הוועדה לבחינת הרפורמה בדרכי המאבק בהתפרעויות במשחקי הכדורגל בישראל פרסמה אמש (חמישי) את מסקנותיה בדו"ח מפורט שנמסר להתאחדות לכדורגל, בו היא מציעה בין היתר להחמיר את הענישה במקרים של עבירות אלימות קשות והדלקת אמצעי פירוטכניקה במגרשים. בנוסף, הוועדה מתחה ביקורת על המדינה - בדגש על הממשלה, המשטרה ומערכת המשפט שלא מטפלים במתפרעים עם עונשי הרחקה ראויים ומרתיעים. לכולם ברור, בלי התגייסות של המשטרה ומערכת המשפט, הפעולות שיינקטו בעקבות הדו"ח הזה לא יהיו שוות כלום והאלימות בכדורגל לא תיעצר.
מיד עם פרסומו, הדו"ח הועבר במלואו גם לעיון חברי הנהלת ההתאחדות לכדורגל ל-30 הימים הקרובים, כאשר לאחר מכן ההנהלה תקיים דיון על המלצות הוועדה, אליו הוזמנו גם חברי הוועדה כדי להשיב לשאלות שיצוצו. כבר עכשיו יש כמה מהקבוצות שמתנגדות ל-35 ההמלצות של הוועדה. בהתאם למשוב שיתקבל מחברי הנהלת ההתאחדות, החומר יועבר לוועדת התקנון - אם יאושר בכלל - על מנת לכתוב מחדש את תקנון המשמעת ולהתאימו למסקנות המופיעות בדו"ח. בינתיים, זה הזמן להסביר מה עמד מאחורי ההמלצות המרכזיות של הוועדה, איך היא מתייחסת לסוגיות מורכבות ומהן השאלות שעוד נותרו פתוחות?
ראשית, הוועדה שכינסו בהתאחדות לכדורגל קבעה כי יש להחמיר את הענישה במקרים של עבירות אלימות קשות, או במקרים של הדלקת אמצעי פירוטכניקה ביציעים, כך שהקבוצות ייענשו על ידי בתי הדין בהפחתת נקודה או שתיים על אירועים מהסוג הזה. הענישה הזו נועדה לייצר הרתעה והיא דומה לעונש של הפחתת עשר הנקודות שנועד כדי למנוע פריצה של קהל לדשא בחגיגות האליפות, מחשש לפגיעה בחיי אדם. לאורך השנים, זה היה העונש היחיד שהרתיע את הקהל וגרם לו לשנות את התנהגותו. העונש הזה מעולם לא הופעל נגד האלופה, הרי שאף אוהד לא רצה להפסיד את התואר.
אבוקות ביציעים (רז אמיר)חברי הוועדה הסבירו כי "העונש נועד לייצר אחדות, הן בקרב הקהל וגם בקרב הקבוצות, נגד התופעה של התפרעויות אלימות ופירוטכניקה שפוגעת בבריאות הציבור". לדעתם, כל עוד הקבוצות מגיעות לבתי הדין ונענשות בקנסות של עשרות אלפי שקלים על כל מקרה של התפרעות אוהדים, זה לא באמת יגרום למתפרעים לחשוב פעמיים בפעם הבאה. בעלי הקבוצות משלמים מכיסם על התנהגותם של המתפרעים, בעוד שאלה יוצאים בלי נזק. "הקנסות הללו אומנם פוגעים בקבוצות ומאלצים אותן לפעול למיגור התופעה, אך הם לא משפיעים באמת על התנהגות האוהדים", הסביר יו"ר הוועדה פרופ' מיגל דויטש. "בנוסף, החלטנו כי אם יושלכו אבוקות פעם אחר פעם, השופט יפסיק את המשחק. גם כאן מדובר בענישה חמורה".
הוועדה התייחסה גם לעונשים קולקטיביים. מצד אחד הוועדה המליצה להפסיק עם עונשי הרדיוס וסגירת האצטדיונים, אך מצד שני היא גם המליצה לסגור יציעים ספציפיים במקרים של הדלקת אמצעי פירוטכניקה. איך זה מסתדר? ובכן, על פי חבר הוועדה, פרופ' יאיר גלילי, "זה לא סותר וזה נשאר לשיקול דעתו של בית הדין. המטרה היא לא להנחית עוד את הפטיש הגדול ולסגור אצטדיונים לגמרי, אלא להשתמש בכלי הזה בתבונה במקרי קיצון. אם משהו לא בסדר ביציע מסוים, אז רק היציע הזה אמור להיפגע ולא האוהדים כולם".
פרופ' דויטש הוסיף והסביר: "החלטנו שלא לבטל לגמרי את העונשים על סגירת יציעים, אלא להשאיר אותם כעונש ביניים שישתמשו בו באופן זהיר ומדוד. זה לא יקרה הרבה. הפגיעה בסגירת יציע היא יותר כירורגית, כלומר פגיעה במוקד ההתפרעות. סגירה של כל היציעים זהו צעד מרחיק לכת. כדי לאזן את זה הוחלט להוריד את החובה לגבות תשלום מהאוהדים הנורמטיביים שיושבים באותו היציע".
היציעים הריקים בבלומפילד (ראובן שוורץ)למה הוא מתכוון? כזכור, לפני כשנתיים עברה החלטה תקנונית בהתאחדות לכדורגל שקבעה כי אם קבוצה נענשה בסגירת יציע היא לא תוכל לחלק כרטיסים בחינם לאוהדים שיושבים באותו היציע שנסגר, אלא היא מחויבת למכור לו כרטיס חדש. המטרה הייתה שהאוהדים ירגישו בכיסם את העונש וישלמו כדי להיכנס למגרש. אלא שכעת, כדי לאזן את התמונה ולמנוע ענישה קולקטיבית, הוועדה המליצה לבטל את חובה על קבוצות לגבות תשלום מכל מי שישבו ביציע הסגור. "בכך למעשה, אוהדים שלא עשו בעיות ולא התפרעו, לא אמורים להינזק מסגירת היציע. הקבוצות יוכלו להעביר אוהדים נורמטיביים ליציעים אחרים באצטדיון ללא כל תשלום נוסף, לפי שיקול דעתה", קבע פרופ' דויטש.
בדו"ח נכתב אף פרק שלם שעסק בשאלה מיהו אוהד. פרופ' דויטש הגדיר זאת בפשטות: "אם אוהד רוצה לפגוע בבעלי הקבוצה - בהגדרה הוא עדיין אוהד של הקבוצה, אבל אם הוא רוצה לפגוע בקבוצה עצמה ולהרוס לה - הוא לא ייחשב כאוהד שלה. בית הדין יצטרך לבחון זאת על פי כללים ראייתיים ונטלי הוכחה. איך זה יקרה? בימינו לכל אוהד יש חשבון ברשתות החברתיות, כך שזה די פשוט לאתר אותו ולבדוק האם הוא באמת אוהד של הקבוצה או לא. אם יוכח שהוא אוהד של קבוצה אחרת, בית הדין יידרש להתייחס לכך".
הנושא עלה, בין היתר, בעקבות ההמלצות על העונשים החדשים של בתי הדין. אם הם אכן יתקבלו בהתאחדות לכדורגל, חברי הוועדה חששו מכך שאוהדים של קבוצות יריבות ייכנסו ליציעים זרים על מנת להדליק אמצעי פירוטכניקה ולפגוע בקבוצה שמשחקת על המגרש עם הפעלת עונש הפחתת הנקודות. פרופ' דויטש ציין: "זה אכן יטריד אותנו אם אוהדים ישליכו אבוקות מהיציע כדי להשפיע על תוצאת המשחק, או יכנסו ליציע לא להם במטרה להשליך אבוקות כדי לגרום להפחתת נקודות של קבוצות יריבות. אם יהיה חשד כזה, צריך להיזהר שלא להטיל עונשים על אותה הקבוצה. יחד עם זאת, יש לזכור שבאותה המידה קבוצה של אוהדים הייתה יכולה לפרוץ לדשא במשחק האליפות של יריבתה כדי להוביל להפחתת 10 נקודות ממאזנה, ולו רק כדי שהקבוצה שהם אוהדים תזכה באליפות במקומה, אך זה עדיין לא קרה".
הדיון בבית הדין (גיא גבע)בסופו של דבר, גם לחברי הוועדה ברור כי שינוי תקנוני ההתאחדות לכדורגל לא יפתור את בעיות האלימות. בדו"ח עם ציירו את מפת הכוחות המשפיעים על הפחתת האלימות במגרשים, כאשר במעגל הפנימי מי שנלחמים באלימות הם ההתאחדות, הקבוצות והאוהדים - ומסביב להם יש גם את הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. בלעדיהם, אי אפשר להצליח במאבק.
הוועדה אף העבירה ביקורת על התנהלות המשטרה ועל מערכת החוקים שמאפשרת לחוליגנים לקבל עונשים קלים יחסית. חברי הוועדה דרשו להרחיק את האוהדים המתפרעים לשנה מהמגרשים, לכל הפחות, והם אף הדגישו כי בלי פעילות מסיבית של המשטרה, בלי השלמת החקיקה בכנסת למתן קנסות אישיים לאוהדים שיתפרעו ובלי אישור להפעלת מצלמות זיהוי פנים בכניסות למגרשים - לא יהיה ניתן למגר את תופעת האלימות והדלקת אמצעי הפירוטכניקה.
יו"ר ההתאחדות לכדורגל, אורן חסון, אמר: "ההתאחדות לבד לא יכולה לטפל בבעיה הזאת מהשורש. זוהי עבודה יום-יומית והמשטרה עושה פעולות רבות כנגד האוהדים המתפרעים בתקופה האחרונה, אבל ברור לנו שזה לא מספיק. הדו"ח הופץ לכלל הרשויות במדינת ישראל, בתקווה שהן יבינו את חשיבות העניין ויירתמו למאבק. אנחנו צריכים את כולם במאבק הזה וזקוקים לעזרת המדינה. צריך לעמוד נגד החוליגנים עם כל הגופים הרלוונטיים ביחד, החל מההתאחדות והקבוצות, דרך המשטרה וגורמי האכיפה, ועד לממשלה ובתי המשפט - וכמו בשרשרת אנושית, כולם צריכים להחזיק ידיים כדי לעצור את האלימות. הדו"ח הזה הוא קריאת השכמה לפני שיגיע האסון".
אורן חסון (ראובן שוורץ)מנכ"ל ההתאחדות, יוסי שרעבי, ראה כמה דוחות של ועדות דומות במסגרת עבודתו הקודמת כמנכ"ל משרד התרבות והספורט. גם הוא יודע שללא סיוע והתגייסות מצד הרשויות במדינה, בדגש על המשטרה ובתי המשפט, האלימות לא תיעצר.
אחרי פרסום הדו"ח הנוכחי, שרעבי היה נחרץ בדעתו כי בשלה העת לפעול: "עד כה, מכל ההמלצות שהיו בעבר, לא קרה שום דבר משמעותי. למה? כי הכוח האמיתי לא נמצא בידיים של ההתאחדות לכדורגל, אלא בידיהם של גורמי האכיפה והגורמים העוסקים בחקיקה. בזמנו, הקמנו יחידה משטרתית לעבירות אלימות בספורט עם השקעה של 14 מיליון שקל בשנה, וחשבתי שזה היה נכון והכרחי אך לצערי היחידה נסגרה אחרי כמה שנים. היו דוחות דומים שהונחו על שולחני, אבל הדו"ח הזה הוא איזון בין מה שאפשר לעשות לבין מה שנכון לעשות. הוועדה חשפה את המגבלות שלנו ונתקן את מה שדרוש תיקון בהתאחדות, אבל שינוי אמיתי זה רק בחקיקה ובמשטרה".
משטרת ישראל (באדיבות משטרת ישראל)