חלומות יוסף

אבוקסיס. חושב על הנבחרת? (שחר גרוס)אבוקסיס. חושב על הנבחרת? (שחר גרוס)

לא במצב הזה רצה להיות יוסי אבוקסיס לקראת סוף חודש נובמבר. אחרי פתיחת עונה נפלאה במוקדמות הליגה האירופית ובפתיחת שלב הבתים, הוא ציפה להמשכיות בשתי המסגרות ובמקום זה קיבל קריסה ומשבר מתמשך. ב"ש של הליגה סופרת כבר חמישה משחקים ברציפות ללא ניצחון והיא עם 6 נקודות מתוך 18 אפשריות אחרי ה-2:0 למ.ס אשדוד הנהדרת של רן בן שמעון.

עם סיום קמפיין ליגת האומות של נבחרת ישראל, בעודו המועמד המוביל לרשת את וילי רוטנשטיינר, אם אכן יסיים את תפקידו כמאמן הלאומי, אבוקסיס לבטח ציפה להגיע, לפחות לוועדת האיתור, בפורמה. בקיץ, אחרי שהוביל את ב"ש לזכייה בגביע המדינה, לא היה זמן טוב יותר עבורו לעבור מאדום לכחול-לבן. אחר כך, הוא רשם עוד שיא בדמות ההעפלה המפתיעה של הקבוצה לשלב הבתים של הליגה האירופית. כל כך מפתיעה שהסגל של המאמן קצר עבור העונה הארוכה בליגה ובטח שלא מתאים לשתי מסגרות.

תגובות הפועל באר שבע להפסד לאשדוד

מאז, מלבד מחזורי הפתיחה בליגה ובאירופה, זה פשוט נראה רע. ביקורת מצד השחקנים ואנשי המועדון, חוסר ביטחון מפתיע על המגרש, חוסר אונים מצדו על הקווים, אנמיות משוועת, גולים רכים, ים של איבודים ואווירה שלילית שאף אחד לא ציפה לה בשלב זה של העונה, וביחס לפתיחתה – בכלל לא.

הוא עדיין מסומן כמועמד המוביל לנבחרת, אם וכאשר, אבל אין ספק שהמומנטום השלילי הזה לא עוזר לו בלשון המעטה, ועל הדרך הליגה כבר מתחילה לברוח. "החלומות של יוסף" על הנבחרת, והקמפיין החלומי באירופה (עד שני המחזורים האחרונים בהם הפסידה ב"ש לבאייר לברקוזן ולניס, לפני כן – חמישה ניצחונות רצופים במוקדמות ובמחזור הראשון בשלב הבתים במאזן של 2:12) – הפכו לסיוטים.

טאהא, צדק וגולדברג. לא מספקים תוצאות (שחר גרוס)טאהא, צדק וגולדברג. לא מספקים תוצאות (שחר גרוס)

אבוקסיס, שידוע כמאמן נוקאאוט ערמומי אחרי זכייה בק-טו-בק בגביע עם בני יהודה ועם ב"ש, מתקשה בליגה אחרי שניצח רק פעם אחת העונה בליגה (2:3 על מכבי נתניה במחזור הראשון) וב-17 משחקי הליגה האחרונים עם ב"ש (עוד מהעונה שעברה) יש לו 3 ניצחונות בלבד. אך חלומות לחוד ומציאות לחוד. בינתיים, קבוצתו חוטפת נוקאאוטים מחזור אחרי מחזור, והוא, ביחד עם שחקניו, עם הגב אל הקיר וחייבים להתעורר דחוף.

המבצעים של נובמבר

ניר קלינגר. בלאק פריידי או סייבר מאנדיי (רדאד גניר קלינגר. בלאק פריידי או סייבר מאנדיי (רדאד ג'בארה)

משה סיני וניר קלינגר מציינים שנה לתחילת דרכם בהפועל תל אביב. בנובמבר אשתקד הם הגיעו למתחם חודורוב כדי להעלות האדומים במעלה הטבלה אחרי פתיחת העונה החלשה עם ניסו אביטן, גם אז הפועל הייתה מדורגת במקום ה-11 בטבלה לקראת משחק מול עירוני קריית שמונה, מעט מעל הקו האדום. עברה לה שנה, וגם כעת – אחרי ה-0:0 מול מכבי פתח תקווה - המצב נראה לא פשוט בכלל מבחינה מקצועית. 

סיני וקלינגר אמנם העלו את הפועל על דרך המלך בעונה שעברה, בדרך לסיבוב שני נהדר, ולפלייאוף העליון, אבל עכשיו, כשהם חוזרים לנקודת ההתחלה, למרות ששינו הרבה במועדון בשנה החולפת, המשימה שלהם הרבה יותר קשה ומאתגרת. מעבר לתחושת המיצוי המקצועית ביחס לחומר הגלם הקיים, גם בעונה שעברה זה נראה בלתי אפשרי, וכעת אפילו יותר. כמו בכל חודש נובמבר, עם המבצעים וימי החיסול שהוא מביא איתו מדי שנה, גם עבור הצמד הזה מדובר בחודש עמוס בהזדמנויות ובמחשבות על חיסכון וקנייה לקראת השינויים המתבקשים שעל הפרק.

גוטליב (רדאד גגוטליב (רדאד ג'בארה)

משחק ההגנה התייצב עם הגעתו של אדי גוטליב והשימוש בסיאנדה קולו, בתפקידו, כבלם (ולא קשר אחורי) עשו את שלהם. שי אליאס מנהל נפלא את המשחק של הפועל במרכז השדה ומעלה, אושר דוידה ורועי זיקרי רוצים ומשתדלים אבל עדיין לא מצליחים לספק תפוקה, כשהמטרה נותרה ועודנה עומרי אלטמן, שממשיך להיות מתופקד כחלוץ ובאופן כללי לא נמצא בתקופה טובה בכלל.

אלטמן היה האיש היחיד שניתן היה לסמוך עליו בשנה האחרונה, ומלבד נציג הבעלים והמאמן גם הוא חוזר לנקודת הפתיחה שלו בעונה שעברה, כשהדברים לא ממש מתחברים לו לאחרונה. בינתיים, הוא דיבר במסיבת העיתונאים לקראת המשחק על "סוג של מומנטום" (אחרי תיקו מול בית"ר ופ"ת וניצחון דחוק על הפועל חדרה), מונח עליו חזר איאד אבו עביד אחרי המשחק.

איאד אבו עביד. יש מומנטום? (רדאד גאיאד אבו עביד. יש מומנטום? (רדאד ג'בארה)

מבחינת הפועל הנוכחית, המשמעות היא "רק לא להפסיד". סיני וקלינגר מודעים לבעיות בסגל, גם למגבלות התקציביות ובעוד אלטמן כרגע לא פוגע, הזרים בקישור ובהתקפה לא מורגשים עד כדי לא קיימים, האחרים עוד צריכים להתעורר – זה מה שיש בוולפסון. קודם כל שומרים על השער של ארנסטס שטקוס המצוין, אחר כך מנסים לעקוץ בהתקפות מעבר ומקווים לטוב. לפחות עד מקצה השיפורים בחלון ההעברות בינואר, אם יתאפשר כמובן.

משתיקים את כולם

קהת ולוסיו. מקום ראשון (ניסן עייש)קהת ולוסיו. מקום ראשון (ניסן עייש)

חגיגת שילוב הידיים של שחקני עירוני קריית שמונה מסמלת הרבה על השקט והביטחון שלהם בעצמם העונה, ובינתיים הם נראים נהדר, ובראש הטבלה, אחרי ה-0:2 על בני יהודה. כל כך שקט שם בקריה, גם בלי קשר לעובדה שהאוהדים לא יכולים להיכנס לאצטדיונים בתקופת הקורונה, ובכלל זו הגישה של קובי רפואה והחבורה שלו העונה – לק"ש תלכיד מצוין, חדר הלבשה בריא, שקט תעשייתי, אין הרבה אגו, יש צעירים מוכשרים לצד ותיקים מנוסים שהם בעיקר מנהיגים חיוביים.

רגע אחרי ההישרדות הדרמטית בליגת העל בסיום העונה שעברה, רפואה עוד הצהיר שאם יישאר אוהדי ק"ש יקבלו "קבוצה שהם לא חלמו עליה" והוא לגמרי צדק. אף אחד לא הימר על הקבוצה של כזו שיכולה להיות היחידה שבלתי מנוצחת עד כה, תציג יכולת כזאת בהרכב של שחקנים שרעבים לפרוץ, לבצע קפיצת מדרגה בקריירה שלהם או לחזור לתלם אחרי כמה עונות לא פשוטות מבחינתם. כמו גם המאמן, שרוצה לשוב לחלק העליון של הטבלה, אחרי שהישג השיא שלו היה עם מכבי פתח תקווה, כשהוביל אותה לאחת העונות המוצלחות בתולדותיה – למקום הרביעי.

שחקני עירוני קריית שמונה חוגגים עם לוסיו (ניסן עייש)שחקני עירוני קריית שמונה חוגגים עם לוסיו (ניסן עייש)

דזיוגאס ברטקוס בכושר שיא, דור אלו ורועי קהת חוזרים לימים הטובים שלהם, אורי דהן מתפתח להיות בלם נפלא, זיו מורגן ויואב הופמייסטר בעונת  פריצה, עידן נחמיאס וסמואל בראון מוכיחים שהם כבר צריכים לבחור בעצמם את היעד הבא בקריירה, סאקו טורה מראה למכבי חיפה מה היא הפסידה (הרבה), ולוסיו ויוג'ין אנסה – איזה צמד חלוצים, כמה כוח, עוצמות, חדות וקור רוח יש לשניים האלה.

באופן כללי, היה חשוב להתעכב על כל אחד, כי מדובר בשחקנים שבאמת יכולים לשחק כמעט בכל קבוצה בארץ, וזה לא דבר שאפשר להגיד על הרבה הרכבים בליגת העל. תוסיפו להם את הניסיון של אדריאן רוצ'ט ואופיר מזרחי, וגם את הנשמה והחיבור לקבוצה משנים עברו, כמו גם את התרומה של גיא בן לולו מהספסל ואת הפוטנציאל של עבדאללה חליחאל.

יוגיוג'ין אנסה וסאקו טורה חוגגים (ניסן עייש)

בשקלול של הכל, תקבלו מועמדת ודאית לפלייאוף העליון, כזאת שצפויה להמשיך להפתיע את כל מי שלא ספר אותה – ומדובר בהרבה אנשים – ואולי אפילו לחלום על עונה היסטורית בזמן שהליגה העונה קצת יותר תחרותית ואפשר לתת פייט לקבוצות הגדולות שעדיין לא ממש נכנסו לעניינים.

דם, יזע ודמעות

שחקני הפועל חיפה חוגגים (עמרי שטיין)שחקני הפועל חיפה חוגגים (עמרי שטיין)

עם מאזן של נקודה אחת מ-12 אפשריות, מומנטום של זעזוע באופן מידי ובורסת שמות של מועמדים שכבר עלתה וירדה – חיים סילבס הגיע לדרבי החיפאי וניצח אותו עם הפועל חיפה, 1:2 על מכבי חיפה המבולבלת של ברק בכר. המאמן, שהחרב הייתה על צווארו אך לא נשבר בתקופה הקשה מפתיחת העונה, השיג ניצחון יוקרתי ואפילו קריטי אם אכן יצליח למנף אותו לכדי מומנטום חיובי.

מהקבוצה כזאת, עם סגל משובח, מאוזן ומלוכד שכזה אותו הוא מטפח כבר למעלה משנה וחצי ושרק הלך והשתפר בקיץ האחרון עד לרגע האחרון של חלון ההעברות, סילבס יכול להוציא הרבה יותר, והוא ראוי להמשיך בתפקידו, ולהמשיך את הבנייה שהחל. הדמעות שלו בסיום המשחק מעידות גם על החיבור הגדול שלו למועדון, מלבד זה בחדר ההלבשה, ובכלל אלו לא מראות שכיחים בכדורגל הישראלי.

לירן סרדל וחיים סילבס. חיפה אדומה (עמרי שטיין)לירן סרדל וחיים סילבס. חיפה אדומה (עמרי שטיין)

ובעוד הכרישים הריחו דם, הם הצליחו לנגוס ביריבה העירונית ולנצח בצדק, בהובלת נס זמיר, שבכלל עלה כמחליף במקום וויליאם אגאדה, כבש שער גדול והוסיף בישול לא פחות מרשים לשער עוד יותר גדול של לירן סרדל בתוספת הזמן. מאז המשחק שבישר על חזרת ליגת העל לפעילות, מדברים בעיקר על תנועה מגונה שהייתה או לא, קללות, התגרויות והרבה עניין ואמוציות שהזכירו רגעים מן העבר של משחקי דרבי חמים, מהתקופה ההיא שכדורגל שוחק מול קהל. 

בעיות גדולות, ובלבול

ברק בכר. צעד קדימה - שניים אחורה (עמרי שטיין)ברק בכר. צעד קדימה - שניים אחורה (עמרי שטיין)

מכבי חיפה, שהתבשמה מקמפיין המוקדמות הטוב שלה עד השביעייה מול טוטנהאם, ספגה לאחר מכן עוד שביעייה עד כה בפתיחת העונה בליגה וזה "קצת" יותר מדי לקבוצה שחולמת על אליפות, שכידוע, מתחילה ונגמרת בהגנה חזקה ויציבה לאורך כל העונה. בינתיים, יש למכבי חיפה בעיה גדולה בהגנה, למרות המהפכה של בכר בחולייה האחורית.

הפרידה מטרנט סיינסבורי הייתה נחוצה ובוגדן פלאניץ' יציב יותר ממנו, עומרי גלזר ועאיד חבשי נראו טוב בפתיחת העונה ומיהרו לחזור לסורם, ארנסט מבוקה ממשיך להגביל את המשחק של הירוקים בצד ימין. השחקנים שנראו טוב תחת מרקו בלבול כמו ג'וש כהן, עופרי ארד ורז מאיר לא ממש נספרים על ידי ברק בכר, שמקבל כאבי ראש גדולים מאוד בחלק הכי קריטי של הקבוצה שלו, בשלב מוקדם של העונה וחייב לשים על כך דגש מהר.

שחקני מכבי חיפה בהלם (עמרי שטיין)שחקני מכבי חיפה בהלם (עמרי שטיין)

בכלל, בדרבי החיפאי נראה היה שמכבי חיפה עדיין לא ממש יודעת מה היא מעצמה, וזה מתבטא גם בחלל הענק בין ההגנה להתקפה. בעוד ניקיטה רוקאביצה לא עוצר לרגע עם כיבוש מספר 12 בכל אחד מ-10 המשחקים האחרונים בכל המסגרות, צ'ירון שרי מספק תצוגות גדולות לצד משחקים שבהם הוא נעלם, משהו תקוע שם במרכז השדה.

נטע לביא ומוחמד אבו פאני נראו טוב בקמפיין ליגת האומות של נבחרת ישראל, וחזרו רק השבוע לאימוני הקבוצה, אבל בהיעדר יובל אשכנזי, כשחוסה רודריגס הוא לא ממש הפתרון, קשה למצוא את האיש שיבוא לכיוון ההגנה, שנראתה רע בדרבי, ויוביל את הכדור קדימה. זה מסתכם בסופו של דבר בהעפת הכדורים לרוקאביצה, שעושה כמיטב יכולתו, אבל גם לו קשה למעלה בלי יותר מדי עזרה, כשגם דולב חזיזה לא ממש בשיאו. והיה מישהו שרצה לחזור הביתה בקיץ הזה, וציפה לקבל פנייה רשמית, אבל זה לא קרה. החיזוק שמכבי חיפה ככל הנראה הייתה צריכה, ישב בכלל ביציע הכבוד באצטדיון המושבה.

כיאל ביציע. חיפה צריכה אותו יותר מסכנין (נעם מורנו)כיאל ביציע. חיפה צריכה אותו יותר מסכנין (נעם מורנו)

בדיוק מה שהייתה צריכה

שחקני בני סכנין. הצבע חזר לפנים (נעם מורנו)שחקני בני סכנין. הצבע חזר לפנים (נעם מורנו)

ואם כבר הזכרנו את אביטן, נראה ששנה אחרי הפועל ת"א, מאמן בני סכנין מתחיל לחזור לעצמו. גם מבחינת הכדורגל שהקבוצה שלו מציגה וגם מבחינת התשוקה שלו על הקווים. כשבתווך, בהפועל רעננה זה נראה היה רע מאוד ונגמר מהר מאוד ובשאר הזמן הוא הוזכר בעיקר כמועמד לפה ולשם, וכמי ששכרו מהאדומים של ת"א עדיין מולן תוך כדי הליך בוררות.

הקבוצה שבנה אלדד שביט ואביטן שיפץ נראית לא רע בכלל מאז שהחל את דרכו בקבוצה בחודש שעבר, ויש לה גם ניצחון בכורה העונה – 0:1 על הפועל כפר סבא. עם אוסמה חלאילה המוכשר בהתקפה, סבסטיאן ולאסקס המסקרן שכבש את שער הניצחון, מוטי ברשצקי ועטאא ג'אבר בקישור, נייג'ל האסלביינק שמבטיח הרבה לקראת ההמשך, ובקרוב גם ה"קמע" של סכנין – בירם כיאל.

קשה היה שלא להתרגש מהמעבר של הליגיונר שלנו באי הבריטי בעשור האחרון לאצטדיון דוחא. האבוקות בסכנין בישרו על רגע מיוחד, ומאז אפשר להרגיש את ההייפ שמביא איתו לקבוצה כיאל, שישב ביציע באצטדיון המושבה ולא שיחק מול כפ"ס, אבל מול עיניו החברים ניצחו ויצאו לדרך חדשה, כשמבחינתם, בכל התגובות והאווירה הטובה בשבוע האחרון, הכיוון הוא כלפי מעלה.

ניסו אביטן. סוף סוף ניצחון (נעם מורנו)ניסו אביטן. סוף סוף ניצחון (נעם מורנו)

מאז עזיבת יוסי אבוקסיס הוחלפו 10 מאמנים בסכנין של שלוש השנים האחרונות, אף אחד מהם לא הצליח להרים את הקבוצה בחזרה במעלה הטבלה, בזמן שהיא דשדשה בתחתית, ירדה לליגה הלאומית וחזרה העונה לליגת העל. מכל המאמנים שהגיעו לסכנין ועזבו עד מהרה, אם מישהו יכול להשתלב בקבוצה הזאת ולהתחבר אליה בסגנון של אבוקסיס זה אביטן, שרעב לשוב ולהראות מה הוא יודע, אחרי שכבר הוכיח את עצמו בחדרה ורוצה לחזור לעצמו, ולהצלחות.

הגעת כיאל היא בדיוק מה שהקבוצה הזאת הייתה צריכה. למרות מיקומה בשנים האחרונות, היא לא כזאת שבנויה למאבקי תחתית. מי שהייתה בעבר נציגת המגזר הייתה זקוקה בצורה נואשת לציפיות ולהצהרת כוונות, וסוף סוף יש לה. גם אם לא תשיג אותן, זה עושה ויעשה לה רק טוב. כיאל נותן לה את האפקט הזה וזה עוד לפני שהתחיל להשפיע על הקבוצה על כר הדשא.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה