בתום מו"מ ממושך ומייגע יואב כץ הגיע בשבוע החולף סוף סוף להסכם עם שחקני הפועל חיפה על מתווה הקיצוץ בעקבות משבר הקורונה. הבעלים אומנם לא חתם על ההסכם עד לרגעים אלו, אך עם הסיכום, השחקנים למעשה סיימו את תקופת החל"ת שלהם.
במהלך המו"מ עצביו של כץ נבחנו לא פעם והוא אף טען ששחקניו גרמו לו להיות חולה וסיפר שכנראה נדבק בקורונה. כעת, בראיון לא שגרתי ל-ONE, הוא מדבר על החיים בארצות הברית בצל המגפה, מפרט על עסקי הנדל"ן שלו, נותן הצצה נדירה לאוסף האומנות המיוחד בו הוא מחזיק, חווה דעתו על דולנד טראמפ, על המנטליות של הישראלים וכמובן, אי אפשר בלי קצת כדורגל. קבלו את יואב כץ כמו שלא הכרתם.
יואב, קודם כל, מה שלומך בימים אלו?
“זו תקופה מאוד מאוד קשה לכולם, אבל בענף בו אני מתעסק זו תקופה עוד יותר קשה. רוב העיסוק שלי זה נדל”ן מסחרי ויש לי הרבה מאוד אנשים ששוכרים, בימים אלו הכול סגור וקשה להם להתפרנס, לי זה כמובן לא עוזר. קשה מבחינה כלכלית וגם מבחינה בריאותית, אני בקבוצת סיכון וצריך לשמור על עצמי. הראש אומר ‘אתה צריך לרוץ, לסדר ולדאוג’, אבל בריאותית צריך לשבת בבית בין 4 קירות”.
לא נראה לי שאתה שומר על עצמך, אתה אחד שאוהב הרפתקאות ולעבוד כל הזמן.
”אני רץ ועובד כל הזמן, זה נכון, אבל אני כן חובש מסכה וכפפות. בארגון שלי כולם עובדים, אחד-שניים עובדים מהבית מסיבה של גילאים, אבל בישיבות אנחנו יושבים במרחק של שניים-שלושה מטר אחד מהשני ועם אנשים שעובדים עם זום מהבית”. אלא שמאז שהראיון נערך, אחת העובדות חלתה בקורונה וכץ ביקש לעדכן הערב (שבת) כי: “כולם ברחו בגלל זה, אז רק אני נשארתי לעבוד”.
זו תקופה שאתה מזהה גם הזדמנויות וקונה נדל”ן במחיר טוב.
”בוא נגיד ככה, היה משבר דומה לזה בשנת 1994 ואז באמת היו הזדמנויות וגם עכשיו יהיו הזדמנויות. יהיו אנשים שיעשו הון מהמצב אבל זה עדיין לא הגיע לזה”.
אני בטוח שאתה אחד מאלו שיעשו הרבה כסף מהמצב.
”אני לא יודע, יכול להיות שאעשה הרבה כסף ויכול להיות שאפסיד הרבה. לא יודע מה יקרה, הכול יתבהר תוך חצי שנה-שנה. עדיין אי אפשר לדעת, זה מוקדם מדי. לא הייתי קופץ למסקנות, נחכה מינימום שנה”.
בארצות הברית עוזרים לאנשים ומזרימים כספים, לא כמו בישראל.
”זה נכון, הממשל הזרים 3.9 טריליון דולר, אלו סכומי עתק. הם למדו מהמשברים של 89 ו-94 כשלא הזרימו כספים ונתנו לעסקים לקרוס. במשבר של 2008/9 הם עזרו, אז היה משבר של נדל”ן. היום המשבר הוא כללי, הוא בריאותי. בינתיים עובדים בצורה דומה לצורה שבה עבדו ב-2008/9. אז הזרימו כספים לבנקים הגדולים וחברות ביטוח, היום מזרימים כספים, עדיין לא גדולים, אבל מזרימים לבן אדם הקטן.
זה הגיע למצב אבסורדי שבו לאנשים כדאי יותר לא לעבוד מאשר לעבוד. לעסקים קטנים וגדולים הזרימו כספים, אבל הנזקים כל כך גדולים שאני לא מאמין שיזרימו כספים לכולם. הם יתנו לשוק לעשות מה שהוא יעשה, זה יהיה מצב לא סימפתי. אני אתן לך דוגמא, בדיוק עכשיו קראתי מאמר על מטוס שטס עם נוסע אחד בלבד. יהיו מפלות גדולות, נקווה שזה יחזור לנורמליות”.
כמה אתה דואג לעסקים שלך, אתה ישן טוב בלילה?
”אני ישן טוב מאוד. כל אחד צריך להיות מודאג, מי שלא מודאג הוא לא חכם. אבל אני ישן טוב מאוד בלילה”.
אתה בן 76, אתה לא חושב להוריד מעצמך קצת לחץ?
”אני נהנה מהעבודה, אם לא הייתי נהנה הייתי מפסיק. יש לי חבר בן 92 שהולך לעבודה כל יום”.
לולא העבודה לא תהיה אותו בן אדם?
”זה לא רק אני. בגיל מסוים אם אתה לא ממשיך לעבוד, מבחינה מנטלית אתה מאבד את זה. זה לא רק אני אלא הרבה מבוגרים בגילאי 70-80-90 שעוד עובדים. חבר שלי שבן 92 יש לו עסק מאוד גדול, אם הוא לא היה הולך לעבודה כל יום הוא כבר היה מת לפני 10 שנים”.
גם הבלאגן עם שחקני הפועל חיפה, אתה אוהב את זה. אתה אוהב עניין ומתח.
”זה לא מדויק. אני אוהב את החלק הספורטיבי. הייתי ספורטאי ברמות הכי גבוהות, הייתי בהפועל חיפה ב-6 השנים הכי טובות שלה, כשהיא הייתה מקום שני ושלישי. הייתי בסגל נבחרת ישראל בכדורסל 5-6 שנים. אני חושב שהייתי הישראלי הראשון ששיחק במכללות בארצות הברית. את הספורט אני אוהב, את החלק הארגוני הרבה פחות. בייחוד משא ומתן עם ישראלים זה לא משהו שאני נהנה ממנו. אני עושה את זה בלית ברירה אבל לא ממש נהנה מזה”.
היית שחקן עם מוסר עבודה והשקעה, איך אתה רואה את שחקני הפועל חיפה לעומת יואב כץ הספורטאי?
”בתקופה שלי זה היה שונה. אם היית חיפאי היית משחק בחיפה, אם תל-אביבי אז בתל אביב, זה דבר ראשון. הרוויחו סכומים קטנים יותר, אולי אחד או שניים בקבוצה הצליחו להתקיים מזה. אולי דווקא בגלל זה התשוקה לשחק הייתה מאוד גבוהה. התשוקה להישגים הייתה מאוד גבוהה. בתקופה שלי התשוקה של השחקנים הייתה להישגים, היום התשוקה של השחקנים זה לכסף. זה הפרס על המאמץ שלך. בתקופתי אם היית טוב היית מגיע לנבחרת, זה הפרס. היום אם אתה טוב אתה מקבל חוזה גדול יותר. זה ההבדל הגדול”.
השחקנים מבינים שאנחנו הולכים לתקופה אחרת בה לא יהיו יותר משכורות גבוהות והם יצטרכו להוריד 30-40 אחוזים?
”האמת שאני לא יודע. רובם הם חבר’ה צעירים, בני 20 עד תחילת 30. תמיד הם היו במצב שהם מרוויחים יותר מאשר רופאים ובעלי מקצוע מאוד מכובדים. עד היום הכדורגלנים מכירים מצב שהם היו מקבלים הרבה כספים. היום יש מצב חדש, אם הם יבינו את זה מהר או לא אני לא יודע. לדעתי חלק כן וחלק לא, זה יהיה תהליך. זה כמו מישהו שנניח יש לו בניין ששווה מיליון דולר ומחר יהיה שווה חצי מיליון דולר, הוא גם לא יקבל את זה בקלות. זה תהליך עד שכולם יבינו”.
שמת מיליונים כל שנה בעונות האחרונות בהפועל חיפה, לקראת העונה הבאה, עם כל מה שעובר עליך, תמשיך לשים הרבה כסף?
”אני בטוח שזה לא יהיה כל כך הרבה. שמתי מיליוני דולרים במשך 16 שנים בהפועל חיפה. בטוח שתהיה ירידה משמעותית, אני בטוח שאני לא היחיד. בכל הקבוצות תהיה ירידה מאוד גדולה. קראתי שבהפועל באר שבע ומכבי תל אביב מדברים על 50 אחוז, אז תהיה ירידה, זה לא יהיה מה שהיה פעם. אני לא אשים את מה ששמתי פעם, צריכים להיות מציאותיים”.
דיברתי אתך הרבה לאורך התקופה האחרונה לאור המו”מ עם השחקנים והיו לך כמה ימים שהיית פשוט עצבני עליהם, אפילו לא הרגשת טוב וכבר חשבת שיש לך קורונה, למה זה לקח כל כך הרבה זמן בשעה שכל יתר הקבוצות כבר סיימו את מתווה הקיצוץ?
”הייתי מחלק את זה לשתי קבוצות. יש כאלו שהוציאו את כולם לחל”ת אז זה מאוד קל. למעלה מחצי ליגה הוציאו לחל”ת. להגיע להסכם עם שחקנים זה יקר יותר. לגבי העניין של הקורונה, חזרתי לארה"ב מישראל בתחילת פברואר והיו לי שיעולים, קוצר נשימה וחום. הלכתי לרופא והוא אמר שהכול בסדר. הלכתי הביתה. באחת השיחות שלי עם מישהו בנוגע למו”מ, הרגשתי שיש לי חום ולחץ הדם עולה. הלכתי שוב לרופא, הוא אמר שאני בסדר אבל שבפעם הקודמת לא היה לו מספיק מידע על הקורונה, כך שהוא לא ידע אם חליתי. הרופא אמר שהוא חושב שהיה לי קורונה בתחילת פברואר. באותה השיחה עם אדם מסוים לגבי הקיצוץ, הרגיזו אותי דברים שהוא אמר, העלה לי את החום ואת לחץ הדם ממש. אבל זה מאחורינו כבר”.
איפה אתה מעריך יותר את הממשלה בשלב הזה, בארצות הברית או בישראל?
”אני חושב ששתי הממשלות עושות עבודה טובה. בישראל עושים עבודה מצוינת מצד אחד, מצד שני זו מדינה קטנה שקל יותר להתגבר על הבעיות מסוג זה, רוב האנשים בצבא וכאן יודעים למלא פקודות”.
אני זוכר שבתחילת הקורונה אמרת לי שבישראל מגזימים מדי ובארה”ב הכול רגיל, זה התהפך.
”קראתי פרופסור ישראלי אחד שאמר שאם לא היינו עושים את כל ההגבלות והסגר, זה לא היה משנה, אז מה עשית כשסגרת את המדינה. מספר המתים לא השתנה כמעט. לא נדע את האמת, יידעו אותה עוד שנתיים-שלוש-ארבע. האם הטיפול של סגר חזק היה נכון, או שמא הצורה בה מתנהלים בשבדיה, נורבגיה, דרום קוריאה וטייוואן יותר נכונה. אי אפשר לדעת כרגע אבל אלו מדינות קטנות. ארה”ב ענקית, מה שקורה בניו יורק זה איום ונורא, אבל מה שקורה לדוגמה במערב ורג’יניה, שזו מדינה ענייה, הוא שכמעט אין תמותה. במדינות הקטנות אפשר להגביל את ההתפשטות די מהר. יש יותר דברים שלא יודעים מאשר שכן על הקורונה”.
יש לך שוכרים מחברות גדולות בעסקי הנדל"ן שלך, זה המזל שלך בסופו של דבר?
”זה המזל וזה גם לא המזל. דווקא החברות הגדולות חושבות שהן יכולות לעשות מה שהן רוצות. רוב החברות הגדולות עובדות איתי, אבל יש כאלה שדווקא בגלל שיש להן כוח מסחרי הן אומרות אנחנו לא משלמות לך שכר דירה, אתה בין כה וכה לא יכול להוציא אותנו כרגע”.
איפה יואב כץ קשוח יותר, בכדורגל או בעסקים?
”לא פה ולא פה. אני מאוד רך”.
זו סתם תדמית?
”הוציאו תדמית, פייק ניוז. בסדר, גם עיתונאים צריכים להתפרנס”.
אז למה חושבים שאתה קשה ולא קל?
”זה לא מפריע לי, זה בסדר שידברו”.
אפשר להגיד שיש שני יואב כץ – של הכדורגל ושל העסקים?
”כדורגל זה יותר תשוקה של לעסוק בספורט. כשאני גדלתי בשכונת בת גלים בחיפה הדבר העיקרי היה לעסוק בספורט, מהשכונה הזו יצאו הרבה שחקנים של הפועל ומכבי חיפה בכדורגל וגם שחקני כדור-מים וכדורסלנים. כל השכונה הזו מה שייחד אותה זה שהיא הייתה סגורה בתוך חיפה ועסקה בספורט יום ולילה”.
אם העונה הזו מסתיימת ככה, בלי להמשיך, מה הציון שאתה נותן לקבוצה שלך?
”הגענו לפלייאוף העליון, אבל לא הגענו למה שאנחנו כיוונו שזה הגביע. אם זה ימשיך ונגיע לאירופה זה יהיה פנטסטי, אם זה ייגמר ככה ולא ימשיך, אז ייגמר טוב. פלייאוף עליון זה טוב, אבל יכולנו יותר”.
נהנית מהמשחקים?
”דווקא כן נהניתי. אני זוכר שכשהייתי בא לארץ הקבוצה הייתה נראית טוב”.
איך אתה מסביר את זה שכשאתה בארץ הקבוצה נראית אחרת?
”אני לא יודע. כשאני הייתי בארץ התוצאות היו טובות. גם כשהייתי בארץ באוקטובר וגם בינואר, התוצאות היו טובות”.
כנראה שלא תוכל לבוא לישראל הרבה זמן, אם לא תוכל להגיע זה יהיה בשבילך אותו הדבר להחזיק בהפועל חיפה או שזה הרגע בו תרצה להמשיך הלאה?
”בוא נחכה ונראה מה יהיה, אחר כך נחליט. אני לא יודע”.
יש לך הרהורים? לפני שנה וחצי רצית לתת את הקבוצה ואז חזרת בגדול.
”אני בשמחה אתן את הקבוצה גם עכשיו, צריך לתת את זה למישהו ראוי, שיחזיק את הקבוצה במצב טוב יותר או מינימום אותו הדבר. היו לנו הישגים בשנים האחרונות. גם גביע המדינה, גם גביע הטוטו וניצחונות על מכבי חיפה 4 שנים רצוף. היינו כל הזמן בליגה הבכירה. זכינו באלוף האלופים. יש הרבה הישגים. אעביר למישהו שאדע שאתו יהיו עוד הישגים בהמשך”.
אז למה יש הרבה כאלה שמבקרים אותך?
”אני לא רוצה להשוות את עצמי לטראמפ, אבל מבקרים אותו יום ולילה. ערוצי טלוויזיה עושים כסף מלדבר עליו. אז מבקרים, זה בסדר. בינתיים אני מסתכל על ההישגים, ואלו ההישגים הכי גדולים של הפועל חיפה בכל הזמנים”.
חוץ מהתקופה של רובי שפירא.
”היה הישג אחד של אליפות. אצלנו היו ניצחונות בדרבי, גביעים, 12 שנים רצוף בליגת העל, אליפות הנוער, הישגים בלי סוף. אז מבקרים. אין שום דבר שאפשר לעשות עם זה. היינו גם באירופה, אי אפשר להילחם בעובדות”.
במחלקת הנוער ירדתם ליגה.
”זכינו באליפות לפני כן. הנוער שלנו מספק שחקנים לבוגרת יותר מכל הקבוצות. יש הישגים בלי סוף”.
אז למה משמיצים אותך?
”זה קל היות שאני לא נמצא בארץ. 99 אחוז מהאוהדים אומרים תודה, הם מעריכים את ההצלחה וההישגים ואין שום דבר שאפשר להגיד על זה”.
כשיואב כץ יעזוב, יתגעגעו אליו?
”זה לא בראש שלי כרגע. מה שיש לי בראש זה לבנות קבוצה לעונה הבאה, לתקופה שאחרי הקורונה”.
איזו קבוצה זו תהיה?
”מקווה שזו תהיה קבוצה שתוכל שוב להתמודד על מקומות 1-6 וגביע”.
הזכרת את טראמפ, מה אתה חושב עליו?
”תראה, הוא לא הכי סימפתי בעולם, אבל לדעתי הוא עושה עבודה מצוינת. הוא מצוין לישראל. מה שקשה לאמריקאים לקבל זה בחור שהוא לא פוליטיקאי, הוא בא מהעסקים ולא מחברה גדולה. הוא לא ביל גייטס, הוא רגיל שמה שהוא אומר ככה עושים. זה לא עובד ככה בארצות הברית. עד שהוא הבין את זה, עשו לו צרות גדולות, אבל עד הקורונה מבחינה כלכלית לארה”ב היו הישגים שלא היו אף פעם. לא בטוח שהיית רוצה לשתות עם טראמפ בירה”.
ומה אתה חושב על בנימין נתניהו?
”האמת שאני לא ממש עוקב אחרי הפוליטיקה בארץ אבל נדמה לי שכמו טראמפ, הוא לא הכי סימפתי בעולם, אבל עושה את הבחירות הנכונות”.
אם היית בארץ היית מצביע לו?
”לא יודע”.
ומה אתה חושב על ראש ממשלה תחת כתב אישום?
”שוב, אני לא קורא ולא מתעסק בפוליטיקה הישראלית”.
יש לך גם אוסף אומנות גדול, איזה סוגי אומנות אתה אוהב?
”אספן אומנות בדרך כלל, כדי להיות טוב, צריך להתרכז באוסף אחד. אני לצערי או לשמחתי מתרכז בכמה. יש לי כמה אוספים, נניח של ציורים אירופאים מהמאה ה-19, ציורים אמריקאים מהמאה ה-19, יש לי אוסף של יודאיקה, של ארכיאולוגיה, אוספים קטנים של אומנות אסקימוסית. גם אוסף של אומנות ישראלית מאז שהתחילה העלייה היהודית לישראל בשנות ה-60-70”.
אילו אומנים אתה אוהב בישראל?
”נחום גוטמן, יוחנן סימון, טננבאום, שאגאל, כל מני מהסוג הזה”.
אתה מקדיש הרבה זמן לאומנות?
בזמנו כן, עכשיו קצת פחות אבל עדיין ממשיך לקנות. יש לי אוסף שהוא בכלל של עיצוב ולא אומנות”.
אנשים לא מכירים באמת את יואב כץ.
”יותר טוב שלא יכירו”.
מי שלא מכיר אותך לא יודע שאתה תותח בעסקים, עוסק באומנות והקמת אימפריה בוושינגטון. נדמה שנוח לך שבארץ חושבים שאתה קמצן וכל הדברים האלו, למרות שאתה ההפך.
”זה יותר נוח. פחות בלבולי מוח”.
אני זוכר סיפור ישן. סיפרו לי שכשקנית את הפועל חיפה נסעת על מכונית ישנה ואמרו לך שאתה לא יכול להמשיך ככה, אז שדרגת את הרכב.
”שיגעו אותי שאני צריך להתלבש אחרת גם. אני מרגיש נוח וזהו”.
בוושינגטון אתה אחרת.
”בוושינגטון אתה צריך להתלבש בהתאם. לא הרבה אחרת מפה”.
יש יואב א’ ויואב ב’.
”שיהיה”.
מה אתה חושב על המנטליות הישראלית?
“הזיכרון שלי שכשאני גדלתי בארץ האנשים היו מאוד ישנים והוגנים. היית מדינה ענייה, כולם היו עניים. גולדה מאיר אמרה פעם ‘אנחנו לא עניים פשוט אין לנו כסף’. כולם היו שווים. אחר כך ישראל התפתחה מאוד מבחינה כלכלית ולאנשים לפתע יש כסף, צורת ההתנהגות אחד לשני היא הרבה פחות טובה משהייתה. יכול להיות שהכסף והקנאה גורמים לזה”.
אנשים משקרים אחד לשני?
”אנשים לא הוגנים, נגיד את זה ככה. ישראל זו חברה קטנה. כמו שתכניס עכבר או שניים לכלוב הם יכולים להסתדר, אבל השלישי והרביעי כבר יאכלו אחד את השני. ישראל זה 4-5 עכברים בתוך כלוב. אוכלים זה את זה”.
בגלל זה אתה לא עושה עסקים בישראל?
”זו לא הסיבה, אבל זה לא עוזר”.
למה אתה לא משקיע בארץ?
”בזמנו הייתי מושקע בארץ ומכרתי הכול”.
למה?
”כי בשלב זה בחיים אני לא צריך שיהיו לי נכסים ב-7,000 מייל מאיפה שאני נמצא”.
מתי תחתום על החוזה עם השחקנים בהפועל חיפה?
”יש לי עבודה כרגע, מוכרח לגמור בקשות לעיריית וושינגטון”.
מה נאחל לך לסיום?
”תגיד לי תודה ושאחזור לעבודה, זה מה שאני הולך לעשות”.