בית הדין קיבל את טענותיו של עורך הדין איל יפה וקבע בהחלטה תקדימית שהמוסד למעמד השחקן אינו מוסד שיפוטי יותר, להבדיל מבית הדין המשמעתי, בית הדין העליון והמוסד לבוררות. ההתאחדות התייחסה במשך שנים למוסד למעמד השחקן כאל מוסד שיפוטי והעמידה שחקנים לדין משמעתי על עבירה של אי קיום החלטת מוסד שיפוטי את מי שלא פעל לפי החלטת המוסד למעמד השחקן.

עד כה שחקנים וקבוצות נפגעו והורשעו שלא כדין. פרופסור מיגל דויטש ועו”ד יניב ואקי מטעם בית הדין קיבלו את הטענה של מי שייצג את המערער שהורשע באחד התיקים שהמוסד אינו מוסד שיפוטי, ולפיכך שחקן שיעבור עבירות במסגרתו לא יעמוד מעכשיו לדין על אי קיום החלטת מוסד שיפוטי, דבר שעשוי להצריך שינוי תקנון בהמשך.

עורך הדין איל יפה (שחר גרוס)עורך הדין איל יפה (שחר גרוס)

באחד מפסקי הדין לגבי שחקן שנשפט בגין עבירה שביצע במסגרת המוסד למעמד השחקן, אשר בסיומו הגיעו למסקנה כי אמנם היו מספר אינדיקציות העשויות לתמוך במסקנה שהמוסד למעמד השחקן הוא מוסד שיפוטי, אך המסקנה הסופית הייתה שגם אם המוסד מקבל החלטות שיפוטיות, אין הוא בהכרח מוסד שיפוטי, וכך הוחלט.

בחלק מסעיפי בפסק הדין נכתב: “בהפעלת סמכויותיו התקנוניות, המוסד למעמד השחקן אינו מפעיל פונקציה של מוסד שיפוטי. הוא משמש כ”מכריע”, בדומה למעמדו של שמאי מוסכם. קביעת הסכום הרלוונטי, על ידי המוסד למעמד השחקן, יוצרת קונקרטיזציה לחיוב העקרוני וההיולי הקבוע בתקנון, לתשלון דמי השבחה או דמי השאלה, לפי העניין. החלטת המוסד למעמד השחקן יוצרת אם-כן את החיוב האופרטיבי ומאפשרת את ביצועו של החיוב ה”אמורפי”, אשר בו בלתי-מסוים טרם ההשלמה מכוח המנגנון התקנוני”.

“אין המוסד למעמד השחקן מכריע בין זכויות קיימות, כדרכן של החלטות של מוסדות שיפוטיים. הוא משלים את יצירת הזכות ברמה האופרטיבית, על יסוד הערכה כלכלית הנשענת על קריטריונים בתקנון. זהו למעשה יישום של הוראת השלמה להסכם, המצמיח את יסוד המסוימות”.

עו"ד איל יפה (נעם מורנו)עו"ד איל יפה (נעם מורנו)

“תמיכה נוספת למסקנה כי אין עסקינן במוסד שיפוטי ניתן למצוא בכך שחברי המוסד למעמד השחקן אינם חייבים להיות משפטנים דווקא, על פי התקנון. עוד יש להזכיר, כי תקנון הרישום מאפשר לצדדים המעורבים להימנע כלל מהענקות מעמד מחייב לקביעת המוסד למעמד השחקן, אם הם בוחרים במסליל של “הליך מותנה”. תופעה זו זרה לחלוטין למעמדו של גוף שיפוטי”.

“עוד אזכיר, כי העובדה ששני הצדדים יכולים להגיש טענותיהם בפני הפוסקים של המוסד אינה מלמדת על איפיון כגוף שיפוטי. הזכות להישמע היא חלק מזכות הטיעון בפני כל גורם בעל כוח משפטי אשר החלטתו עשויה להשפיע על אותו אדם. עוד יש לציין כי בניגוד למצב המקובל ביחס להחלטות של ערכאה שיפוטית, התקנון אינו מייסד הליך ערעורי. תקיפת ההחלטות של המוסד למעמד השחקן, בפני בית הדין העליון, תתאפשר רק מכוח סמכותו הכללית, בכובעו ה”בג”צי” של בית הדין, בתוואי אשר אין צורך להיזקק לו בהליך לזה”.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה