לאחר שהאריך את חוזהו בפ.ס.וו איינדהובן בשנתיים נוספות, הקשר הישראלי בן ה-20 תאי עבד נכנס לשנה הרביעית במועדון ובחוזהו אופציה לעונה נוספת, בהתאם לכמות המשחקים שישחק בהולנד. חוזהו יגיע לסכום של מיליון וחצי אירו בשלוש עונות. בראיון לתוכנית הספורט של ישראל ב-102FM, שיתף עבד לגבי התקופה שלו בהולנד והתייחס למגוון נושאים, כולל לאי זימונו למשחקים האולימפיים, לחיים במדינה ולעבודה עם מאמן מנטלי.
חתמת בפ.ס.וו על חוזה חדש, השנה אתה נכנס לשנה הרביעית.
”זה מקום שהפך לבית שני בשבילי”.
איך אתה מסביר שאתה רק בן 20 ונכנס כבר לשנה רביעית במועדון?
”זה משהו שחלמתי עליו מגיל קטן, בשבילי זה מרגיש נורמלי להיות פה”.
מה גורם לילד בן 16-17 לעזוב הכל? למרות שההורים שלך מאוד משפחתיים ולא פשוט להם שהבן הקטן עוזב את הבית כמעט לבד.
”אני פה לבד, אבל מבחינתי זה היה החלום. גם אם הייתה לי אופציה לעזוב בגיל 14 ולגור שם הייתי עושה את זה, זה לא קרה כי לא היה לי דרכון אירופי, אבל כשקפצה ההזדמנות והייתי מוכן הלכתי על זה”.
יש לך כנראה משהו מדהים באופי שמגיל צעיר השתלבת עם בוגרים, מדינה זרה, שפה זרה.
”אני לא רואה את זה כמשהו קשה, אני חי את החלום. ברור שהיו רגעים קשים ורגעים של בכי, אבל ידעתי שאתגבר על זה”.
בתקופת המלחמה היה לך שלב שרצית הביתה?
”דווקא להיפך. רציתי להראות את הצדדים הטובים שיש לנו בכל מקום שהיה אפשר. כשכבשתי בליגת האלופות רציתי להוציא את הדגל, לא נתנו לי ומאוד התעצבנתי על המועדון. רציתי להראות כמה שהמדינה שלנו גדולה ויפה”.
לא חששת? בכל זאת, הנושא האנטישמי והגזענות זה משהו מאוד בולט.
”שמתי לב לשינוי הזה מאז 7.10, אבל המועדון תמיד עזר לי והציע לי מאבטח 24/7, ככה קיבלתי את כל הגב שבעולם”.
נתקלת בכל מני תופעות שעד אז לא חווית?
”לא יותר מדי, אבל היו הפגנות של פרו פלסטינים גם בעיר שלי וגם באמסטרדם. בכל מקום שאפשר היה להגיד על ישראל או לדבר עם ישראלים, תמיד הייתי הולך לשם ראשון”.
הנבחרת האולימפית מתכוננת לאולימפיאדה. כמה הפתיע אותך שאתה לא בנבחרת?
”הייתי מאוד מופתע, אבל זה גם היה לי טיפה ברור כי גם למוקדמות לא הוזמנתי. הייתי מאוד פגוע, אבל עם זאת אני באמת מאחל את כל ההצלחה שבעולם ואני בטוח שיעשו אותנו גאים”.
היה בינך לבין גיא לוזון עימות? הוא חשב שביימת פציעה?
”לא היה שום דבר בינינו שהוא לא מקצועי”.
היה משהו שהוא חשב שלא רצית להגיע?
”אין דבר כזה, לכל זימון שיהיה לי אגיע, בחיים לא קרה שאמרו לי להגיע לזימון ולא הגעתי”.
כמה אתה חושב שתחסר לנבחרת, כמה היית יכול לעזור לה?
”עם כל מאמן אחר שהוא לא גיא לוזון הייתי מוזמן בין הראשונים, חבל לי כי הייתי יכול לעזור לנבחרת. אני סומך עליהם שיביאו לנו כמה שיותר גאווה, ההצלחה שלהם היא ההצלחה של כולנו”.
מה המטרות המקצועיות שלך לעונה הקרובה אחרי השדרוג שעשית?
”כמה שיותר להשתלב בבוגרים של איינדהובן, כמה שיותר משחקים. מדרגה מדרגה, משחקן סגל לשחקן הרכב, המטרות זה בעוד 4-5 שנים להגיע למקומות הגדולים באירופה, ליגה ספרדית, ליגת האלופות ודברים כאלה”.
איך ההבדל בין הכדורגל ההולנדי לישראלי?
”שמיים וארץ. זה מתחיל מסדר היום שלי, מתשע בבוקר עד חמש בצהריים אני לא נח. בשמונה אני מתפלל, יוצא לאימון, מגיע בסביבות תשע, בסביבות 10 עד 12 יש לי אימון ראשון במגרש, אחרי זה אימון כוח, אחריו ארוחת צהריים בסביבות אחת וחצי, נחים קצת ויוצאים לאימון טכניקה. אני בא מפורק הביתה”.
ואז אתה מחליף תספורת? בוא תכניס אותנו לזה.
”לפני משחקים חשובים אני עושה תסרוקות, אם הייתי בנבחרת היית רואה תסרוקת אחרת מאוד מיוחדת”.
מה השאיפה הגדולה והחלום שלך?
”זה תמיד מתקרב אז אני מחשיב את זה כסוג של מטרה – להיות בליגת האלופות עם קבוצה שרואים אותה כמו ריאל מדריד. זה החלום הכי גדול ואני יודע מה אני צריך לעשות כדי להגיע לשם. קודם כל אני צריך לעבוד כמה שיותר קשה, לדייק בדברים הכי קטנים, אם זה לישון בתשע כי הגוף שלך צריך להיות מוכן ליום שלמחרת, או מקלחת קרח כדי להיות מוכן לאימון ערב, להיות מקצוען ברמות הכי גבוהות ולהאמין”.
בניון יצא בערך בגילך. מה מצליח לך שלא הצליח לו אז?
”אני לא יודע מה לא הצליח לו אז, בעיני הכי חשוב זה מאמן מנטלי, יש לי את זה פה ובארץ, ברגעים של קצת משבר המאמן המנטלי עוזר, זה הכי חשוב בעיני לכל שחקן ישראלי. מאמן מנטלי יביא אותך הכי גבוה שיש”.
מי השחקנים שהכי התחברת אליהם שם?
”יש את בקאיוקו שהוא חבר טוב”.
אתה גר לבד שם?
”כן, גם עכשיו”.
גאים בך.
“תודה רבה”.