קאלה: לרוב מאמני השוערים בארץ אין מושג

"ההחלטה לפרוש היא לא קלה. אבל היא צריכה להגיע, או עכשיו או עוד שלוש שנים. בלאומית הייתי יכול להמשיך עוד שבע שנים". ככה פותח טברטקו דרשלר בן ה-42 את הראיון הראשון שלו אחרי ההחלטה לפרוש, בלעדי ל-ONE. בעוד החלק הראשון של המשפט נראה די בנאלי, ההמשך קצת מפתיע (או אולי לא...). אחרי עשר שנים במדינה, גם בקבוצות תחתית וגם בקבוצות צמרת, לשוער הישראל ממוצא קרואטי יש דעה מגובשת על הכדורגל פה, ובוא נגיד, לא כולם יאהבו לשמוע אותה, בלשון המעטה.

"הליגה הלאומית לא מקצוענית מספיק. לא מתאמנים בקצב גבוה. יש כסף, אבל הבעלים לא משקיעים. נמאס לי להסביר לבעלים שאני יכול לעמוד בציפיות, ושאני מספיק טוב. הכי חשוב שתעמוד בציפיות באימונים. המשחק הוא בשבילי לנוח, אני לא צריך לרוץ 10 ק"מ. נמאס לי להסביר שגיל לא חשוב, כולם יודעים שאני גלדיאטור של הספורט הזה, אבל מזלזלים בי. צריכים להקשיב יותר לעצות שלי. לחצי ממאמני השוערים תעודת מאמן. אין להם מושג באימונים".

קאלה מזנק. מרגיש שזילזלו בו (נעם מורנו)

למה אין שוערים ישראלים טובים?
"הצוות המקצועי לא מיומן מספיק. הכל זה 'יאללה, יהיה בסדר'. אין דברים כאלה בכדורגל. זה ספורט קבוצתי. שוער זה 30% מהקבוצה. עוד מעט אף ילד לא ירצה להיות שוער. זה מאוד מסובך, זה מקצוע כפוי טובה. כשאתה עושה עבודה טובה אומרים זה העבודה, אבל כשאתה טועה הורגים אותך. יש ילדים עם חומר טוב, גוף טוב אבל לא יודעים איך לפתח אותם. לא יכול להיות שבמכבי פתח תקווה יהיו שני שוערים מעולים (איתמר ניצן וצחי גיגי), וכל 2-3 משחקים מחליפים אותם. צריכה להיות תחרות, אבל חייבת להיות היררכיה. זה לא נותן הרגשה טובה לשוערים".

מה הבעיה שלנו בארץ?
"מנטליות, פיזיות וסבלנות. לפני עשר שנים הייתה יותר מקצוענות, הליגה הייתה יותר טובה. לא כל שחקן היה יכול להיות בליגת העל. לא יודע למה אין 12 קבוצות כמו בתקופתי. לא כל קבוצה מתאימה לליגת על. גם בגלל כמות האוהדים, וגם בגלל מתקנים. לא יכול להיות שבאצטדיון אחד משחקות שלוש קבוצות. שלא יספרו שאין מספיק שטח. בקרואטיה יש 4.5 מיליון תושבים, אבל הם מצליחים כי הם משקיעים בכדורגל. צריכה להיות הקלה במס במשכורות של הכדורגלנים הישראלים. ספורט זה השגריר הכי טוב לכל מדינה, בלי ספורט אין מדינה. קרואטיה הצליחה לייצר לעצמה איזשהו מוניטין טוב רק בזכות הספורט. דברים צריכים להשתנות מהר, כי בשוק יש פחות ופחות כסף".

שחקני קרואטיה. ישראל צריכה לקחת דוגמא מהם (רויטרס)

תחילת הדרך של קאלה בישראל הייתה לפני עשר שנים, במכבי תל אביב של אחרי עונת הגלאקטיקוס, בזמן התנפצות הבועה. בלי מסיבת עיתונאים המונית במלון מפואר, כמו בקיץ קודם לכן, וגם בלי 100 מיליון ש"ח תקציב כמו היום: "הגענו למקום השני עם 30 מיליון ש"ח תקציב" אומר קאלה.

לוני הרציקוביץ' רק חיפש למכור, רוני מאנה קצת עזר ואפילו שמו של פיליפ חבאבו סלומון הוזכר. כן, עד כדי כך היו נואשים במכבי. אתם יודעים, לפני שדיברו הולנדית בקריית שלום ובערך באותה תקופה שערן זהבי כיכב רק בנשף סוף השנה של התיכון. למרות כל הקשיים, מכבי יחד עם קאלה של אלי כהן סיימה עונה די מוצלחת במקום השני, כשבמהלכה רשמה רצף של 20 משחקי ליגה ללא הפסד. השוער הססגוני סיפק עונה טובה מאוד והוביל את הגנת הקבוצה, שספגה 28 שערים בלבד ב-33 מחזורי ליגה. יחד עם זאת, בסופו של דבר הוא  לא המשיך לעונה נוספת.

קאלה. לוני חיפש למכור (רדאד ג´בארה)

בעוד הדעה הרווחת היא שהוא העדיף ללכת לכסף הגדול של ארקדי גאיידמק, לקאלה יש גרסה אחרת לגמרי: "מאוד נהנתי במכבי, הייתי מחובר מאוד למועדון, לשורה אובארוב, לאלי דריקס (המנכ"ל דאז) ולאלי כהן. הרגשתי שהם לא רצו אותי. קיבלתי הצעה מבית"ר ירושלים לשנתיים פלוס אופציה לעונה נוספת. הסכמתי לקבל במכבי חוזה לאותה תקופה, אך עם פחות כסף. בפברואר, דריקס שאל אותי אם אני יכול לחתום לשלוש שנים, אמרתי שכן והוא אמר שהוא יחזור אליי תוך שבוע. אחרי שלושה חודשים הוא עדיין לא אמר כלום (עזב גם זמן קצר לאחר מכן למחלקת הכדורסל). בדיעבד הבנתי שזה בגלל שאין כסף, שלוני הרציקוביץ'' רוצה למכור. עם כל ההבנה למצב, כשאתה רוצה מישהו אתה מוצא את הדרך להשאיר אותו".

הקדנציה בצהוב שחור, תחת שרביטו של יצחק שום (כשגיורא שפיגל מעל כמנהל מקצועי), לא התחילה יותר מדי טוב. במשחק הראשון מול פ.צ קופנהגן, השוער ביצע יציאה מוזרה משערו, ואיפשר לדנים לנצח 0:1. גם בגומלין בטדי השוער ביצע טעות בהארכה כשלא הגיע לכדור הרוחב ואיפשר לסקדינבים להשוות ל-1:1 ולשלוח את בית"ר להסתער על הזירה המקומית.

קאלה. לא תהיה עוד קבוצה כמו בית"ר ירושלים (רדאד ג´בארה)

על פתיחת הקדנציה אומר דראשלר: "לא לקחתי קשה מדי את מה שקרה מול קופנהאגן. אני חזק מנטלית. כל הטקטיקה לא הייתה נכונה, גם נגד ויסלה קראקוב שנה לאחר מכן (5:0) לא הייתה טקטיקה טובה או הכנה טובה לפני המשחק. בפולין חיכינו 13 שעות בשדה תעופה. סך הכל עזבתי אחרי שתי עונות מוצלחות (שני גביעים ואליפות). לא תהיה קבוצה כמו בית"ר של אז, חזקה מעמדת השוער עד החלוץ, עם עומק בספסל. חסרון של שחקן זה או אחר לא השפיע, כי הגיע מישהו במקום באותה הרמה".

כזכור, מי שבזכותו בעצם הוקמה אותה 'דרים טים' היה ארקדי גאיידמק, עליו אמר השוער: "הבעלים הכי טוב שהיה לי. היה לו הכי הרבה אופי. הוא עומד מאחורי ההחלטות בטוב וברע. לדעתי הוא טעה שהוא ניסה להיות ראש עיר. אף אחד לא הסביר לו את הטעויות שלו כי הוא שילם הרבה מאוד כסף וזה היה נוח לאנשים מסוימים".

אחרי הגביע ב-2009 עם ראובן עטר, בית"ר החלה להתפרק מנכסיה. למרות הסיוע שקיבל גאיידמק מאחת האניגמות הכי גדולות עד היום בספורט הישראלי, גומא אגייאר, השחקנים החלו להתפזר לכל עבר (ברק יצחקי, עידן ורד ועוד). קאלה הדרים לבירת הנגב, שם חתם בהפועל באר שבע, בזמנו העולה החדשה לליגת העל, עם הבעלים אלונה ברקת: "היא הייתה ג'נטלמנית, איתה סגרתי את החוזה. בהמשך, היא אמרה לי ששחקנים מפחדים ממני. לפעמים לבעלים יש בעיה עם אנשים חזקים מנטלית. אמרתי לה: 'זה טוב, ככה הם יחששו לקבל גול'. אני לא עובד סוציאלי. לפעמים יותר חשוב לקנות שחקן עם אופי חזק מאשר יכולת".

אלונה ברקת. היחידה שלומדת מהטעויות שלה (רדאד ג´בארה)

דראשלר המשיך לספר על התקופה בבירת הנגב תחת גיא עזורי (באותה עונה בה אוהדים ניסו 'להוריד' אותו מהכביש) ובהמשך ויקו חדד: "היו שחקנים חזקים מנטלית כמו דוד רביבו ומאור מליקסון, אבל כמה שחקנים שאי אפשר להתמודד איתם, בגלל אופי רך". אז ברקת אמנם טעתה אז, אך גם קאלה מסכים שהאישה שהחזירה את האליפות לבירת הנגב אחרי 40 שנה הפיקה לקחים: "היא היחידה מכל הבעלים שלומדת מהטעויות שלה. היה לקבוצה גם מזל העונה, אבל מי שלא עובד קשה אין לו מזל".

לאחר שסיים את העונה בהפועל באר שבע (וגם הבקיע שער דרמטי בנגיחה מול הפועל עכו בדקה ה-90), השוער עבר תחנה נוספת. הפעם זו הייתה הפועל חיפה, עם עוד אחד מהבעלים המסקרנים והמיוחדים בכדורגל הישראלי, יואב כץ. קאלה שיחק שם ארבע שנים, לא עניין של מה בכך.

יואב כץ. קפטיליסט שלא מאמין לאף אחד (עמרי שטיין)

לאיש הגדול (1.94 מטרים) יש הסבר לכך שהצליח להסתדר עם כץ: "אני מסתדר עם כולם. עם כל אחד אפשר להסתדר, פשוט צריך למצוא את הדרך. הוא קפיטליסט אמריקאי, לא מאמין לאף אחד, רק לעצמו. אם יהיה לו מנהל מקצועי בתוך המועדון, שלא יצטרך לדאוג למשכורת שלו ולהתעסק ב'קטנות' כדי להרוויח, כץ יוכל לסמוך עליו. הוא לא מתערב מקצועית. גם היום בקבוצה יש שני שחקנים שהוא ספציפית הביא, וגם בתקופתי זה היה, אבל הם לא תמיד משחקים. סך הכל נהניתי בהפועל חיפה"

אז אחרי ארבע שנים טובות ויחסית שקטות בכל הנוגע לגזרה עם הבעלים, חיפש השוער בית חדש. הפועל פתח תקווה, העולה החדשה לליגת העל, הפכה לתחנה החמישית של השוער בישראל, וללא ספק זאת שבה הצליח הכי פחות. הקבוצה ספגה שערים רבים באשמתו הישירה, כשברקע החלו לצוץ בקרב האוהדים שמועות שלא מדובר בטעויות תמימות. במחזורים האחרונים אף איבד השוער את מקומו לטובת אוראל כהן. קאלה הסביר: "לא ניסו להסית את האוהדים נגדי, יש פשוט את אלו שאף פעם לא מרוצים ממה שקורה במועדון. הייתה טעות לחתום שם, רוב האנשים אמרו לי לא להתקרב".

עידן בר און. הייתה טעות לחתום בפתח תקווה (משה חרמון)

קאלה המשיך להסביר על עונת הירידה אצל עידן בר און ובהמשך מנחם קורצקי: "חתמתי ראשון בקבוצה. אמרתי לאנשים במועדון שבלי שני בלמים טובים אין להם מה לחפש בליגת העל. גם לעידן אמרתי את זה. עד היום אין בקבוצה שני בלמים חזקים. כל שבוע היה סקנדל אחר בתוך המועדון. לדוגמא, פתאום מהרגע להרגע מקפיצים אותך בצהריים לעשות פעילות קהילתית ב-40 מעלות חום, בזמן שאתה צריך לנוח. עד היום אף אחד במועדון לא לוקח אחריות".

גם את השנה האחרונה, בעירוני קריית גת, שירדה לליגה א' (הקבוצה ספגה 70 שערים ב-37 משחקים), קאלה ירצה לשכוח. לשוער יש דווקא הסבר מעניין למה שקרה בעיירה הדרומית: "הייתה לי דווקא עונה טובה. פשוט לא התאים לראש העיר (אבירם דהרי) שהקבוצה תשחק בליגה הלאומית. העונה זה היה מצריך ממנו תקציב של 4.5 מיליון ש"ח. זה יותר מדי לעירייה בסדר גודל כזה".

דבר אחד בולט חסר לשוער בקריירה העשירה שלו, הופעה בנבחרת ישראל. כזכור, הבחור הקשוח הקים פה משפחה, כשנשא לאישה את רונית ביטון ("הכרתי אותה אחרי חודש וחצי בישראל, היא מושלמת בשבילי") ולשניים שתי בנות, מאיה ונועה. בנוסף, השוער גילה שורשים יהודיים וב-2010 קיבל אזרחות ואף הוסיף את שם המשפחה 'דרשלר'. על העובדה שלא זכה לייצג את המדינה אמר: "כאב לי. בנבחרת החליטו ללכת על שוערים צעירים. גם הדומיננטיות שלי הפריעה לחלק ממקבלי ההחלטות". אגב, לגבי השאלה מי צריך להיות השוער הלאומי יש לו דעה מאוד מגובשת: "חד משמעית – דודו גורש".

קאלה. מאוכזב שלא שיחק בנבחרת (שי לוי)

בתור ישראלי, כמובן שהתבקש לשאול מה דעתו על המצב הביטחוני: "אני לא מפחד מהמצב. בקרואטיה זו הייתה מלחמה אמיתית. פה זה מצב אחר". גם את העתיד שלו הוא רואה בארץ הקודש: "אני מאוד רוצה להיות מאמן שוערים פה. ההתאחדות צריכה להחליף פה את החוקים. לא יכול להיות שמאמן שוערים מרוויח 4,000 ש"ח בחודש. שמעתי ששרת הספורט רוצה לשנות את זה. הוא חייב להרוויח באיזור ה-20,000 ש"ח. בספרד, ברמת חיים נמוכה יותר, מאמן שוערים מרוויח לפחות 15,000 יורו בחודש. אין דבר כזה שילד יתאמן 2-3 פעמים בשבוע. אני בקרואטיה התאמנתי פעמיים ביום, שבעה ימים בשבוע ועוד שיחקתי. כדי להיות ערן זהבי אתה צריך להתאמן קשה".

החגיגות מטעינות אותו באנרגיות (חגי ניזרי)

לסיום, לקאלה, יש תשובה לכל אלו שביקרו אותו על החגיגות המופרזות בעיניהם אחרי כל עצירה: "זה לא נובע משחצנות. עשיתי את זה גם בהיידוק ספליט כששיחקתי מול 25,000 צופים. זה מטעין אותי. זה קטע של השוערים הבלקנים, גם ולדימיר סטויקוביץ' מנשק את הכדור אחרי עצירה. היו מאמני שוערים שזה הפריע להם. ככה אני מבטא את השמחה שלי, זה מטעין אותי באנרגיה".