כשראיתי את השער של דרקו קוראץ' ישר עלה לי לראש השער של מרקו ואן באסטן בגמר היורו ב-1988. ראו שעבדו על התרגיל באימונים, אבל עדיין, הביצוע היה פשוט מרהיב.
לא היה כדורגל גדול בקריית אליעזר, אבל אי אפשר להגיד שהתאכזבתי כשראיתי את המשחק בעקבות השערים והמצבים שראינו.
קוראץ' הוא שחקן מצוין. לדעתי יהיה לו ביקוש רב בקיץ אצל קבוצות גדולות יותר מהפועל חיפה. יש לו את זה. הוא פיזי, יש לו משחק ראש מצוין, הוא יודע לשחק עם הגב לשער ועם הפנים לשער. מאוד התרשמתי ממנו למרות שהוא קצת איטי.
 |
| זרקו קוראץ´ חוגג. הזכיר לי את ואן באסטן (חגי ניזרי) |
|
| |
לגבי הפועל חיפה, לפרקים היא שיחקה כדורגל טוב. אמנם לא מדובר במשהו שהפיל אותי מהכיסא, אבל ראינו הנעת כדור וניסיון ליצור דברים מתוכננים.
בצד השני רואים שיפור. בית"ר ירושלים נראית טוב יותר. רואים שהשחקנים מבינים מה הם צריכים לעשות. הם עדיין לא עושים זאת ב-100 אחוז, אבל הם לפחותרואים שיפור. אם בית"ר לא תתחזק באופן מיידי בשחקנים שהם בינגו, היא תיאבק בתחתית. הקבוצה הזאת לא תהיה בפלייאוף העליון בקצב הזה.
אם היא תתחזק בשניים-שלושה שחקנים ברמה גבוהה, ואני מדגיש – רמה גבוהה, הם יהיו בחלק העליון. לאף קבוצת תחתית אין קהל כמו שיש לבית"ר. בשלב הזה של העונה זה אולי היתרון היחידי שיש לקבוצה מהבירה על פני הקבוצות האחרות.
לרוני לוי חסר רוני לוי במגרש. שחקן שיודע לחלץ כדורים, שיודיע להוציא כדורים קדימה ולחלק הוראות. אבירם ברוכיאן לא היה כזה ולא יהיה כזה. אם המאמן רוצה לעשות משהו, הוא צריך שחקן כמוהו.
 |
| רוני לוי מול הפועל חיפה. חייב שחקן כמוהו (משה חרמון) |
|
| |
הפועל חיפה, אם הייתה מנצחת, הייתה עולה למקום הרביעי. זו עונת חלון, כך אני מכנה את העונות האלו. בכל כמה שנים יש עונה כזו, שהקבוצות הקטנות מתבלטות. הן מנצלות חולשה של הגדולות, פרט למכבי תל אביב, כדי להידבק לצמרת. זה יוצר עניין חדש בליגה, אבל זה לא קורה לאורך זמן.