שיטת הקיזוז של ליגת העל הביאה איתה הרבה מאוד תופעות מוזרות שאי אפשר לראות במקומות אחרים ואחת מאלו שפחות שמו עליה דגש בעונה שעברה, היא ההשפעה הקריטית שיש לשיטה על קבוצות התחתית.

במחזור ה-30 של העונה שעברה הפועל רמת גן היתה עם 33 נקודות ודורגה במקום ה-11, הפועל רעננה לעומתה היתה רק עם 20 נקודות, במקום האחרון. בנסיבות רגילות, פער של 13 נקודות בתחתית הוא דבר שאי אפשר למחוק בחמישה מחזורים, גם לא בעשרה. 

לפני המחזור האחרון של הליגה שתי הקבוצות היו צמודות. רמת גן ניצחה 0:7 בנצרת, רעננה סיימה את משחקה עם הפועל פתח תקווה ב-0:0, והקבוצה של יובל נעים וירון קוריס נשלחה לפלייאוף על הישארות בליגה. בקלות זה היה יכול להיגמר אחרת.

רמת גן עבדה בעונה שעברה, הביאה שחקני רכש והציגה יכולה סבירה, רעננה לעומתה לא עשתה את העבודה הנדרשת בצורה טובה ואם לא הקיזוז, היא היתה יורדת מעשית הרבה לפני סיום הליגה.

פרוספר אזוגי חוגג עליה (שי לוי)
פרוספר אזוגי. עובד קשה כל הקיץ כדי להגיע לדרמה במחזור האחרון (שי לוי)
 

כמעט לא משנה איך קבוצות התחתית יתכוננו לעונה, יהיה להם סיכוי לשרוד בליגה בחודש האחרון והן גם יוכלו לרדת. אף קבוצה לא רוצה להיות מושפלת במהלך העונה, אבל כל מה שהבעלים צריכים לוודא הוא שתהיה להם קבוצה סבירה שלא תביך אותו. האוהדים, כך או כך, לא יגיעו בהמוניהם, בטח שלא עד המחזור ה-31.

השילוב של הקיזוז ושיטת הפלייאוף הופכת את קבוצות התחתית לאנמיות בקיץ. בשעה טובה, רמת גן החתימה היום את טלקיסקי וטופוזאקוב, אבל עדיין יש לה קבוצה מאוד חלשה ובלי הנהלה מאורגנת. רמת גן לא צריכה להיות בפאניקה, הפועל עכו בלי אצטדיון והרכש הבולט שלה הוא ג'אקו עראפת. קרית שמונה החליטה לא להחתים שמות מפוצצים, אשדוד הולכת על צעירים, היא יכולה להרשות את זה לעצמה.

הפועל ומכבי פתח תקווה היו יכולות להיכנס ללחץ במצב שאין להן אצטדיון בעיר (בושה וחרפה למקום שפעם היה עיר של כדורגל), אבל אין מה לדאוג, יש מספיק חולשה בליגה לכולם. בבני סכנין הבלאגן חוגג, כסף אין, אבל יש עוד זמן להתחזק בינואר. הפועל חיפה גם מועמדת רצינית לירידה ולא נראה שיואב כץ עושה משהו מיוחד כדי להשתפר. פרוספר אזגי מאשקלון פחות מנוסה מהאחרים והוא היחיד שעדיין חולם על קבוצה טובה שתצליח לרוץ גבוה.

יואב כץ הבעלים של קבוצת הפועל חיפה, נוחת בישראל (גיא איזנר)
כץ. בלי להשקיע הוא כנראה יסיים באותו מקום של העונה שעברה (עמית מצפה)
 

באופן לא מפתיע, הראשונה שהסתגלה למצב החדש היתה מכבי פתח תקווה, שבחודש ינואר של העונה שעברה היתה צמודה לקו האדום ורק אז התחילה להתחזק. הלוזונים הביאו שישה שחקני הרכב משמעותיים, מהר נחלצו מהמצב הלא נעים ובמחזור ה-29 הבטיחו את מקומם בחלק האמצעי. למשחקים בתחילת העונה אין הרבה משמעות כלפי הקבוצות הללו, כי בסוף את הכל אפשר לתקן.

הבטיחו לנו שככל שהליגה בת 16 הקבוצות תימשך, כך הרמה של קבוצות התחתית תשתפר, עם הניסיון. אבל לא נראה שיהיה איזשהו שיפור ביכולתן, אלא להיפך, הניסיון מכניס אותן לשאננות. גם אוהדי הקבוצות יבינו אט אט שאין הרבה טעם בלהגיע למשחקים לפני סיבוב הפלייאוף ובסופו של דבר נראה חודש של הכל או כלום, תמורת 30 מחזורים של שעמום טוטאלי בתחתית.

רעננה מאוכזבת בסיום (שרון קביליו)
רעננה מאוכזבת במחזור האחרון. בליגה רגילה הם היו יורדים מזמן (שרון קביליו)
 

בליגה כזאת קבוצות התחתית מנסות לשמור על אותה רמת סגל, פחות או יותר, וקבוצות מרכז הטבלה יכולות להרגיש מאוד רגועות. בעבר מועדונים גדולים הסתבכו בתחתית (כמו מכבי ת"א), הסיכוי שזה יקרה היום הוא אפסי. גם קבוצות כמו באר שבע, אשדוד, בני יהודה, מכבי פתח תקווה ובית"ר ירושלים יכולות להיות רגועות, גם אם הן יתאמצו יהיה להם קשה להיות מתחת לקו האדום בחודש מאי.

בזמן ששלוש הגדולות מתחזקות, לא בגלל הקיזוז, קבוצות התחתית שומרות על חולשתן ואפשרות העלייה לפלייאוף האמצעי היא לא פיתוי גדול מספיק, בטח שלא כלכלית. כמעט לא משנה מה בעלי קבוצות התחתית יעשו, הכל בסוף ייקבע על פי  גול בדקה ה-90 של המחזור האחרון. איזה מתח, איזו דרמה.

הכתוב הינו טור דעה

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה