לואיס אנריקה, לואיס פיגו, אנדראה פירלו, פיליפו אינזאגי, אשלי קול, זלאטן איברהימוביץ' - מוכרים לכם השמות הללו? כולם עברו מהקבוצה שלהם ליריבות המושבעות. אז אני שואל: למה בכל העולם זה לגיטימי ואצלנו לא?

איך יכול להיות שפירלו ששיחק הרבה שנים במילאן, עובר ליובנטוס ואפילו לא מתקבל בשריקות בוז בסן-סירו? וזלאטן יכול לזגזג בין שלושת הגדולות באיטליה מבלי שאקט כזה יחשב לפסול, למה באיטליה מקבלים מעברים בין קבוצות גדולות ואצלנו במעצמת הכדורגל של ליגת העל דבר זה נחשב לבלתי אפשרי.

אצלנו, שוער זר בשם וינסנט אניימה, ששיחק בהפועל עובר לליגה הצרפתית, חוזר למכבי ומפחד בגלל איומים מצד אוהדים. מה בסך הכל הוא עשה? בנאדם מניגריה שרוצה להתפרנס ואין לו שום מחוייבות לשום קבוצה בליגה שלנו.

אנחנו עדיין חיים בעולם שבו חוזה הוא לטווח מסויים ולא התחייבות לכל החיים. בכל העולם העברות שחקנים זה החלק הכי מעניין בקיץ וכל שנה ההתרגשות מחידושים בקבוצה מעוררת את כל הקהל. הגיע הזמן שהטרנד העולמי יקרה גם כאן. שיצחקי יוכל לעבור להפועל, קטן יוכל לעבור למכבי, גדיר יוכל לשחק בבית"ר וטועמה בחיפה.

אניימה והצבע החדש. מי קבע שאסור לעבור ליריבה? (האתר הרשמי של מכבי)
אניימה והצבע החדש. מי קבע שאסור לעבור ליריבה? (האתר הרשמי של מכבי)
 

נכון, לפעמים יש העברות שהן נוגדות אג'נדות של אוכלוסיות רבות כמו המעבר של פיגו לריאל מדריד אחרי ששיחק בברצלונה. פיגו, את משחקו הראשון בקאמפ נואו במדי ריאל סביר להניח שלא ישכח כל חייו. השנאה שהייתה שזורה בעיניים של אוהדי ברצלונה, שריקות הבוז וראש החזיר שנזרק מהיציע ייזכרו לעולמים.

לפעמים יש העברות שעוברות ללא שנאה ועלבונות כמו המעבר של וויליאם גאלאס ואשלי קול, כל אחד ליריבה העירונית. לפעמים השחקנים הכי שנואים עלינו יכולים להיות השחקנים שהכי היינו רוצים שישחקו אצלנו, כי בואו נודה, אנחנו 'שונאים' אותם כי הם טובים ומפחידים אותנו.

פיגו אנריקה (רויטרס)
פיגו ואנריקה. אם הם עברו, גם אצלנו מותר (רויטרס)
 

אז אוהדים יקרים, הגיע הזמן שנקבל העברות בשמחה ונהנה מהן. כבר השנה ראינו שחן עזרא עבר למכבי חיפה וזכה להרבה עלבונות מצד אוהדי מכבי נתניה, אניימה עבר למכבי וזכה לאיומים מצד אוהדי הפועל - ההעברות הללו מחיות לנו את הליגה. בואו נשמח ולא נכעס.

הכתוב הינו טור דעה
 

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה