הרוחות עדיין סוערות: הפועל תל אביב הגישה היום (ראשון) “עתירה בהולה” לבית הדין העליון של ההתאחדות לכדורגל לביטול הכרטיס האדום של אדי גוטליב, שהורחק בצעד שעורר זעם גדול אחרי שאוהד פרץ לדשא ורץ לעברו, אך בחלוף זמן קצר ומבלי לערוך דיון בנושא – נשיא בית הדין, אמנון סטרשנוב, דחה את העתירה על הסף.

במועדון נותרו המומים נוכח ההחלטה של בית הדין ושוקלים כעת לפנות לערכאה אזרחית בנושא, כאשר במקביל האדומים מנסים לבדוק תקדימים משפטיים מהעבר שיובילו לפריצת דרך. במועדון לא מוכנים לוותר על ביטול הכרטיס האדום ומאמינים שמתחילה התאגדות בקרב שחקני הכדורגל בליגת העל כדי להגן על השחקנים במקרים מן הסוג הזה. שחקני הפועל תל אביב הגנו על אדי גוטליב וכנראה שיהיו עוד שחקנים גם מקבוצות אחרות שישימו את העניין על סדר היום.

אדי גוטליב מתעמת עם האוהד (ראובן שוורץ)אדי גוטליב מתעמת עם האוהד (ראובן שוורץ)

“טעות גסה ומנוגדת לשכל הישר”: העתירה של הפועל ת”א

בעתירה של האדומים (בה “העותר 1” הוא גוטליב ו”העותרת 2” היא הפועל ת”א, ואילו “המשיבים” הם ההתאחדות לכדורגל ואיגוד השופטים) נכתב: “העותרים מגישים בזה עתירה בהולה לביטול הרחקתו של העותר 1 וביטול כרטיס אדום שהוצא לו, במשחקה של העותרת 2 שנערך ביום 18.9.2021 נגד מועדון מכבי פתח תקווה. העותרים טוענים כי פניה בהולה וחריגה זו לכבוד בית הדין היא על מנת למנוע נזק בלתי הפיך שייגרם לעותרים מקום בו הרחקת העותר 1 וביטול הכרטיס האדום לא ייעשו באופן מידי, מאחר ובעוד 6 ימים לעותרת 2 משחק ליגה. בשיחות מקדימות שניהלה שקיימו נציגי העותרת 2 עם נציגי המשיבים, הוברר כי המשיבים רואים עין בעין את הדברים עם טענות העותרים”.

בנימוקי העתירה נכתב: “העותרת 2 הינה קבוצת כדורגל המשחקת במסגרת ליגת העל בכדורגל, והעותר 1 הינו שחקן כדורגל מקצועני המשחק בקבוצה. ביום 18.9.2021 נערך משחק במסגרת המחזור השלישי של משחקי ליגת העל, משחק נגד מועדון הכדורגל מכבי פתח תקוה, בו התארחה העותרת 2 באצטדיון המושבה. במהלך תוספת הזמן שלאחר תום 90 הדקות, התפרץ לפתע אדם לתחומי המגרש, וכאשר הוא אוחז בידו חפץ, תקף את שחקן העותרת 1 רז טוויזר, הפיל אותו על הדשא, והמשיך בריצת אמוק לכיוונו של העותר 1.

אדי גוטליב מתעמת עם האוהד (ראובן שוורץ)אדי גוטליב מתעמת עם האוהד (ראובן שוורץ)

“העותר 1, באינסטינקט אנושי בסיסי, לאחר שראה את חברו לקבוצה מותקף ומופל לכר הדשא, ותוך שהוא רואה את אותו אדם המחזיק בידו חפץ כלשהו רץ לעברו במטרה לתקוף גם אותו, הרים את ידו כדי להתגונן, וכתוצאה מכך נפל אותו אדם לכר הדשא, דבר שאפשר לכוחות האבטחה באצטדיון לתפוס אותו ולהוציאו אל מחוץ למגרש. לתדהמת העותר 1, העותרת 2, וניתן לומר בביטחון רב שגם לתדהמת כל צופי הכדורגל, הוציא השופט כרטיס אדום לעותר 1 ,בטענה לתקיפה???? !!!!!!”

“מופרכת עוד יותר הייתה התנהלות שופטי ה-VAR, הקוונים והמשקיף שלא התריעו בפני השופט כי טעה – יכול ומאחר ולא ראו את מלוא האירוע, שכן העותר 1 בסך הכל ניסה להגן על עצמו מפני תקיפה פיזית של אדם אחוז אמוק, אשר רץ לעברו עם חפץ ביד. לאור זאת, ומאחר ולא יכול להיות חולק כי ענישת העותר 1 (וכפועל יוצא מכך גם ענישת העותרת 2) מנוגדת להגיונם של דברים ולשכל הישר, מוגשת עתירה בהולה זו. העותרים טוענים כי לכבוד בית הדין סמכות לדון בעתירה בהולה זו ולקבלה, בין היתר, מכח סמכותו השיורית. יודגש כי לעותרים משחק במסגרת המחזור הרביעי של ליגת העל ביום 25.9.2021, ולפיכך עתירה זו לביטול הרחקת העותר 1 הינה עתירה בהולה.

תחת הטיעון המשפטי כתבו האדומים: “העותרים טוענים כי כבוד שופט המשחק טעה טעות מרה, שעה שהוציא לעותר 1 כרטיס אדום והרחיק אותו, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן”.

העותרים טוענים כי פעולתו של העותר 1 הינה פעולה מחויבת של הגנה עצמית. העותרים טוענים כי מאחר והמדובר בפעולה של הגנה עצמית, לא יכול להיות חולק שאין המדובר בעבירה של "תקיפה", המחייבת הוצאת כרטיס אדום. העותרים טוענים כי מקום בו שחקן לא רק מרגיש מאוים, אלא מאוים בפועל על ידי גורם שנכנס למגרש בניגוד לדין, לא יכול להיות מקום בו יורחק אותו שחקן מהמשחק. העותרים טוענים כי שופט המשחק טעה טעות גסה בשיקול הדעת, שעה שהרחיק את העותר 1 בכרטיס אדום, מקום בו העותר 1 ניסה להגן על עצמו מפני אדם זר שרץ לעברו עם חפץ ביד, במהלך המשחק.

האוהד מובל החוצה על ידי אנשי האבטחה (ראובן שוורץ)האוהד מובל החוצה על ידי אנשי האבטחה (ראובן שוורץ)

“העותרים טוענים כי לא יכול להיות חולק שהעותר 1, לאחר שראה את אותו אדם תוקף את חברו לקבוצה (השחקן רז טוויזר), פוגע בו פיזית ומפיל אותו לכר הדשא, לא הייתה בפניו אפשרות כלשהי אחרת, אלא לנסות ולהגן על עצמו, כפי שאכן עשה. העותרים טוענים כי חמור מכך, טעו שופטי ה-VAR ,המשקיף והקוונים – ויכול ומאחר ולא ראו את מלוא האירוע, אשר כל אלה לא עדכנו את השופט כי טעה, וכי כל שעשה העותר 1 הוא ניסיון להגן על עצמו. העותרים טוענים כי לא ניתן לצפות משחקן במהלך משחק, לראות את חברו לקבוצה מותקף פיזית על ידי אדם שרץ אליו עם חפץ ביד, להמשיך לעמוד ולהמתין שאותו אדם יתקוף גם אותו, מבלי שינסה להגן על עצמו, כפי שעשה העותר 1.

“העותרים טוענים כי הגיונם של דברים היו אמורים לחייב את שופט המשחק שלא להרחיק את העותר 1. העותרים טוענים כי הגיונם של דברים והשכל הישר היו אמורים לחייב את שופט המשחק להפעיל את שיקול דעתו, ולא להרחיק את העותר 1 מהמשחק. העותרים טוענים כי לאור כל האמור לעיל, נראה כי שופט המשחק לא ראה את ההתרחשות במלואה, וכך גם שופטי ה-VAR ,המשקיף והקוונים, שאחרת לא יכול להיות חולק שהעותר 1 לא היה מורחק. העותרים טוענים כי עצם העובדה ששחקן כדורגל מנסה להגן על עצמו במהלך המשחק, מתקיפה פיזית, מביאה למצב בו נדרשים העותרים להגיש עתירה בהולה זו, הינה מנוגדת לשכל הישר.

אדי גוטליב מתעמת עם האוהד (ראובן שוורץ)אדי גוטליב מתעמת עם האוהד (ראובן שוורץ)

“העותרים טוענים כי כללי הצדק הטבעי, מחייבים במקרה זה את כבוד בית הדין להפעיל סמכותו ולהורות על ביטול הכרטיס האדום שהוצא לעותר 1. העותרים טוענים כי מקום בו שחקן מותקף, הפעולה האנושית וההגיונית היחידה אותה ניתן לצפות שיעשה היא שינקוט בניסיון להגן על עצמו. העותרים טוענים כי הפרשנות הראויה, הנכונה והצודקת לחוקת המשחק היא כי במקרה הנדון, אין ולא היה מקום להרחיק את העותר 1, וכי לאור זאת, טעה שופט המשחק בפרשנות חוקת המשחק. העותרים טוענים כי כל החלטה שתתקבל, שאין בה משום ביטול של הכרטיס האדום שהוצא לעותר 1, כמוה מתן פרס לתוקף, ויכול ותעודד תוקפים אחרים לחזור על המעשה הנפשע!”

“החלטות שופט הן סופיות ואינן ניתנות לערעור”: התשובה מביה”ד העליון

עם זאת למרות העתירה המנומקת של האדומים, בביה”ד העליון של ההתאחדות לא התרשמו והחליטו לדחות את העתירה בלי לקיים דיון, כפי שקבע נשיא ביה”ד, אמנון שטרסנוב.

בהחלטה של סטרשנוב נכתב: “לאחר ששקלתי את הבקשה ובחנתי את המצב המשפטי לאשורו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. נקבע לא אחת, בפסיקתו העקבית והמושרת של בית דין זה, כי: ‘החלטות השופט – גם אם מוטעות הן, לעיתים – סופיות ואינן ניתנות לערעור’. ראה החלטה בבקשה לביטול כרטיס אדום של הפועל חיפה מיום 17.7.21. אשר על כן, אין לביה”ד העליון כל סמכות בתקנוני ההתאחדות לדון בהחלטות שופט המשחק, שניתנו על ידו במהלך המשחק או בסמוך לו, ואף לא ‘סמכות שיורית’ כלשהי, כטענת ב”כ המבקש. הדברים אמורים, ממילא גם אם טעה שופט המשחק בהחלטתו, הגם שאינני קובע דבר בעניין הנדון. סוף פסוק!”.

סטרשנוב סיכם: “הלכה זו בדין יסודה. אין ספק כי פתיחת צוהר לערעורים על החלטות השופט במהלך המשחק, מכל סוג שהוא, תגרום ל’מדרון חלקלק’ ולשטף של ערעורים ובקשות על החלטותיו, ואנה אנו באים”.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה