המראות ונחיתות: תמונת מצב של הליגיונרים

אור אינברום, מרואן קבהא, אופיר מרציאנו אריאל הרוש, ביברס נאתכו, קובי מויאל, גידי קאניוק, אלי אלבז, בן רייכרט. זוהי ממש לא רשימה גנרית של שחקני כדורגל ישראלים. כל אלו שיחקו או השתייכו בעונה שעברה לקבוצות בחו”ל ונחשבו ליגיונרים. בינתיים, הם כבר לא.

נדמה שבשנים האחרונות הרשימה של הליגיונרים רק הולכת ופוחתת; במקום לנסות להגשים את החלום שחקנים מעדיפים להישאר בקבוצות הגדולות בארץ, שם הם מקבלים לא פחות כסף, אבל לא משדרגים את עצמם מקצועית. לקראת פתיחת העונה, בעוד יש כאלו שנמצאים בעיצומה (ערן זהבי), הנה תמונת מצב של הליגיונרים שלנו.

ערן זהבי (גוואנגז’ו ר.פ)

המוזהב פתח את עונת 2018 בצורה אדירה עם שלושער בדרבי מול גוואנגז’ו אברגרנד וניצחון ענק 4:5, הוא המשיך להפציץ גם בשלושת המשחקים הבאים, אבל אז נכנס לבצורת של ארבעה משחקים. ולפגרה יצא עם תשעה שערים ב-11 משחקים. זהבי זוכה לשמירה צמודה יותר העונה, הוא מתקשה יותר, אבל זהבי כמו זהבי תמיד יודע למצוא את הדרך לשער בסוף, כמו שעשה במהלך השבוע האחרון כששלח את קבוצתו לחצי גמר הגביע הסיני עם פנדל מדויק בדקה ה-97 שהוא כל כך אוהב. לא סתם תג המחיר שלו רק עולה ועולה. הישראלי את שלו ייתן מבחינת תפוקה של שערים, השאלה לאן הוא יוביל את קבוצתו בטבלה בתום העונה.

מונס דאבור (זלצבורג)

בינתיים הוא נשאר באוסטריה, עם דגש על בינתיים. אם לא בחלון הנוכחי, זה יקרה בינואר או בקיץ הבא, אבל זה פשוט עניין של זמן עד שהחלוץ הכי מצליח שלנו יגיע לליגה גדולה באירופה. בעונה החולפת הוא כבש 22 שערים, סיים כמלך השערים וגם שבר את שיא הכיבושים לליגיונר ישראלי, כשהוא מוביל את זלצבורג שלו לחצי גמר הליגה האירופית. העונה דאבור אמור להשתדרג אפילו יותר.

תומר חמד (ברייטון)

עד לשבוע האחרון, נדמה היה שמעמדו של החלוץ בברייטון לא מאוד טוב, אבל גם לא נורא כל כך. הוא יקבל את הצ’אנסים ויצטרך להוכיח את עצמו; אלא שאז הגיעה ההחתמה של עלירזה ג'האנבחש החלוץ האיראני שטרפה את הקלפים. אשתקד, חמד הבקיע שני שערים בלבד ב-16 משחקי פרמייר ליג והוא יצטרך לשפר את המספרים כדי לשרוד עונה נוספת באנגליה, כשלא מן הנמנע שאחרי החתמת האיראני, ברייטון תעדיף לוותר עליו.

בירם כיאל (ברייטון)

בניגוד לחמד, מעמדו של כיאל יציב וטוב יותר; הקשר, שהיה פצוע בחלק ניכר מהעונה החולפת לאחר ששבר את רגלו במשחק אימון מול אתלטיקו מדריד, חזר בחלק האחרון שלה ושיחק ב-19 משחקי ליגה. כיאל יפתח עונה תשיעית כליגיונר, לא דבר של מה בכך, ורק על זה צריך להעריך אותו. הקשר יקווה להמשיך לקבל קרדיט מכריס יוטון ולהחזיר על המגרש.

אלמוג כהן (אינגולשטאט)

אחד הליגיונרים הוותיקים והיציבים ביותר שיש לנו. אחרי שאשתקד הוא לא הצליח לעזור לקבוצתו לעלות בחזרה לבונדסליגה, הוא ינסה לעשות זאת העונה, כאשר הוא יפתח עונה עונה חמישית עם הקבוצה (לא כולל חצי עונה כשהגיע מנירנברג בינואר). כהן אחד השחקנים האהובים באינגולשטאט ונחשב לבורג מרכזי. חזרה לארץ? כנראה שלא בקרוב.

טאלב טוואטחה (איינטרכט פרנקפורט)

מאז 2017 המגן השמאלי הבכיר של ישראל לא השלים 90 דקות. זה נשמע הזוי, לא הגיוני, אבל זאת המציאות. טוואטחה בחר בקבוצה מליגה מובילה וקשה, והוא מתקשה להפוך לשחקן משמעותי בפרנקפורט. אמנם קבוצתו זכתה בגביע עם ניצחון ענק על באיירן מינכן בגמר, אבל טוואטחה שיחק 433 דקות ליגה בלבד אשתקד ב-14 משחקים. בקצב הזה גם המקום בנבחרת ילך לאיבוד.

ליאור רפאלוב (קלאב ברוז’)

בשקט-בשקט, הקשר הישראלי יפתח עונה שמינית במדי ברוז’. כן כן, שמינית באותה קבוצה. רפאלוב אמנם זכה באליפות, אבל העונה האחרונה הייתה הקשה ביותר שלו בבלגיה; המאמן שהוא כל כך אהב, מישל פרודום, כבר לא היה ואיבן לקו פחות האמין וסמך על רפאלוב, שידע להתעלות במאני-טיים של העונה ולספק שער חשוב מאוד שהביא ניצחון על גנק. רפאלוב הוא סמל בברוז’, הקהל חולה עליו, ונראה שהוא חזר לעצמו לקראת סיום העונה. כל שנותר זה לשמור עליו מפציעות.

ניר ביטון (סלטיק)

עוד ליגיונר יציב מאוד, לפחות מבחינת הקבוצה. אבל נראה שבקרוב הרומן של הקשר בבריטניה יסתיים, כאשר ככל שעובר הזמן מעמדו הולך ודועך בסלטיק. ביטון לא נכלל בסגל במשחקי ליגת האלופות עד כה ובעונה שעברה שיחק ב-14 משחקי ליגה בלבד, מתוכם פתח בעשרה.

אופיר מרציאנו (היברניאן)

בשקט בשקט, השוער מאשדוד שמשחק בסקוטלנד עושה חיל והפך לליגיונר לגיטימי. מרציאנו הפך לשוער מספר אחת של היברניאן, אף על פי שאדם בוגדן הגיע בהשאלה מליברפול, לכולם ברור שברגע שהישראלי יחזור מפציעה הוא יחזור לעמוד בין הקורות. אחרי עונה נהדרת בליגה השנייה בסקוטלנד ועונה טובה אשתקד, השוער הישראלי יקווה להמשיך בכושר הנהדר כשיחזור מפציעה בקרוב.

אלון תורג’מן (אוסטריה וינה)

ליגיונר חדש. אחרי שנים בביצה המקומית, החלוץ החליט שהגיע הזמן להגשים את החלום ויצא לאוסטריה, הקבוצה בה עומר דמארי עשה חיל וכבש בצרורות במשך חצי עונה. תורג’מן סיפק בהפועל חיפה עונה כבירה עם 17 שערים בכל המסגרות, הכי פורייה שלו בקריירה, וגם גביע מתוק. אחרי שזכה פעמיים ברצף בגביע המדינה, הוא לא יעשה זאת בפעם השלישית, אבל אולי ימשיך את המסורת באוסטריה עם קבוצתו החדשה, בה כבר הספיק לכבוש שער בכורה במשחק גביע וגם במחזור הפתיחה של הליגה.

רוני לוי (אנורתוזיס פמגוסטה)

המאמן סיפק אשתקד עונה כבירה עם אנורתוזיס, כשהוביל אותה למקום השלישי בקפריסין לאחר שלמשך רוב העונה הוא היה בפסגה בקרב ראש בראש עם אפועל ניקוסיה החזקה והשליטה הבלעדית של הליגה, שגם זכתה כמובן באליפות. רוני לוי אמנם איבד את אריאל הרוש, שהחליט לעזוב, אבל אחרי שגם את השוער הוא שיקם, הוא ינסה להוביל את הקבוצה עונה נוספת לצמרת בקפריסין, אלא אם כן יקבל את הטלפון המיוחל מנבחרת ישראל.

