עדן, אל תשבור לנו את הלב

20/04/2011, הדקה ה-30 באצטדיון קריית אליעזר, דרבי חיפני במסגרת רבע גמר גביע המדינה.

בניגוד למהלך המשחק, חלוצה של הפועל חיפה, עדן בן בסט, התנהל עם הכדור בצד שמאל של הרחבה, הוכשל ע"י שי מימון וזכה בבעיטת עונשין מ-11 מטרים. בלי לחשוב פעמיים ניגש החלוץ אל הנקודה הלבנה והעלה את האדומים ל-0:1.

כשהרשת רעדה, רעד גם ליבם של האוהדים האדומים ביציע. בן בסט, שהפך לדמות הנערצת ביותר במועדון באותן שנים, עשה את מה שכולנו רצינו שיעשה. הוא כבש מול היריבה הירוקה, זו שיצאה מנצחת בכל דרבי בעשור שלפני כן, זו שמתהדרת בתקציבי ענק, בניהול מתוקתק וברוב ברור של אוהדים ביחסי הכוחות בעיר.

אבל לעדן היה תפקיד מרכזי בכל הסיפור, עדן היה הסיפור כולו. באותה תקופה מכבי חיפה עוד הייתה באופוריה של המועדון המצליח ביותר בישראל, תקופה בה לא חשבה פעמיים לפני ששיחררה שחקנים מוכשרים דוגמת שלומי ארבייטמן, תומר חמד ועדן בן בסט, עדן שלנו.

בן בסט חוגג. פרח בצד האדום של הכרמל (עמית מצפה)

למה שלנו? כי לפני שיקפצו כל הירוקים מקנאה, כדאי להבהיר פרט משמעותי. הפעם הראשונה בה נגע עדן בן בסט בכדור במסגרת מקצוענית, הייתה בהפועל חיפה. כן, אמנם בילדים, כן, אמנם אחר כך הוא עבר לצד הירוק של הכרמל ופרח בקבוצת הנוער, אך עדן התחיל באדום, ורגע לפני שעזב לצרפת, גם פרח באדום.

בן בסט הפך לנקודת האור הכי גדולה של הפועל חיפה בעידן יואב כץ. אם נדפדף בדפי ההיסטוריה וננסה למצוא שחקן כל כך נערץ שעזב לאחת הליגות הבכירות באירופה ישירות מהפועל חיפה, נגיע אולי לנג'ואן גרייב, שעזב לאסטון וילה בתום עונת האליפות של 1998/99. היום אוהדי הפועל חיפה נוטשים את היציעים וקשה למצוא שחקנים דוגמת בן בסט, שיכולים להפוך לנערצים ע"י הדור הצעיר, מסוג השחקנים שהקהל מגיע למגרשים כדי לראות אותם.

במתחם האימונים של קריית חיים עדיין תלויות גלויות רשמיות של השחקן במדי ברסט, אליה עזב מהפועל חיפה ושם הפך לאחד החלוצים הטובים בליגה הצרפתית. על הקמפיין במדי נבחרת ישראל אין צורך להרחיב, השחקן כבש בכל אחד מהמשחקים בהם פתח, שבעה שערים במספר, והיה למלך השערים של הנבחרת במוקדמות מונדיאל 2014.

בן בסט. קמפיין מוק' מונדיאל 2014 נהדר במדי הנבחרת (משה חרמון)

רגע לפני שעזב לברסט, רשמה הפועל חיפה את אחת העונות הטובות ביותר שלה, כשעדן כמעט והפך למלך השערים של הליגה עם 18 כיבושים, שלושה פחות מטוטו תמוז, זאת בקבוצה הצנועה שאפילו לא הגיעה לפלייאוף העליון.

כשחזר לבקר בישראל, קיבלו אותו האוהדים האדומים בחום רב. הוא היה מגיע דרך קבע למשחקי הקבוצה, מודה לקהל מיציע הכבוד ועוקב בדריכות אחר מצבה. בתחילת העונה ערכתי ראיון עם בן בסט בו אמר: "אני לא זוקף את ההצלחה שלי למועדון כזה או אחר, אני יודע שאוהדי הפועל חיפה מרגישים שאני נציג שלהם וכך גם אני מרגיש. יצאתי לאירופה מהקבוצה הזו ואת זה אף אחד לא ייקח, זה בית לכל דבר בשבילי". האמנם?

עכשיו, אחרי חודשים קשים בטולוז, עומד עדן בצומת דרכים בה גם המועדון הירוק מהכרמל נלקח בחשבון. נכון, במכבי חיפה יעשו לו כבוד של מלך, הוא יפתח דרך קבע בהרכב ואולי אפילו יוביל את הקבוצה להישגים חסרי תקדים, אך יותר מכל הוא יסמל כי בעידן של היום כסף קונה הכל. המועדון הירוק, השחצן, המתלהם, זה שזורק את שחקני הבית שלו בלי לחשוב פעמיים, יקנה בחזרה את אחד הפספוסים הכי גדולים שלו, יקנה בכסף. כאן עומדת תמצית היריבות החיפנית, הקפיטליזם מול מעמד הפועלים.

עדן בן בסט סותם פיות. מי ינצח, הקפיטליזם או הפועלים? (עמית מצפה)

ההיסטוריה הוכיחה כי המעבר הישיר מליגות בכירות באירופה לליגת העל לא צולח בדרך כלל, התנאים והמקומות אליהם הגיע בליגה הצרפתית רחוקים שנות אור מהמתחם בכפר גלים. לבן בסט יש עוד הרבה מה לתרום לכדורגל האירופי, הוא צריך להוביל קבוצה קטנה, בה יקבל את הדקות להן הוא ראוי ובה יוכל לפרוע את השטרות כפי שעשה בברסט. מעבר לצהוב של ת"א? גם לא כדאי, בן בסט לא חלוץ שצריך לקחת חלק ברוטציה, הוא צריך לפתוח בהרכב. על כל פנים, רק אל תלבש ירוק.

עדן, אל תשבור לנו את הלב.

הכתוב הינו טור דעה