לאוהדי הפועל חיפה תינתן היום (שבת, 16:30) מול סקציה נס ציונה בסמי עופר הזדמנות לבוא ולהיפרד באופן רשמי מאחד השחקנים הגדולים שהיו במועדון, חנן ממן, שהודיע שהוא פורש בסיום העונה. בראיון ל-ONE הוא מדבר על ההחלטה שהביאה אותו לפרישה, על מה הוא פספס בקריירה ועל התוכניות העתידיות.
חנן ממן אמר: “ההחלטה להודיע על פרישה התגבשה אצלי לפני הרבה מאוד זמן. תוך כדי ניסיתי להתאמן ולשחק וכל משחק היה עבורי מכריע. אם הייתי טוב יותר אז אמרתי לעצמי שאולי אני יכול לדחות את הפרישה, וכאשר לא הרגשתי טוב אז המחשבה הייתה כן לפרוש. ניסיתי כל פעם לדחות את הקץ, ידעתי לאן זה הולך, אבל לפני חודש וחצי כבר הבנתי – ‘זהו, זה הולך להיגמר’”.
הקשר הוסיף: “שיתפתי את האנשים הכי קרובים אליי, כולל את אבא שהבין שאני צריך לעשות את הכי טוב שאני מוצא לנכון ברמה האישית. הייתי כבר מתאמן בחצי קלאץ' כי כאב לי, ואז הגיעו גם לא מעט ביקורות. כאב להורים שלי לראות שאני מקריב כל שבוע וסופג לא מעט ביקורות. אף אחד ביציע לא עשה לי הנחות ובצדק, וגם לא רציתי הנחות”.
ממן המשיך: “כאשר הייתי טוב הקהל הרעיף עליי תשבחות. אם אני עולה למגרש אני אמור הייתי לספק את הסחורה וברגע שלא עשיתי זאת, טבעי שיש ביקורות וקיבלתי את זה בהבנה. לא לקחתי את זה אישית. עברתי תקופות בקריירה, חלקן עם משחקים פחות טובים וגם אז היו קולות וביקורות. זה טבעי. דברים כאלה משתנים ברגע שאתה טוב. הפעם כבר הבנתי שזה הזמן להגיד את האמת שלי, שאני מתקשה להתגבר על הפציעות, ואז כבר כולם יבינו מה עמד מאחורי היכולת שלי”.
“ניסית בחודשים האחרונים לנסות ולרכך את ההחלטה ובאימונים הייתי מסתלבט ואומר לשחקנים שכדאי להם ליהנות מהאימונים האחרונים שלהם איתי ואף אחד לא ממש לקח אותי ברצינות וחשבו שהפועל חיפה תממש את האופציה עליי, אבל כנראה שלא כולם ידעו כמה אני רציני ושזו ההחלטה הכי קשה שהייתי צריך לקבל בחיים", הוסיף.
על השנתיים הלא פשוטות שהוא, עובר כולל במישור האישי כאשר איבד את אחותו אורית ז"ל ואחר כך הפציעות שעבר בעיקר בבטנו, אמר ממן: "שתי עונות לא פשוטות. דברים קרו, דבר אחרי דבר. הכל התגבש בסוף לדבר אחד גדול. אלו היו דברים שלא פשוט לקבל כאשר אני מאבד אחות ואז פציעה ועוד פציעה. יש מאחוריי משפחה שחוותה את כל הקושי הזה יחד איתי. עשיתי את כל מה שצריך להתמודד. הפנים קדימה ליום שאחרי. אני מקווה שלא אמצא את עצמי זמן רב בבית אחרי הפרישה ואהיה חלק מהדבר הזה שנקרא כדורגל. נעשה מה שצריך, אני חייב לשלוף ציפורניים ולהמשיך לפרנס את המשפחה".
על השאלה אם הוא מרגיש שפספס משהו בקריירה אמר: "אני חושב שבמובן מסוים תמיד הייתי יכול לדרוש יותר מעצמי. אני מסוג השחקנים שהקהל בא למגרש כדי לצפות בהם. בכללי נהניתי מאד מהכדורגל. ברמה המקצועית תמיד שאפתי לזכות בתואר עם הפועל חיפה או איזו הצלחה. לצערי זה קרה בעונת הגביע כאשר לא הייתי במועדון ועברתי במהלך אותה עונה לבאר שבע, שם זכיתי באליפות”.
“גם בחו"ל לא שיחקתי הרבה והרגשתי שברמה האישית אם הייתי נשאר מעבר לים זה היה רק הולך ומשתפר והייתי מתאים את עצמי גם ברמה הגופנית. גם בנבחרת הייתי בתקופה שלא היה על מה לשחק. תמיד רציתי לייצג את הנבחרת. עברנו גם את זה ועכשיו צריך לחשוב מה לעשות", סיכם.
על השאלה מה באמת היה רוצה לעשות אחרי הפרישה והאם תפקיד המנהל המקצועי קורץ לו אמר: "להיות מנהל מקצועי קורץ לי. זה תפקיד חשוב למועדון. בדרך כלל שחקני עבר עושים את זה כמו יוסי בניון, אלמוג כהן, ברק יצחקי ואחרים. הם מביאים את האני מאמין שלהם. יש לי מה לתרום כמנהל מקצועי. אני יודע להתנהל מול שחקנים, מועדונים ואנשים. אפשר לסמוך עליי. זה לא בא ביום אחד והלוואי שזה ייצא בהפועל חיפה. זה תהליך כי אני לא מאמין שביום אחד הופכים למנהל מקצועי וצריך לעבור תהליך. אני מאד מקווה שזה יקרה".