עד לפני קצת פחות משנה, הקריירה של דני גרופר הייתה על הגל. הוא הפך לשחקן הרכב כמעט קבוע בקבוצתו לודוגורץ, רשם שש הופעות בליגה האירופית כולל שער אחד וביסס את מעמדו בנבחרת ישראל הבוגרת. אלא שרגע אחד, בו נפצע ברצועה הצולבת, שיבש הכול והשבית אותו לתקופה של קרוב לתשעה חודשים.
לאחרונה הוא חזר לראשונה לסגל קבוצתו במשחק רשמי, רשם דקות ראשונות במשחק מול לוקומוטיב הבוגרית ושם מאחוריו תקופה לא פשוטה שלוותה בשיקום אינטנסיבי. בראיון מיוחד ל-ONE, לרגל חזרתו, הוא מדבר על התקופה הלא פשוטה בחוץ, משתף כיצד החזיק את עצמו אופטימי, על האקסית הפועל תל אביב והמטרות הלאה.
דני, תחזיר אותי לרגע הפציעה, זה בא בדיוק שהיית בשיא כושרך.
"באותו הרגע זה היה כאב לב שקשה לתאר, אבל כבר מהר מאוד לאחר מכן, הבנתי שאין מה לעשות ושזה יכול לקרות, שזה חלק מהמקצוע וצריך להמשיך קדימה כי אין מה לעשות ואין ברירה אחרת. הרגע היחיד בו אמרתי ‘למה זה מגיע לי או קורה דווקא לי’, היה רק באותו הרגע של הפציעה. יום אחרי כבר עשיתי סוויץ' בראש וחשבתי איפה אני עושה את הניתוח ואיפה אני משתקם בצורה הטובה ביותר".
דני גרופר בפעולה (האתר הרשמי של לודוגורץ)איך באמת עושים את הסוויץ'?
"בסופו של דבר כל אחד יעשה את מה שצריך כדי להחלים בצורה הכי טובה. אני מטבעי חושב שאני יותר חיובי ואופטימי. אני משתדל לראות את הטוב בכל דבר ואני בטוח שזה עזר לי הרבה. יש לי סביבה מאוד תומכת וכולם סביבי אנשים חיוביים וטובים: הורים, בת זוג ועוד. זה עושה את זה קל עוד יותר, כי אתה מקבל עזרה רצינית. אני לא אגיד שבדרך לא היו קשיים וימים שלא בא לך לצאת מהמיטה, אבל בכל זאת צריך לעשות את העבודה. בהתחלה אמרו לי שזו פציעה שיכולה לקחת חצי שנה, אבל זה לא ממש היה ריאלי. אחרי תשעה חודשים כבר שיחקתי משחק, פשוט לא משחק רשמי. מבחינת הגוף זה לא משנה, כי משחק זה משחק".
תספר קצת על תהליך השיקום.
"זה קשה, מאוד קשה. זו עבודה בלתי נגמרת, אתה עובד פעמיים ביום במשך כמעט כל היום וזה לא פשוט. היו ימים מאוד קשים שאתה מתקשה לעבור את היום, אבל גם זה עובר. אתה מרים את עצמך בחזרה כי אין משהו אחר לעשות. ברוב הימים היו שני אימונים ביום: בבוקר טיפול פיזיותרפי ולאחר מכן אימון רגיל. אתה הולך לנוח בבית ואחר הצהריים חוזר לעוד אימון. אלו היו ימים מאוד ארוכים ואינטנסיביים. בהתחלה הייתי חודש וחצי בארץ כי הייתי עוד עם קביים, אז זו הייתה בעיה להיות בבולגריה לבד, כי הייתי צריך עזרה במשך כל הזמן".
דני גרופר (האתר הרשמי של לודוגורץ)איך הייתה החזרה?
"זה לא פשוט לחזור לקבוצה מנצחת שרצה חזק, במיוחד בתור שחקן הגנה. שחקן הגנה זה לא שחקן שבדרך כלל נכנס לרבע שעה. בדרך כלל זה או שאתה פותח בהרכב או שאתה בספסל. אבל אני שמח שבמשחק האחרון כן נתנו לי את ההזדמנות. על מה דיברו איתי בקבוצה לאורך הזמן? שום דבר מיוחד, חוץ מלעזור לי לחזור לכשירות. לכל אורך הדרך שידרתי לעצמי שאני חייב להיות אופטימי, כי אני חושב שאתה חייב להיות חיובי. אם לא, אתה מקשה על עצמך. מבחינה מקצועית, לא היה לי שום ספק שאחזור ואהיה בסדר, שאמשיך להתקדם. ראיתי בזה פשוט עיכוב".
יצא לך לחשוב איפה היית נמצא עכשיו אילולא הפציעה?
"קשה לדעת, אבל אני גם לא חושב על זה ולא מכניס את עצמי למחשבות כאלה. גופנית, אני לא כל כך מרגיש הבדל ממה שהיה לפני הפציעה. אני מאמין שהשינוי אצל שחקנים אחרי פציעה הוא יותר בראש. אולי יש כאלה שיותר מפחדים אחרי פציעה כזאת ואני יכול להבין את זה, אבל אני אישית לא מרגיש ככה: אין לי איזשהו חשש לעשות תאקלים".
דני גרופר במדי הפועל תל אביב (נעם מורנו)מה התוכניות של המועדון לגביך?
"אני לא יודע, יש לי חוזה לעונה הבאה ובעתיד נראה מה יהיה".
כל הפציעה התרחשה כשהיית בשיא בנבחרת, מאז השתנו דברים ורוי רביבו נכנס להרכב.
"למען האמת, אני ממש לא מסתכל על שחקנים אחרים. שכל שחקן יעשה את שלו ויצליח. אני מסתכל על עצמי, איך אני מביא את הכי טוב שלי וזה יביא אותי למקומות בהם אני צריך להיות. הנבחרת תמיד עוברת לי בראש וזו השאיפה הכי גדולה. לאחרונה היו איתי בקשר מהנבחרת ואני מאמין שאם הייתי חוזר לשחק, היה לי יותר סיכוי להגיע. זו תמיד גאווה ענקית והתרגשות להיות בנבחרת. אני אעשה את המקסימום בשביל לעשות את זה. מעבר לזה, אלו החלטות שהצוות המקצועי עושה. אני מאמין לגמרי שאני יכול לחזור במהרה".
דני גרופר במדי נבחרת ישראל (חגי מיכאלי)שחקן שחוזר מפציעה שם לעצמו מטרות ראשוניות. ושלך?
"להמשיך להרגיש טוב ולצבור כמה שיותר דקות. אני בטוח שרצף קצת יותר טוב של דקות, יאפשר לי להראות את עצמי יותר".
בוא נדבר על הקבוצה שלך לודוגורץ.
"אפשר להגיד שבאיזשהו מקום, אנחנו מעל הליגה ורואים את זה לפי התארים. זו קבוצה ברמה גבוהה, עם סגל חזק מאוד ובעיקר שוויוני. כל אחד יכול בכל רגע נתון להיות בהרכב ואפילו מגיע לו. בגלל זה, לפעמים קשה להרוויח את המקום בחזרה".
בזמן החזרה מהפציעה חשבת על לחזור לישראל? היו הצעות?
"קודם כל, אני לעולם לא אוותר. אני אעשה את מה שאני חושב שנכון לקריירה שלי באותם הרגעים ובחשיבה לעתיד. כל עוד הייתי פצוע, לא חשבתי על שום דבר אחר חוץ מלהיות בריא ולחזור לעצמי. גם בינואר, זה לא היה זמן לעשות מעבר לשום מקום. אני לא יודע על קבוצות מהארץ שבדקו לגביי, אבל זו שאלה לסוכן שלי דודו דהאן".
דני גרופר במדי הפועל תל אביב (רדאד ג'בארה)איך זה הרגיש להיעלם פתאום מהרדאר?
”אף פעם לא היה לי יותר מדי עניין בלהיות בתקשורת. אני מבין שזה חלק מהמשחק שקצת ידברו עליך ויזכירו את השם שלך, אבל לי היה הרבה יותר חשוב שאנשי מקצוע וכל מי שקשור לקבוצות בפן המקצועי, יכירו אותי ואת היכולות שלי. בפן הזה, אני לא חושב שנעלמתי. בעבר, העדפתי להתרכז יותר בכדורגל ובמשחק עצמו. קצת התבגרתי ואני מבין שיש קצת מעבר לרק לשחק כדורגל וגם את הדברים האלה צריך קצת לתת. היום אני יותר זורם עם זה, אולי בגלל שאני בחו"ל יותר קל לי לשתף על מה קורה. כשאתה בארץ זה קצת שונה".
למה? התקשורת הלחיצה אותך?
"לאו דווקא כי זה מלחיץ. אבל בארץ קצת מחפשים את הצהוב ולא רציתי להיכנס לדברים כאלה. העדפתי בכלל לא לדבר".
דני גרופר מול אנדרה ז'ראלדש (איציק בלניצקי)מה לדוגמה נחשב כצהוב? כל הדיבורים על סיטואציית העזיבה בהפועל תל אביב?
"לדוגמה. אבל אלו דברים שלא עניינו אותי כי אני לא לוקח שום דבר אישי במקצוע הזה. גם מה שעשו לי, נבע מחשיבה מסוימת וזה לא היה אישי נגדי כבן אדם. קרו דברים לא רק איתי, היו עוד המון שחקנים שסבלו מההתנהלות שלהם. אם זה בנה אותי? יכול להיות שזה עשה אותי קשוח יותר".
יש לך עוד מקום בלב להפועל תל אביב?
"בטח, אני צופה בהם כל הזמן. הם עשו שינוי, אבל בטבלה עוד אין שינוי וזה מה שחבל. אני לא יודע מה קורה בפנים, איך מתנהל היום יום ומה השתנה הלכה למעשה בשטח. הלוואי והמועדון הזה יעלה חזרה".
דני גרופר נוגח (רדאד ג'בארה)איפה תפסה אותך המלחמה?
"הייתי בבולגריה: אני זוכר שקמתי בבוקר למלא הודעות שאמרו לי לראות חדשות. פתחתי את החדשות וחשכו עיניי, עם כל האנשים שהתקשרו לחדשות ודיווחו שיש להם מחבל בבית. לא האמנתי שקורה דבר כזה. יש לי המון חברים לוחמים בעזה, אז יש פחד. זה נתן לי פרופורציות להגיד תודה על כל מה שיש לי וגם לגבי הפציעה, להבין שמה שאני עברתי זה שטויות לעומת מה שאנשים אחרים עוברים. אני יכול להגיד שבבולגריה לא הרגשתי שום דבר שונה, היו נחמדים מצד המועדון ושאלו אותי מה קורה עם המשפחה שלי ואם צריך להביא אותם. אמרתי שהמשפחה שלי בסדר ותודה".
כמה דוד שלך רוני רוזנטל מעורב בקריירה שלך?
"אנחנו מדברים לא מעט. איזה טיפים הוא נותן? הרבה פעמים הוא שולח לי קטעים קצרים מהמשחקים שלי ואומר לי מה הוא מעדיף שאעשה בצורה שונה. לפני שבוע יצא לנו לדבר והוא שאל אותי איך מתקדם התהליך שלי".
רוני רוזנטל (רדאד ג'בארה)איפה תהיה בעוד שנה? אחרי שתעבור שנה מהשיקום.
"אחרי מה שעברתי, אשמח קודם כל להיות בריא ולשחק, זה הכי חשוב. בסוף, שחקן כדורגל רוצה לחזור לשחק ולמדתי להעריך היום מה זה לשחק".