ימים לא פשוטים עברו על איתן שמואלביץ’ מתחילת השבוע. שמואלביץ’, ששובץ כשופט רחבה במשחק העונה בין מכבי ת”א להפועל ב”ש, ביצע את אחת מטעויות השיפוט החמורות של העונה הנוכחית כאשר דווקא במשחק העונה הוא לא ראה שכדור שבעט אבי ריקן עבר בבירור את קו השער ואמר לשופט המשחק לירן ליאני שלא היה שער.
למזלו של שמואלביץ’ הטעות שלו לא הכריעה את משחק העונה ולבסוף הצהובים ניצחו, אך לשופט היו 48 שעות להתאושש מהטעות הקשה, שכן הוא שובץ כשופט מרכזי בדרבי של חיפה. לשמחתו הרבה, הדרבי החיפאי עבר בשלום ובלי טעויות. ביום למחרת, החלטנו לשוחח איתו על הימים האחרונים, על ההתמודדות וכמובן, על אותה טעות.
ההתמודדות והלחץ בימים האחרונים: “אצלנו יום זה כמו שבוע. 48 השעות שבין המשחק ביום ראשון למשחק ביום שלישי היו מאוד מורכבות ואינטנסיביות. היה צריך לעשות מעבר מטעות שאתה יודע שהיא לא משתמעת לשתי פנים, אירוע שלא ניתן לפרשנות. לא אירוע ברחבה של ספק פנדל או נגיעת יד. כדור שעבר את הקו זה כדור שעבר את הקו, אין באמצע”.
על האירוע עצמו: “נתחיל מהתחלה. התפקיד של שופט הרחבה זה לעזור לשופט הראשי בקבלת ההחלטות ברחבת העונשין. בהחלטות משחק גורליות. אם זה עבירות, אם זה נגיעות יד, ובנוסף גם אם כדור עבר את קו השער או לא. מהרגע שהכדור נבעט לכיוון השער, התמקדתי בכדור כדי לראות קודם כל אם הוא נעצר בדרך לשער, וברגע הזה ראיתי אותו פוגע במשקוף ויורד לכיוון הדשא. ברגע שהורדתי את העיניים לכיוון קו השער, כנראה שקיבלתי פרספקטיבה לא נכונה ביחס לקורה. בגדול, אני אמור להסתכל בקו ישר בין שתי הקורות ואמור לראות את הכדור עובר במלואו את קו השער. ברגע שליוויתי עם העיניים את הכדור במקום להסתכל על הקו, היה לי סוג של דיליי ופרספקטיבה לא נכונה על קו השער והקורה הסתירה לי חלק מהכדור, ולכן הנחתי שהכדור לא עבר במלוא היקפו ואמרתי ללירן ליאני ‘שחק שחק’ בקטע של - לפי דעתי אין פה שער”.
איך ממשיכים מהרגע הזה: “קודם כל בדקות שאחר כך אתה מבין שכנראה היה פה אירוע של שער שלא ראיתי אותו, שומע את התגובות מהקהל, רואה את המצלמות מכוונות אליך, את התגובות מהספסלים ואתה מבין שיש פה רגע יוצא דופן של שער שלא אושר בגללי. ופה מתחילה עבודה מנטלית של להרים את עצמך כי יש עוד 70 דקות על המגרש. כמו שחקן שעושה טעות קריטית במשחק, או שוער, שעכשיו צריך להמשיך עם החוסן המנטלי שלו ולהמשיך לתפקד. יש לך משימה ואתה אמור לעמוד במשימה על אף הטעות. אין ברירה”.
הרעש שהגיע אחר כך: “אתה לוקח את הטעות איתך כל הלילה. מנתח אותה וחושב עליה. הרבה שינה לא הייתה בלילה שאחרי המשחק. אבל ידעתי מראש שאני משובץ לדרבי של חיפה יומיים אחר כך, והיו לי מספר שיחות גם עם יו”ר האיגוד וגם עם יו”ר הוועדה המקצועית וגם עם מנכ”ל האיגוד יריב טפר בשיתוף עם פסיכולוג הספורט שלנו, דוקטור רועי סמואל. שוחחו איתי, הבינו שאני לומד מהטעות וממשיך הלאה, ושהטעות הזאת לא תשפיע עליי בלשפוט את הדרבי. עברתי דברים מספיק קשים בחיים שלי, איבדתי שני הורים ודברים יותר נוראיים בחיים שלי, אז אני מספיק חזק מנטלית. וגם אם טעיתי בשבריר שנייה של חוסר ריכוז או חוסר תשומת לב, זה לא גוזל ממני את העובדה שאני בתקופה טובה ובעונה טובה ואני עם ביטחון לשפוט משחק חשוב ויוקרתי. עובדה שהצלחתי”.
התחושות לקראת הדרבי החיפאי: “כל דרבי חיפאי הוא יוקרתי, על אחת כמה וכמה כשמדובר ברבע גמר גביע המדינה. עליתי למשחק הזה עם ביטחון, אני בתקופה טובה ועונה טובה. לא היה קל להשאיר את 48 השעות האלה מאחורי, אבל עשיתי את זה עם הרבה עבודה מנטלית, אימון טוב יום לפני המשחק. שמתי דברים בצד והכנתי את הצוות שלי לכך שהולך להיות משחק עם הרבה דרישות. המשפט המסכם שלי בתדרוך האחרון היה ’אם הכדור עובר את הקו, בואו נראה את זה’. היה תדרוך מאוד רציני, אבל חייבים לשחרר לחץ”.
הביקורות על איגוד השופטים: “אני לא מסכים שהעונה שלנו באיגוד היא לא טובה. היו נקודתית משחקים פחות טובים לשופטים, אבל עד עכשיו בלי עין הרע אנחנו בתקופה טובה. היו אירועים נקודתיים פה ושם שלא מעידים על הכלל. אני לא מתייחס לדברים שאנשים אומרים או גורמים שהם כבר לא רלוונטיים, שהם כבר לא באיגוד השופטים. מה שאני כן יכול להתייחס זה לוועדה המקצועית שנתנה לי גיבוי מלא וסמכה עליי והאמינה בי. שמחתי להחזיר להם אתמול ולדבר על המגרש”.
הביקורות מצד הקהל והתקשורת: “אני שמח שהצלחתי איכשהו ב-48 השעות שלפני הדרבי להתנתק מאתרי אינטרנט ומתקשורת הספורט ולא ראיתי שום תוכנית שקשורה לספורט, ואני אחד שמכור לתוכניות ספורט. השתדלתי לא להיכנס לאתרי אינטרנט. אין לי רשתות חברתיות, אין לי פייסבוק ולא אינסטגרם. אני נגד זה, אני חושב שלא כדאי ששופט כדורגל יהיה ברשתות החברתיות. כל עוד זה חוקי זו זכותם, אבל אני לא בעד. כל כולי הייתי מכוון למשימה. בתור ספורטאי אני יודע שהמשחק הכי חשוב זה המשחק הבא, לא מה שהיה. כי אם אני אהיה עסוק במה שהיה אז לא אוכל להצליח ולהרים את עצמי לקראת המשימה הבאה. ספורטאי תמיד נמדד לפי המשחק האחרון שלו. יש משפט באנגלית שאומר “Youre as good as your last game”, אתה טוב כמו המשחק האחרון שלך וזה מה שזוכרים בסוף”.
על טעיות שיפוט באופן כללי: “היום כל המשחקים משודרים ומצולמים, אי אפשר לברוח מטעויות. טעויות שיפוט רואים בכל העולם”.
עזרה של אמצעים טכנולוגיים: “אני בעד שימוש בכל טכנולוגיה שיכולה לעזור למשחק. אם זה יעזור למשחק ולא יפגע בשטף של המשחק, אני אשמח. הדבר שאני הכי אשמח שיקרה זה שימוש בטכנולוגית עין הנץ, זה משהו שגם באופ”א, שזה איגוד מאוד שמרני, הסכימו שאין עליו עוררין. או שהכדור עבר את הקו או שהוא לא עבר, זה לא משהו שיש עליו פרשנות. ברגע שזה משהו שלא נתון לפרשנות, אז הטכנולוגיה פה מבורכת ומתקבלת על הדעת. אפשר לראות שבמשחקי ליגת האלופות והליגה האירופית, בנוסף לשופטי הרחבה יש גם את עין הנץ. מה שקורה בפיפ”א עם כל שופטי הווידאו, זה עדיין בבחינה ובלמידה, וגם במונדיאל הקרוב, אחרי הרבה שנים של ניסוי וטעייה, זה עדיין יהיה בלמידה. ננסה לראות איך יהיו ההתפתחויות”.
מידת ההשפעה של שופט רחבה: “יש השפעה, אתם לא מודעים אליה, מהסיבה הפשוטה שלשופט רחבה אין דגל כמו לעוזר שופט. העזרה של שופט הרחבה היא עזרה סמויה. לי אישית היו משחקים מרכזיים, בין אם זה מכבי חיפה נגד הפועל ב”ש, לירן ליאני היה שופט רחבה שלי ועזר לי בקבלת החלטה של בעיטת עונשין וכרטיס אדום. אותו דבר כששפטתי את בית”ר ירושלים נגד מכבי ת”א, שופט הרחבה רועי ריינשרייבר עזר לי עם עבירה מחוץ לרחבה. העזרה היא סמויה. יש לו תפקיד גם במניעת אירועים ברחבה, מניעה של תפיסות והכשלות”.
לסיום, סיכם שמואלביץ’: “יש לי דרך, ואני מאמין במקצועיות שלי וביושרה המקצועית שלי. הגעתי לאן שהגעתי בעבודה קשה ואני מאמין בדרך שלי”.