רציתי לכתוב על כל מה שלא עובד בהפועל חיפה, אך הרבה יותר קל יהיה לעמוד על הדברים שכן עובדים בקבוצה של ראובן עטר; השוער הצ'כי פרמיסיל קובאר לא רע, כמו גם קובי דג'אני, רועי שוקרני, יובל שבתאי ואור אוסטווינד - אחלה קשרים. אז מה הבעיה? שכאן מתחילות ונגמרות נקודות האור של האדומים-שחורים מהכרמל.

אפשר לחלק את תפקודו של עטר כמאמן החיפאים לשני שלבים - בניית הקבוצה והדרכת הקבוצה. באשר לשלב השני, אין לי ולו טענה אחת למאמן, שכן עם סגל השחקנים הקיים נראה שזה מה שפחות או יותר אפשר לעשות - לא הרבה. אולי הייתי מוותר על מערך שלושת הבלמים ונותן לשוקרני לשחק לצד דג'אני בקישור האחורי, אך לא זו הנקודה העיקרית. הפועל חיפה במצבה הנוכחי משחקת כדורגל רע יותר מרוב קבוצות הליגה הלאומית ומציגה יכולת שמתאימה ומובילה היישר לשם.

באשר לשלב הראשון, בניית הקבוצה, כאן עטר כשל. זו אמנם לא חכמה גדולה לבקר אותו על הדינמיקה בין השחקנים, שכן הפועל חיפה עברה מתיחת פנים גדולה בקיץ האחרון וביצעה שינויים רבים בסגל, אך שחקני הרכש שאמורים היו לעשות את ההבדל רחוקים מלעשות זאת.

ראובן עטר ומאיר בן מרגי (מרטין גוטדאמק)
עטר ובן מרגי על הספסל. שחקני הרכש לא עושים את ההבדל (מרטין גוטדאמק)
 

חלוץ נבחרת קנדה, טוסיין ריקטס, אמנם כבש את השער הראשון בהיסטוריה של אצטדיון סמי עופר (בניצחון הביתי הראשון של הקבוצה בגביע הטוטו), אך שם נגמרה תרומתו. הוא אצן נהדר, אך יכולות הכדורגל שמתאימות לליגה השנייה בטורקיה, לא מתאימות לליגת העל בישראל.

אוסיי מאוולי חלש להחריד ומי שהיה שחקן ספסל קבוע בשנתיים האחרונות, מהראן ללה, הפך לחלוץ היחיד שיכול לעשות משהו בהרכב. וזה לא שיש לי משהו נגד ללה, ההיפך, מדובר בשחקן המרגש האחרון שנותר בקבוצה, אך בגיל 32 אי אפשר לצפות ממנו לסחוב את הפועל חיפה על הגב.

מינדאוגאס קאלונאס הוא שחקן חלש שלא מתאים לרמות האלה, בטח לא עם המשמעת שהוא מראה. היכולת הטכנית שלו לא רלוונטית כשאין לו כושר משחק מינימאלי. החסינות המנטאלית כולה של הקבוצה לוקה בחסר וחבל שכך נראית הפועל חיפה מודל 2014/15.

ריקטס חוגג (שי לוי)
ריקטס חוגג. לא יצא לו לחגוג הרבה באדום-שחור של חיפה (שי לוי)
 

בשנים האחרונות חלה מגמה ברורה של ירידה ביכולת המקצועית של הקבוצה, שנובעת מקימוץ ידו של הבעלים יואב כץ. שחקנים כמו עדן בן בסט כבר לא תראו בצד האדום של הכרמל. מרוויח השכר הגבוה ביותר בהפועל חיפה הוא ראובן עטר, אין שחקן מפתח שהגיע עבור סכום גבוה כדי לעשות את ההבדל. זוכרים את הדיבורים על פיראס מוגרבי בתחילת העונה? פעריים כספיים מנעו את הגעתו והגעתם של שחקנים רבים בשנים האחרונות. וכמה חסר שחקן שישדרג את הקבוצה ויניע אותה? המון. אז הכוונה להביא מאמן ברמה גבוהה היא נכונה, אך לצער אוהדי הפועל חיפה, עטר ניצב על הקווים - לא בתוך תחומי המגרש.

שחקני הרכש של הפועל חיפה. לא עושים את ההבדל (עמית מצפה)
שחקני הרכש של הפועל חיפה. לא ברמה של הליגה (עמית מצפה)
 

ובאשר לאותם אוהדים, זו הנקודה הכואבת ביותר, המטרידה ביותר וזו שצריכה להדליק נורות אדומות לכל מי שהפועל חיפה חשובה לו. אם בעונות הקודמות היה מי שדחף, עודד והמשיך להוכיח לכל הליגה מה הוא קהל נאמן, מסור, ערכי ובעל היסטוריה עשירה, הרי שהעונה, לראשונה, המאורעות ביציעים עצובים לא פחות מהמאורעות על כר הדשא.

גרעין האוהדים שדחף את הקבוצה ומחא נגד יואב כץ, הרים את הכפפות והקים קבוצת אוהדים למופת בליגה ג'. העידוד של אותה קבוצה קטנה המשחקת בליגה ג' ומכבדת את זכרו של רובי שפירא, עולה בכמה מידות על השתיקה הרועמת השוררת ביציעי סמי עופר.

אוהדי הפועל &qout;רובי שפירא&qout; חיפה. אין עידוד לקבוצה בליגת העל
אוהדי הפועל "רובי שפירא" חיפה. עולים על עידוד הקבוצה מליגת העל
 

ואם את חמשת אוהדי הפועל רעננה מריעים לשניר שוקר ניתן היה לשמוע בקולי קולות במשחק הבית האחרון של הקבוצה אל מול הדממה של הקהל המקומי, אז לא הירידה הצפויה ללאומית, לא מאוולי, לא ללה, לא ריקטס ולא אף אחד אחר מטריד אותי בהפועל חיפה - מטריד אותי שכבר לא נותר מי שיהיה לו אכפת.

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה