כמעט בכל פרמטר בחיים, אנחנו כחברה נוהגים לקחת דוגמה מהעולם הגדול ממודלים מצליחים ומתקדמים. יש אינספור דברים לקויים אצלנו כחברה שעלינו לתקן ולשפר אבל אני רוצה להתמקד בנושא שמפריע לי לאורך שנים ורק בשנה האחרונה אני רואה אור בקצה המנהרה.
ישנו פחד או חוסר מדיניות בקשר לשיתוף שחקנים צעירים מוכשרים כבר בגילאים מוקדמים, מגמה שאני מקווה שהולכת לכיוון חיובי כפי שזה קורה בהצלחה גדולה כמעט בכל מדינה נאורה ומתקדמת בעולם הכדורגל. עלינו ללכת בעקבות המדיניות המצליחה שמשלבת גם אינטרס מקצועי וכלכלי שחייב להיות גם בישראל.
יש אינספור דוגמאות של שחקנים צעירים בגילאים 18-20 שהופכים לכוכבי על בקבוצות מובילות בכדורגל העולמי שהם תוצר של אקדמיות מצליחות ומחלקות נוער מתקדמות מאוד מבחינה מקצועית, קואורדינטיבית, פיזיולוגית ומנטלית, דבר שמביא את השחקנים יחסית בגיל צעיר מוכנים להפוך לבורג מרכזי בקבוצות מובילות כבר בשלב מוקדם מאוד.
ישראל צריכה להסתכל אמנם על קבוצות גדולות בעולם שנותנות את המושכות לשחקנים צעירים להוביל אותם קדימה, למשל קיליאן אמבפה בפאריס סן ז’רמן, ג’יידון סאנצ’ו בדורטמונד, מויזה קן ביובנטוס, ויניסיוס ג’וניור בריאל מדריד וקאלום האדסון אודוי בצ’לסי ועוד כוכבים שהופכים לשחקנים מובילים, שלא לומר כוכבי על, עוד לפני שהם חוצים את גיל 20.
את הדוגמה הנכונה אנחנו דווקא צריכים לקחת ממדינות מהדרג השלישי, ואני מדלג במכוון על מדינות כמו שוויץ, בלגיה והולנד שם אייאקס מובילה מבחינת שילוב צעירים ללא חשש. שם זה הפוך - נותנים להם את כל הכלים האפשריים על מנת להצליח. עלינו להתמקד בליגות כמו קרואטיה, סרביה, שבדיה ודנמרק, אשר מגדלות שחקנים כחלק ממדיניות ברורה מבחינה כלכלית, שנשענת על מכירת שחקנים לליגות בכירות באירופה בלי לוותר על הישגים בליגה המקומית ובזירה האירופאית.
דינמו זאגרב למשל, שמוכרת מידי שנה שחקנים לקבוצות על ומצד שני משחקת באופן כמעט קבוע בליגת האלופות או בליגה האירופאית – היא דוגמה לכך. כמוה גם הכוכב האדום בלגרד בסרביה, קופנהגן בדנמרק ועוד קבוצות שמצליחות הן בצד המקצועי והן בכלכלי, שחופפים אחד עם השני.
למועדונים ישראלים יש את הפוטנציאל להפוך למודלים מצליחים על ידי התוויית מדיניות והשקעה מסיבית במחלקות הנוער, למרות שהן די מתקדמות ביחס למה שהיה בעבר ולפיכך השחקנים מקבלים כלים יותר טובים להצלחה (המצב הנוכחי עדיין רחוק מהמצופה). ההשקעה צריכה להיות בצד המקצועי והמנטלי, על מנת להגביר את הסיכויים להגעת שחקנים צעירים מוכנים בגיל מוקדם לקבוצה הבוגרת בגילאים 17-20, ואין סיבה שזה לא ייצא אל הפועל אצלנו כפי שזה קורה במדינות אחרות.
חייבת להיות מגמה ברורה של שיתוף שחקנים צעירים מוכשרים עם דגש של תמיכה, אמונה וחיזוק של המערכת כלפי השחקן. לא צריך לפחד ממחיר חוסר הניסיון, בעלי קבוצות - זה בידיים שלכם. נושא התוויית המדיניות של שילוב של שחקנים צעירים יוכל עם הזמן להפוך לקרקע כלכלית בסיסית איתנה שתקטין עם הזמן את הכנסת היד העמוקה לכיס מבחינה תקציבית ואולי תגרום לאיזון ואף לרווחים עתידיים.
תאמינו בשחקן הישראלי הצעיר. יש לנו המון שחקנים מוכשרים לא פחות ממדינות מובילות בעולם. אל תגרמו להם ללכת לאיבוד, תנו להם את כל הכלים על מנת לפרוץ בגיל צעיר ולהצליח, זה ישתלם לכולם מבחינה מקצועית ובוודאי מבחינה כלכלית, שלא לומר איזה מינוף זה יעשה לכדורגל הישראלי בכלל ולנבחרת ישראל בפרט. זמן הצעירים הגיע – תנו להם לפרוח.