סוף שבוע טעון ורווי אלימות עבר על הכדורגל הישראלי. התקשורת גועשת, היו"רים עסוקים, בעלי הקבוצות בכוננות ספיגה ובתי הדין קורסים תחת העומס. למי שטרם הבחין, שוטרי מדינת ישראל מדירים רגליהם מהיציעים של "פושעי מדינת ישראל", אלה שאעדיף לכנותם אוהדים והכל הודות להחלטה אמיצה, מהפכנית ואולי אולי גם כזאת שתיחשב עוד מספר שנים לפורצת דרך בהתמודדות עם האלימות.
הרבה ביקורת אפשר להטיח ביו"ר הדומיננטי, אך פחדן הוא לא. אבי לוזון הבין מה שרוב אוהדי הכדורגל הבינו כבר מזמן: מקומם של השוטרים הוא לא במגרשי הכדורגל. בבלומפילד, קיבלנו עדות חיה למה השיטה רק צריכה להימשך ולהיתחזק.
שוטר, שלצערנו ולבושתנו היה גם מפקד הכוח, הוציא את כל תסכולו על אוהד בית"ר ופירק אותו באגרופים כאילו היה שק חבטות בבית הספר לשוטרים. באחת בתמונות נראה השוטר ה"אמיץ" חושף את שיניו, מכווץ את אגרופו בבולמוס אדיר של אלימות. אני רק יכול לשער שאם אותו שוטר וכוח ה"אינטיליגנטים" למשימות מיוחדות שהתלווה אליו ליציע, היה דורש באסרטיביות מאותם אוהדים להתפנות, הם אכן היו עושים כך.
 |
| אלימות השוטרים חייבת להיפסק (יניב גונן) |
|
| |
קצת ניסחפנו בכל הקשור ל"חוליגנים" ביציעים, קצת הגזמתם במשטרת ישראל. נכון, אי אפשר לתת לגיטימציה למקרים של המחזור האחרון, אך צריך להתמודד איתם בחוכמה, שמה לעשות, כנראה שלא התברכו בה תאבי האלימות כחולי המדים.
עם כל הכבוד לחוליגנים בארצנו, באנגליה התופעה היתה נרחבת בהרבה ואלימה יותר והפלא ופלא, בממלכה הצליחו למגר אותה. עבודה קשה, ענישה חמורה ועוד אי אלו פתרונות יש למיגור התופעה. משטרה צריכה להיות בכוננות רק למקרה קיצון בו חברת האבטחה, שסדרניה יוכשרו לטיפול באירועים אלימים ביציעים, לא מצליחה להשיב את הסדר.
אך גם כשכוח ההצלה של היס"מ, הימ"מ או היחמ"מ כבר נזעק כדי לעזור, יש דרך לעשות את זה. מגרשי הכדורגל הם קודם כל בשביל האוהדים, לא בשביל העסקנים, לא בשביל המאמנים, לא בשביל השחקנים ובטח לא נועדו להיות מגרש אימונים לשוטרים מתוסכלים. מנקודת מבט זאת אנחנו צריכים להסתכל ועל פיה לפעול. ההתאחדות לכדורגל, בתי הדין, הנהלות הקבוצות והאוהדים עצמם צריכים לקחת אחריות ולשתף פעולה כשהמטרה שצריכה לעמוד לנגד עיניהם אחת ויחדיה: טובת האוהדים!
 |
| שוטרים. מקומם לא בתוך המגרש (רועי גלדסטון) |
|
| |
לא בטוח שכל מבקרי השיטה מכירים את העובדות, אך השיטה היא תוצאה של פיילוט שצלח ביציעי קרית אליעזר. לאחר עבודה קשה של האוהדים בחיפה, בשקט בשקט סופרים ביציע ג' כבר שנתיים ללא הנוכחות המטרידה של השוטרים והאמת, לא שמנו לב.
ההנהלה משתפת פעולה עם האוהדים כשגם המשטרה מעורבת בנעשה, מבחוץ. אין שום סיבה שהפיילוט הזה שהולך כל כך טוב ביציע ג' לא יצליח גם בטדי, בלומפילד וה-י"א ה"בעייתי" באשדוד. הנוסחה פשוטה: תנו כבוד לאוהדים, אל תתיחסו אליהם כאל חיות, תענישו בחומרה את המתפרעים והם יחזירו באותו מטבע, כבוד.
 |
| מכות ביציע. להעניש בחומרה את החוליגנים (דרור עינב) |
|
| |
אבי לוזון לא צריך להיכנע, אנחנו לא צריכים להיכנע. צריכים לעבוד קשה ולהיות סבלניים כי זה לא תהליך שיקח שבוע או שבועיים וגם היו"ר יודע את זה ואולי זאת הסיבה לשתיקה הרועמת מצידו. צריך להיכנס לפרופורציות ולהירגע. בסופו של דבר אוהדי הכדורגל הם לא אויבי הכדורגל והעוסקים בו, ובואו נודה על האמת, הם לא אלימים כמו החוליגנים האנגלים ובמקומות אחרים.
בואו ננסה לחזק את המאבטחים, את ההנהלות ולעבוד בשיתוף פעולה עם האוהדים עצמם. הניסוי הזה חשוב לכדורגל הישראלי ותוצאותיו יכולות להשליך אולי אף לתחומים נוספים באלימות הישראלית, אך חשוב להתמיד ולא לרוץ אחרי כל שקית גרעינים ריקה שנזרקה ל "חוליגנים בכחול" שינסו למנוע אלימות באלימות.
ישר כוח אדון לוזון.
הכתוב הינו טור דעה