות ישראלי שלם. אני מאמין שאני יכול לאמן צוות שיהיה איתי באירופה. להביא שופטים כאלה, במשהו שהוא חדש לאופ"א, זה לא פשוט. באיגוד לא כל כך האמינו שזה יכול להיות, כי רק מי שמוסמך VAR על פי אופ"א יכול לשמש שם. אני הייתי היחיד שמוסמך, מה שהצלחתי לעשות שה-AVAR (Assistant VAR) יכול להיות מישראל".
אם אתה צריך עכשיו לשפוט את קריית שמונה נגד הפועל כפר סבא בשיא הגשם באצטדיון הישן בעיר הצפונית, או לשפוט בליגת האלופות. אתה מגיע באותה רמת דריכות?
"סופר סופר סופר אנרגיה בשני המשחקים, יש רק הבדל אחד יחיד ומיוחד. כשאני שופט לאומית אחרי משחק בצ'מפיונס, באים אלי כל השחקנים ושואלים אותי איך אני מסוגל לשפוט כאן אחרי שבאתי מהטופ. ואני אחזור ואומר להם – בלי שנהיה בסופר מוטיבציה וניתן את המאה אחוז שלנו פה בארץ, לא נצבור את הביטחון ואת האפשרות להצליח באירופה. עכשיו היה קורס שופטי עילית וגם הזמינו את ה-VAR, רועי ריינשרייבר בא איתי והוא לא האמין שמראים קליפים של משחקים בארץ. הם רואים הכל, במיוחד שיש להם רק 27 שופטי עילית והם עוקבים אחרי כל אחד, גם אם זה בלאומית. לכן אין מצב כזה לא להגיע מוכן".
העונה האחרונה הקפיצה לדיון את כל נושא הגזענות בצורה משמעותית. הנהמות ביציעים קיבלו משקל כבד וקבוצות נענשו בחומרה. מצד אחד, יש אוהדים שטוענים שהנהמות הן בגלל צבע החולצה היריבה שאותה לובש השחקן ולא בגלל צבע עורו, כשגם ללבנים נוהמים. אך מנגד השחקנים השחורים מאוד נפגעים מכך. איפה אתה כשופט הבכיר של הכדורגל הישראלי ניצב בכל הסיפור הזה?
"אני מעורה בפרטים, בכל מה שקרה גם עם אנטואן קונטה. אני בחיי משתדל שמכל סיטואציה כזו או אחרת להוציא משהו טוב. אני לפני כשלוש שנים נפצעתי והייתי משהו כמו שמונה חודשים לא שופט. כל עניין הגזענות והאלימות זה משהו שנמצא בלב שלי וברגש שלי. אני פיתחתי הרצאה לבני נוער בזמן הפציעה ומרצה נגד גזענות ואלימות. היא נקראת "הרבה יותר מכדורגל". אני מאמין שדרך הספורט אפשר לגעת ולהגיע להידברות. אני עושה את זה עם שילוב של מספר גילאים ביחד, עם התאמה לגיל. המסר הוא "לא לאלימות ולגזענות – תנו לספורט לנצח". אני תמיד בא להרצאות שלי עם חומר טרי כאן ועכשיו".
"יש לי סרטון עם סמואל אטו, בו רואים נקודתית איך הקהל של הקבוצה היריבה לא מפסיק לקלל אותו ולעשות לו נהמות בגנות צבע עורו. כשאני שואל את הילדים הצעירים מה זה? הם אומרים שזה פעולה גזענית. אחרי זה אני ממשיך את הסרטון והוא רוצה ללכת הביתה. כל השחקנים, המאמנים וכולם מחבקים את אטו ואומרים לו לא ללכת הביתה. בריפליי רואים שאטו מצביע על השחקן היריב, שגם הוא שחום עור, ושואל איך אתם נוהמים לי כשיש לכם שחקן כזה".
"זאת אומרת שהצבע עור הוא אמצעי לבוא ולצאת על השחקן, אבל אל תשמשו בזה בשביל לפגוע בשחקנים. יש ארסנל שירים רחב לעידוד, כל מה שרק רוצים, רק צריך למגר כל מה שקשור לנושא הגזענות. איך אנחנו מדינה שהיינו סוג של "מוקצה" בעבר שלנו ולא יכולים לתת לדברים האלה לקרות. כדורגל זה המופע הגדול ביותר בישראל, יש מיליוני צפיות במשחקים. אין שום דבר שדומה לזה, אם זה המקום שלא נתחיל את החשבון נפש אז חבל. אנחנו גם כפופים לאופ"א ויש שם אפס סובלנות בנושא הזה".
"הייתה סיטואציה ששפטתי פה בארץ, לפני כמה שנים. קבוצה שהיה לה שני שחקנים נהדרים שחומי עור והאוהדים היו נגד הבעלים של אותה קבוצה. ומה עשה הקהל? נהמות נגד השחקנים שלו במטרה לפגוע בבעלים. אני עצרתי את המשחק, השחקנים לא ידעו את נפשם. אמרתי להם אתם לא ה'אישיו', רק האמצעי ולא המטרה. הם לא רוצים לפגוע בכם. אנחנו צריכים להגיד לשחקנים לפעמים את הדברים הנכונים לפני שהם פועלים נגד הקהל. אני אפעל ביד הכי קשה שיש נגד הגזענות. כלקח ממקרה קונטה, אם שחקן אומר לי שהוא נפגע בצורה כזו או אחרת אני פשוט אציין בדו"ח ולא אקבע חד משמעית אם לא ראינו או לא שמענו".
כשאתה מסתכל על השופטים הצעירים, אתה צופה עתיד ורוד לשיפוט הישראלי? האם יש מישהו שמסוגל להגיע לרמת ההישגים שלך?
"אני התבקשתי על ידי יו"ר ועדת ליגה א' וב' להרצות על מוטיבציה ועל מה שאני עברתי בקריירה עד שהגעתי לאן שהגעתי. באתי להרצאה עם שני מסרים. האחד הוא השנים שעברתי בתור שופט, אני 23 שנה שופט כדורגל. לך תסביר לדור הצעיר שרוצה הכל עכשיו כאן ומהר, את התהליך. קחו רגע אוויר, אין עכשיו ליגה ארצית (שהייתי בה 4 שנים) ויש אופציות קידום מהירות יותר. הדבר הכי חשוב לשופט הוא ניסיון ולא קונים את זה בשום דבר גם אם אתה סופרסטאר".
"אם אני חושב שמישהו יכול להגיע לרמות האלה? אני אגיד את זה כך. אם מנהלת הליגה תתייחס אלינו כמקצועניים ושופטים צעירים ירצו להיות שופטים מצליחים צריך שיהיה אופק. היום לאיזה עבודה או איזה לימודים הולכים הצעירים? איפה שיש אופק כלכלי. היום אין מסלול כזה כאן ואין סיבה שמי שעובד בהייטק ירצה להיות שופט כדורגל. זה משהו שחייב להשתנות בשביל להביא את הטובים ביותר. חבל שזה לא קורה".
"אמרתי לכנס הזה, שהיו שם כ-30 איש, שיהיה לפחות שופט בינלאומי אחד מהכנס הזה. אם הצלחת לעשות את זה, החזקת את עצמך חזק, מקצוען ומתמיד עד גיל 45. להצליח ברמות הגבוהות צריך ויתורים אישיים. אני משנת 2014 מתנהל כמקצוען, לקחתי את זה על עצמי בכל הכוח. אני לא עובד בעבודה נוספת והפרנסה היחידה שלי זה משחקים בארץ, בחו"ל והרצאות. מעט מאוד אנשים יסכימו לקחת את הסיכון הגדול הזה".
לסיכום אוראל, אוהדי הכדורגל בישראל מסוגרים כעת בבתיהם. מה תרצה לומר להם בשעות קשות אלו?
"זה זמן הכי טוב לנצל ולהיות עם המשפחה. זמן לחשבון נפש אישי ולקבל פרופורציות. להבין שכל מה שאנחנו עוסקים בו זה הרבה יותר מכדורגל. אם נחזור אנשים טובים יותר אחרי הדבר הזה, נוכל לממשל את הגעגועים המטורפים האלה לדשא. שיהיה כבר בשורות טובות ונחזור כמה שיותר מהר, אמן ואמן".