דיין בית הדין הפורש של ההתאחדות, דוד לב פתח את פיו לקראת הפרישה והסביר בדיוק מה הוא חשב על החלטות בית הדין העליון ויתרה מכך, על כך שבהיסטוריה של בית הדין העליון רק הקלו בעונשים של נאשמים.
לב התייחס לנושא: "המטרה של בית המשפט העליון הוא לתקן את השגיאות של בית הדין המשמעתי במידה ויש כאלה. בית הדין העליון אמור לתקן את הטעויות וזה אומר בין היתר שאם בית הדין המשמעתי הקל הוא צריך להחמיר ואם החמיר הוא צריך להקל. אבל אצלנו יש תופעה שבית הדין העליון אף פעם לא החמיר בעונשים. גם אם נתנו עונש קל הוא אף פעם לא החמיר".
לב הוסיף: "לכן כך נוצרה תופעה שכל נאשם כדאי להגיש ערעור מפני שיש לו סיכויים שיזכה להקלה ואין לו שום סיכוי שהעונש יוחמר. זו תופעה שאיננה בריאה וזה יצר עומס על בית הדין העליון כי מגישים עשרות דיונים שלפעמים אפילו לא היה מקום להגיש אותם".
לשאלה האם התופעה הזו מחלישה את בית הדין המשמעתי, אמר לב: "זה נכון היא מחלישה. כאשר מופיע נאשם בדיון, גם אם לא אמר זאת במפורש ישתמע מדבריו שהוא כביכול אומר לנו 'תחליט מה שתחליט' אני אגיש ערעור והעונש שלי יוקל. זה פוגע במעמד של בית הדין המשמעתי".
על הטענות שיו"ר ההתאחדות מתערב בהחלטות, אמר לב: "אף לא היה. אולי במשך כל התקופה נפגשתי איתו בדיבור פעמיים. לא היה ולא נברא ולא היתה שום השפעה מצידו".
 |
| "אולי במשך כל תקופתי נפגשתי עם אבי לוזון לדיבור פעמיים" (משה חרמון) |
|
| |
עוד הוסיף לב ואמר: "רציתי להגיד שכלי התקשורת שמים לב יותר לתוצאות של ההתפרעות ומי נפגע ומה העונש ופחות שמים לב לסיבה של ההתפרעות. כל התפרעות היא אחרת, קהל אוהדים, שחקנים, ממלאי תפקידים, הורים לשחקנים צעירים, יש הרבה סיבות, נערכו מחקרים על זה ודנו בנושאים האלה ומעניין שבשטח הזה אין התייחסות ואני חושב שהיה חשוב לנתח את הסיבות להתפרעות וזה יסייע לפתור את הבעיות האלה".על השם הרע שנותר לבית הדין המשמעתיף אמר לב: "אנחנו בבית הדין המשמעתי ואני בפרט קבענו לנו כלל שאנו לא מתראיינים ולא מגיבים על פסקי דין מתוך כוונה שאנו אומרים את זה בפסק הדין. נוצר מצב שלבית הדין המשמעתי אין יחסי ציבור וזו התוצאה ויכול שצריך לתקן את זה, אולי היינו צריכים שיהיה לנו דובר".