בוריס קליימן (פארלמיני)

עוד ליגיונר חדש. אחרי עונה לא פשוטה בבית”ר ירושלים, השוער החליט לקחת את הכישרון שלו לקפריסין, שם הוא ינסה לשקם את עצמו, בדיוק כפי שעשה הרוש. קליימן אמנם טעה לא מעט בעונה החולפת, אבל דווקא כשהוא לא שיחק, הבינו כמה הוא חשוב. עם השקט באי השכן, אל תתפלאו אם קליימן “יעשה הרוש” ויפרח.

טל בן חיים (ספרטה פראג)

העונה הראשונה שלו כליגיונר הייתה סיוט; הקיצוני הגיע על תקן כוכב, הרכש היקר ביותר בצ’כיה, אבל הוא היה רחוק מאוד מלספק את הסחורה ולא כבש אפילו שער ליגה אחד. אלא שלעונה הזו נראה שבן חיים הגיע בצורה אחרת, בוגרת יותר. הוא יצא מההלם של ליגיונר והרכש הכי יקר, ופתח את העונה היטב כשנבחר למצטיין במשחק הראשון של ספרטה פראג בו ניצחה 0:2 את אופבה.

עומרי אלטמן (פנאתינייקוס)

אחרי עונה ראשונה מוצלחת כליגיונר, אלטמן נפצע קשה בברכו ב-4 במרץ וגמר את העונה, ויקווה לחזור במהלך העונה הנוכחית טוב יותר וחד יותר. אשתקד, הוא כבש שלושה שערים במדים הירוקים ב-19 משחקים.

קני סייף (אנדרלכט)

אמנם הוא כבר לא משחק בנבחרת ישראל, אלא בנבחרת ארצות הברית, אבל סייף הוא עדיין ישראלי וליגיונר. אחרי חצי עונה מוצלחת במדי אנדרלכט, הקיצוני ינסה להמשיך גם העונה הנוכחית להיות אחד השחקנים הדומיננטיים במועדון.

אופיר דוידזאדה (גנט)

העונה הראשונה שלו כליגיונר הייתה קשה מאוד; דוידזאדה שיחק בשלושה משחקים בלבד, ערך בהם 83 דקות ליגה וסיים את דרכו במועדון באותה עונה. אחרי שקיבל כרטיס צהוב שני ואדום מול אופן, הוא נשרף אצל המאמן דאז. אשתקד חזר לארץ כדי לשקם את עצמו, אבל במכבי תל אביב ג’ורדי קרויף העדיף פעמים רבות לשחק עם שלושה בלמים ושלח את דור מיכה לאגף על חשבונו של המגן, שלמרות הכל שיחק ב-30 משחקים בליגה והוכיח שכוחו עדיין במותניו.

דקל קינן (סינסינטי)

השגריר שלנו בארה”ב. הבלם, שעזב באמצע העונה שעברה את מכבי חיפה כדי להגשים את החלום האמריקאי, מונה לקפטן הקבוצה שלו ובשבוע שעבר אף חגג שער בכורה רשמי. קינן השתלב היטב אצל הקבוצה האמריקאית ושיחק ב-17 משחקים כבר, כאשר הוא מסייע לסינסינטי להוביל את טבלת המזרח של ליגת ה-USL.

רועי גורדנה (סלאבן בלופו)

אחרי שנים בליגת העל, הקשר החליט לנסות את מזלו מעבר לים וחתם בליגה הקרואטית הראשונה במדי סלאבן בלופו. קשר הרכש החדש השתלב בצורה טובה ואף כבש במשחקי ידידות, כאשר הוא יקווה להמשיך להרשים גם אחרי שתיפתח העונה.

אלי בבייב (סומגאיט)

ליגיונר חדש נוסף, אמנם קצת פחות מוכר ופחות מדברים עליו. אחרי שש עונות במדי הפועל רעננה בהן רשם 135 משחקי ליגה וכבש חמישה שערים, בבייב החליט שהגיע הזמן שלו לצאת לחו”ל ובחר באזרבייג’ן, שם חתם אצל סומגאיט, שסיימה אשתקד במקום החמישי מתוך שמונה קבוצות בליגה הבכירה.

גיא אבנד (רינו 1868)

אחרי שזכה באליפות ה-USL אשתקד עם לואיוויל, אבנד המשיך לתחנה הבאה שלו בארה”ב כשחתם אצל רינו 1868. אשתקד הוא היה בורג חשוב מאוד, אלא שהעונה הוא מקבל פחות קרדיט בקבוצתו החדשה ושיחק רק שבעה משחקים, אך הקבוצה שלו רצה בצמרת, כך שקשה לבוא בטענות.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה