לקראת סוף חודש מרץ, נבחרת ישראל תפתח קמפיין חדש - מוקדמות מונדיאל 2022. אחרי שליגת האומות נותרה מאחור, כעת כל העיניים יהיו נשואות לעבר משחקים מול יריבות כמו דנמרק, אוסטריה, סקוטלנד שוב, מולדובה ואיי פארו. מי שיפקד על המשימה גם הפעם יהיה המאמן האוסטרי, וילי רוטנשטיינר. מי שהגיע לפה כדי להיות המנהל הטכני של הנבחרות ואז עבר לתפקיד המאמן.
הקמפיין החדש יביא איתו גם צוות אחר. מרקו בלבול יהיה עוזר המאמן הראשון, רופרט מרקו האוסטרי יהיה העוזר השני, וסביב הנבחרת יהיה קאדר של אנשי מקצוע זרים וישראלים יחדיו, אותם וילי גייס. עם כל אלה יעבוד דור השחקנים מהמעניינים שהיו לנו בשנים האחרונות, עם חבורת צעירים שפורצים בתקופת הקורונה בצורה מרשימה מאוד, לצד חבר'ה שנמצאים לפני הפריצה הגדולה של הקריירה, כמו דור פרץ למשל ונטע לביא. מעליהם ישתפו פעולה המנוסים יותר - ערן זהבי, מונס דאבור ויהלום אחד גדול - מנור סולומון.
אז האם אפשר לחלום על מונדיאל בעוד שנה וחצי בקטאר? האם זו מטרה בכלל? כדי לענות על כל השאלות האלה ועל עוד עניינים רבים נוספים, רוטנשטיינר הסכים להעניק ל-ONE ראיון מיוחד, בבית הנבחרות הריק בשפיים בימי קורונה אלה. כעת, נביא בפניכם את חלק א' של הראיון עם האיש שעומד בראש הפירמידה המקצועית של נבחרת ישראל.
אנחנו בפתחו של קמפיין חדש. בסוף החודש נצא לדרך. מה המטרה הריאלית של וילי רוטנשטיינר המאמן?
"החזון של ההתאחדות הוא שנחזיר את הכדורגל הישראלי לטופ של הכדורגל האירופי. אני חושב שעם הדרך שהתחלנו, זה אפשרי. ישראל הייתה בשנות ה-90 במקום ה-18 בעולם בדירוג פיפ”א, אומת כדורגל כמו ישראל, יכולה לחזור לטופ של אירופה כפי שמדינות כמו שווייץ, בלגיה, אוסטריה וכיום דנמרק שבמקום ה-12, עשו בשנים האחרונות. זה אפשרי. אני בטוח בכך”.
מה תיחשב בעיניך הצלחה בקמפיין הזה?
"הצבנו לעצמנו מטרות ריאליות. לאורך קמפיין מוקדמות המונדיאל המטרה תהיה לעלות ככל האפשר בדירוג העולמי. אנחנו לא באים ואומרים ‘נסיים במקום הראשון, או השני, או השלישי. אם נשחק טוב, אם נשיג נקודות, אם נשפר את פילוסופיית המשחק שלנו, אז התהליך שלנו יתקדם. אנחנו יודעים שדנמרק במקום ה-12, אוסטריה 23 או 24, סקוטלנד בערך 45 ואנחנו במקום ה-87. אנחנו רוצים להתקרב, זו המטרה הגדולה.
מטרה שנייה היא להתקדם בפילוסופיית המשחק ולשפר את המשחק בהגנה, בהתקפות המעבר, במצבים הנייחים וגם בהתקפה. אני חושב שעשינו צעד גדול בסתיו (קמפיין ליגת האומות האחרון), ועכשיו השאלה הגדולה והמעניינת ביותר שמעסיקה אותי היא האם אנחנו יכולים לעשות עוד צעד קדימה. המנטליות גם תהיה מכריעה. המנטליות לקחת הזדמנויות. להיות נוכחים במאבקים בשלב הסופי של שלב הבתים הזה. אנחנו רואים היום את השחקנים שיש לנו. ערן זהבי מראה את האיכויות שלו עכשיו ברמה הבינלאומית באירופה, הוא ווינר, הוא מכריע משחקים ומשחק עוד ועוד. הייתי מאוד שמח במשחק האחרון שלנו בנבחרת שמנור סולומון הכריע את המשחק. זה היה צעד גדול עבורו”.
“המטרה השלישית היא לייצר תדמית חיובית מאוד לנבחרת, כדי שהאוהדים יאהבו אותנו וכדי שהם יבואו לאצטדיונים. אני לא בטוח אם אפשר לחזור עוד למגרש, אבל כשיהיה אפשר, אני רוצה שהקהל יגיד ‘אני רוצה לראות את הנבחרת, אני רוצה להגיע למשחקים שלה, אני לא רוצה לפספס אף משחק בו אני יכול לתמוך בה’. את המטרות האלה יצרנו ובשיחות הזום עם השחקנים הבהרתי את זה להם ואני מקווה שכולנו נעבוד על החזון ועל המטרות האלה".
יכול להיות שהבית שקיבלנו יגרום קצת לשינוי במדיניות או ברעיונות וימנע ממך להזמין שחקנים צעירים מאוד כמו אביאל זרגרי או ליאל עבדה, שפורצים בגדול העונה?
"אני שמח שאתה שואל את זה כי אתה מזהה מה קורה. תאמין לי, אני בקיץ סוגר שלוש שנים פה. עבדנו הרבה על התהליך הזה יחד עם המועדונים, עזרנו למועדונים שעושים את מרבית העבודה. השחקנים האלה, הצעירים, זה מדהים כמה מהם משחקים בליגה הבכירה. אם תשווה את המספרים ל-2018, יש שינוי. אפשר להגיד שזה בגלל הקורונה, אולי, אבל זו עובדה שהם משחקים. הצעירים נראים מעולה, השילוב בין הצעירים למנוסים, זה משהו שאני רוצה לעשות. יחד עם זאת, זו הזדמנות מעולה לנבחרת עד גיל 21 לעשות צעד נוסף. ניר לוין עשה עבודה טובה מאוד בהתאחדות באופן כללי, הוא בנה בסיס עבורי. אני עשיתי משהו. עכשיו יגיע מנהל חדש. זה תהליך שצריך לקחת אותנו קדימה".
השחקן הכי משמעותי בנבחרת הוא ערן זהבי. הקפטן הוא ביברס נאתכו. בגזרת הבלמים יש את איתן טיבי. השוערים זה אופיר מרציאנו ואריאל הרוש. אף אחד מהם לא שחקן צעיר. רוב השמות שהזכרתי פחות או יותר סביב גילו של ליאור רפאלוב. למה רפאלוב לא נתפס כשחקן נבחרת עד כה?
"כמו שאמרת, יש לנו המון מנהיגים בנבחרת. אני מנסה למצוא את האיזון הטוב ביותר בזימון השחקנים. אין לי שום דבר אישי נגד רפאלוב ואין לי שום דבר נגד זימונו. אני לומד כל משחק שלו כי הוא מאוד דומיננטי בבלגיה, אבל עבורי זה למצוא את האיזון בין שחקנים מנוסים, שחקנים צעירים והכי חשוב – האינטנסיביות של המשחק. אנחנו חייבים לשפר את האינטנסיביות שלנו ברמות הגבוהות, אחרת לא נוכל לעמוד ולהיות ברמה של דנמרק ואוסטריה. אני לא חושב שרפאלוב לא מתאים לכך, ואני רוצה להסביר שהאיזון יכול להגיע רק דרך שילוב נכון.
בדרך אחרת אגיד, המנהיג שלנו הוא ערן זהבי אבל אני לא יכול לשחק עם עוד 6-7 ערן זהבי סביבו. לא ננצח ככה. זהבי הוא מיוחד בעמדת החלוץ והוא קילר. הוא מכריע משחקים. הוא איכותי ברחבה. הוא מדהים שם. אבל אני חושב שתסכים איתי שכבלם, אם אציב את זהבי, זו תהיה טעות. כשאני מדבר על איזון, בין התקפה, הגנה ומעברים, זו המחשבה שמנחה אותי כשאני מזמין שחקנים. זה לא שאני אומר ‘אתה לא טוב מספיק’ אבל אם יהיו לי חמישה ערן זהבי, אוכל להרכיב רק שלושה. זו הסיבה ואמרתי את זה שוב ושוב, יש לי כבוד גדול לליאור, להופעות שלו בנבחרת, להצלחה שלו בבלגיה, אני עוקב אחריו לפרטים, אני רואה משחקים ובואו נראה בזימון הקרוב מה יהיה. זה לא שאני אומר אני לוקח אותו או לא לוקח אותו. זו תהיה החלטה של צוות האימון".
מה עושים עכשיו אחרי שכבר יש לך יותר ניסיון כמאמן הנבחרת, ואתה גם מכיר אפילו את סקוטלנד טוב מאוד, כדי להעמיד סגל שיוכל לעשות הרבה יותר מול היריבות שלנו, ובלי להיות כל כך תלויים כל הזמן בערן זהבי? איך הופכים את מונס דאבור ושון וייסמן ליותר משמעותיים בקמפיין הזה?
"הם (דאבור, וייסמן) באים ביום ראשון, שני ואחרי שלושה ימים נשחק נגד דנמרק. להגיד שאני יוכל לעשות משהו עם מונס דאבור, זה לא יהיה נכון. מונס ושון עושים את ההתפתחות שלהם במועדונים. בשבועות האחרונים, המצב של שניהם השתפר מאוד. הם בדרך טובה. מונס במצב הרבה יותר טוב מאשר בינואר ושון, הוא עבר מאוסטריה לספרד, זה הבדל עצום ויש פער גדול בין הליגות והוא היה צריך זמן. עכשיו הוא משחק בהרכב, כבש כמה שערים ואני מרוצה מאוד מההתפחות שלו ואני בטוח שהוא יהיה מוכן, הוא סימס לי שהוא מוכן והוא בעל מוטיבציה גדולה להביא את היכולת שלו לנבחרת. אני יכול רק לתמוך בהם ולנסות להביא את הנבחרת במצב הטוב ביותר תוך שלושה ימים, כדי שנהיה מאוד טובים ובכושר טוב ואז זה עליהם לשחק בצורה טובה”.
לגבי התלות בזהבי, המטרה לצמצם את זה. אז עובדים על המטרה, אבל זה לא משהו שמדליקים את האור והוא מיד קורה. אם מסתכלים על הקמפיין האחרון, עשינו שיפור משמעותי בהגנה וספגנו בממוצע שער למשחק. עכשיו אם נצליח לרדת מתחת לשער למשחק, ויהיו משחקים שלא נספוג כלל, זה יהיה מדהים. אנחנו יכולים לעשות את זה נגד איי פארו ומולדובה, אבל אני יודע בדיוק כמה זה קשה לשחק שם. אם נשמור על מאזן של ספיגה למשחק, זה יהיה נהדר בבית הזה. התקפית – מנור הכריע את המשחק האחרון ונשמח אם הוא יצליח לשחזר את זה. אני בטוח שערן יעשה את העבודה שלו, אבל גם מהקישור אנחנו יכולים לקבל שערים. דור פרץ בתקופה נהדרת, הוא כובש, חודר לרחבה, נוגח מצוין, אני מזהה התפתחות מאוד חיובית אצלו. גם איתן טיבי מסוכן מאוד בנייחים. אם נצליח לעשות את זה ונטל השערים ייפול על יותר כתפיים, אז נצליח להוריד את התלות בשערים של ערן".
דן גלזר, דור פרץ, אייל גולסה, נטע לביא, מוחמד אבו פאני, זרגרי שציינתי מקודם, אנחנו נמצאים בעונה שבה שחקני הקישור המרכזי מאוד משמעותיים. איך אתה מוצא את השילוב הנכון של כל אלה בהנחה שנאתכו הוא עדיין הקפטן שלך ובד"כ קפטן גם פותח בהרכב, ויש את מנור סולומון שגם משחק לפעמים בשלישיית הקישור, איך מוצאים לכל אלה מקום?
"אני מסכים שהם התפתחו וזה חיובי מאוד. ביברס ולביא שיחקו עם גולסה מאוד טוב נגד סקוטלנד. העונה ביברס התחיל טוב בפרטיזן. השחקנים של ת"א? אני מסכים מאוד שהם טובים. מצד שני, בדנמרק יש את הולברג, דילייני מדורטומונד, אריקסן מאינטר, אלו שחקנים מהטופ העולמי. האתגר יהיה איך לנצח את הקרב הזה באמצע. טוב שיש לנו קשרים בכושר טוב אבל הופעה ביכולת הרגילה של השחקנים האלה כפי שהם משחקים בליגת העל – לא תספיק. את זה אגיד לשחקנים.
אם דור פרץ, נטע לביא, גולסה, ביברס, יוכלו לעשות קפיצה במשחקי הנבחרת אז אני חושב שיש לנו סיכוי. אהבתי איך ששחקני מכבי ת"א שיחקו נגד שחטאר, המשחקים האלה היו מדהימים והייתי עצוב שהם הודחו, אבל ההופעה שלהם במשחק השני הייתה מאוד טובה. יחד עם זאת, שימו לב לזה שבסוף, הם לא עלו או ‘לקחו נקודה’. צריך להיות ריאליים. היכולת של אוסטריה ודנמרק היא במינימום, כמו ההבדל בין מכבי ת"א לדונייצק. אם נצליח להתמודד מול הקישור של הנבחרות האלה, זה ישפיע על האיכות שלנו כנבחרת".
בחרת שני עוזרים. מרקו בלבול הישראלי ובעוזר זר רופרט מרקו. המינוי הזה לווה בלא מעט ביקורת כי אנשים חיפשו את הקשר המקצועי ומצאו שאולי הוא לא מספיק מנוסה, אולי כי הוא נתפס כחלק מקליקה של חברים. אולי תוכל לספר לנו מיהו רופרט ומה הוא מביא לך לנבחרת?
"לגבי בלבול, אם מרקו יצליח לשפר את הנקודות שאני לוקה בהן, אז אשמח מאוד. אני לא אדם שבוחר עוזרים בלי איכויות. אני לא הצגה של איש אחד. יש לי עוזרים, דיברתי עם שלושה אנשים וזה פורסם בתקשורת. כל השלושה עבורי הם אנשים מעולים, שניים מהם צעירים מאוד שאני בטוח שתהיה להם קריירה גדולה בתחום המקצועי כפי שהיו כשחקנים. לא הייתי בטוח שבלבול יסכים לעבוד כעוזר אבל השיחה בינינו לקחה חמש דקות. אני שמח שההתאחדות אפשרה לי את זה. הוא מאמן מנוסה, הוא מכיר את הנבחרות, עבדנו ביחד כשהוא אימן את הצעירה. אני מכיר אותו היטב והוא עבד ברמה הכי גבוהה במכבי חיפה, והצליח. הוא מכיר את המנטליות הישראלית, את השחקן הישראלי יותר טוב ממני. כל חייו כאן. להביא איש כזה? אני שמח על כך.
לגבי רופרט מרקו, הוא איש מקצוע אוסטרי, הוא גדל והתפתח בהתאחדות האוסטרית, אני הבאתי אותו לשם. ראיתי את הכישרון שלו. הוא עבד שם שנים והיה לי המון מזל שהוא סיים בינואר את החוזה שלו, התקשרתי אליו, אמרתי לו אם זה אפשרי להביא עוזר שני אני רוצה שאתה תהיה אחד העוזרים כי זה חשוב גם לתקשורת שלנו כצוות אימון עם השחקנים הבינלאומיים”.
אבל אחרי כל זה, ואחרי המינויים הקודמים שלך עוד לפני שהיית מאמן בעצמך, רואים שהפכת את הנבחרת למקום עבודה עבור אוסטרים, זה נראה שיש קליקה של רוטנשטיינר, ויש שיחשבו שאולי זה מעיד על מה שאתה חושב על רמת המאמנים בישראל.
"לא. ממש לא, וגם לא כולם אוסטרים. את פרואטי האיטלקי, לא הכרתי לפני. קוגל מגרמניה, לא עבדתי איתו לפני. הפיזיותרפיסט מגרמניה, גם איתו לא עבדתי. אני תמיד מנסה, ואביא עכשיו מישהו מאנגליה, להכניס מקצוענים מחו"ל לנבחרת ולשלב בינם לבין הישראלים כדי להביא עוד זוויות נוספות של כדורגל. השילוב בין ישראלים לזרים הוא נהדר. עכשיו, לגבי העוזר שלי, תן לי שם אחד של מאמן שלוקח לו עוזר אישי, שהוא לא מכיר ושאין לו תקשורת טובה איתו.
אני לא מודע למה שאומרים עליי בתקשורת כי אני מתעסק בעבודה שלי. לא הגיוני מבחינתי לדון על כך, זה רק יוציא אותי מפוקוס אם נדבר על כל הדברים השליליים שאומרים עליי. אמרו עליי שאני לא עובד, אבל אתה יושב איתי כאן ביום שישי ומראיין אותי אחרי שסיימתי הרצאה של שעתיים בפני מאמנים, אז אני לא עובד? אני מנסה להתרכז במה שאני עושה. אולי תשאל את מי שכותב למה הוא עושה את זה. ברוב המקרים, הדברים לא נכונים".
אבל אני שואל אותך מנקודת מבט של מאמן ישראלי. אולי יושבים עכשיו המאמנים האלה בבית, שלא עובדים, והם יגידו לעצמם "אוקיי, אז הוא לא מאמין בנו, בישראלים, והוא ימשיך להביא זרים. את בלבול הוא הביא כדי להשתיק את הביקורת".
"תספור את אנשי הצוות בנבחרת ישראל. תכתוב כמה ישראלים יש וכמה זרים והנה התשובה שלך. אם אלך עכשיו למכבי ת"א ואסתכל על הצוות שלה, יש שם שני עוזרי מאמן מהולנד, גם מבקרים אותה? למה לא?”.
לא. אבל מכבי ת"א היא ארגון פרטי.
"אבל בסוף זו ההחלטה שהמאמן מקבל. הפרשנות שלכם היא שגויה. היה לי את אלון חזן ואני רוצה לצידי אנשים שמאוד מכירים את הכדורגל הישראלי ואת השחקנים. אלון עשה את זה. עכשיו מרקו בלבול יעשה את זה. אני רוצה בזמן המשחק גם מאמן שיושב למעלה ויעביר לי מידע במחצית. אני צריך מישהו שחי באירופה שאני יכול להגיד לו ‘רופרט, טוס להופנהיים לך תראה את מונס. סע להולנד, תראה את ערן זהבי ואלי דסה’, זו גם תהיה האפשרות שתוענק לי על ידי המינוי של רופרט ולא הסיבות שאתה ציינת בשאלות שלך".
ניסית בלי קשר לרופרט מרקו ולמרקו לבלבול, להביא עוזר ישראלי ושוחחת עם יוסי בניון ואליניב ברדה. מה עמד מאחורי המחשבה?
"אני לא רוצה להיכנס לשמות אבל את השניים האלה אני מכיר היטב מהקורס פרו. הם מוכשרים מאוד. אני לא יודע מה אליניב עושה מבחינת הבריאות שלו והוא לא רוצה להישאר על הקווים, זו ההחלטה שלו. יוסי יעשה קריירה אדירה כמנהל הספורטיבי, אך לדעתי הוא יכול להיות מוכשר מאוד כמאמן. כשאני רואה אותו בפרו, כמה הוא רוצה ללמוד, במודל האחרון שעשינו, יש לו פוטנציאל נהדר”.
אתה צופה הרבה זמן במשחקים בליגת העל, אתה נמצא בכל המגרשים, לא מטריד אותך כאדם שצריך בסוף להרכיב נבחרת, שרוב המאמנים פה בליגה משחקים בשיטות מאוד דפנסיביות, מתעסקים כל הזמן במגננות, בבזבוזי זמן, בלשמור על הכיסא שלהם יותר מאשר בלפתח את השחקן הישראלי?
“אני לא מסכים בכלל עם מה שאמרת. בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, ראינו המון משחקים טובים עם אינטנסיביות גדולה. גם בליגות אחרות יש משחקים הגנתיים יותר או פחות טובים. כאדם שמחנך מאמנים, אני לא רוצה לבקר מאמנים. זהו חוק – אסור לבקר קולגות באופן ציבורי. אנחנו חייבים לתת הרבה יותר כבוד בין מאמנים אחד לשני. בכדורגל כמעט הכל מותר. אתה יכול לשחק עם טקטיקה שמאמן אחר יגיד שהוא מעולם לא ישחק בה ואתה תנצח משחקים. הכל קורה. אני מעולם לא אדבר על מאמנים אחרים ועל איך שהם משחקים. מבחינתי זה אסור.
אני רוצה להוסיף בכל האסקפט הזה על ההשכלה של המאמנים. מבחינתי, אם מדברים על ההשכלה של המאמנים, אני חושב שהדבר הכי חשוב מבחינתנו ככדורגל ישראלי זה ללכת לפי המודל של אופ"א. זו האחריות שלנו לעקוב אחרי החוקים וללכת לפי הכללים. אני הייתי אחראי על זה. הבא אחריי יהיה אחראי להמשיך. זה לא החינוך שלי, זה החינוך של אופ"א. מאמנים צריכים להיות מוכשרים על פי ההנחיות של אופ"א".
בגלל כל מה ששאלתי אותך מקודם, כשאני יודע שאתה נמצא בהמון מגרשים אין ספור שעות, כמה קשה לקחת את הביקורת על כך שהלכת לראות משחק כדורסל ביום שבת במקביל למשחקי סיבוב ח' של גביע המדינה?
"בוא נדבר ספציפית על אותו יום שבת. בבוקר, צפיתי בשעתיים וחצי של משחקים בינלאומיים של השחקנים שלנו, בין היתר לצורך העניין כי שאלת על רפאלוב, באותו הבוקר ציפיתי במשחק של אנטוורפן. בימים אלה עם ‘wyscout’ יש לנו כל משחק על המחשב אז אני יכול לצפות במשחקים כל הזמן, גם לא לייב. בצהריים, צפיתי במשך שלוש שעות בכדורגל בטלוויזיה, אח"כ הלכתי לראות כדורסל במשך שעתיים. כשחזרתי הביתה צפיתי במשחק של אלי דסה כי הוא התחיל מאוד מאוחר והצלחתי לראות 60 דקות מהמשחק שלו.
בשבת הזו עבדתי כמעט 8 שעות! היו לי 8 שעות עבודה של כדורגל, בשבת! אם אשתי הייתה פה, היא הייתה משתוללת עליי. ואז אתה מתחיל לתהות, למה הם עושים לי את זה? אני מאז ינואר לבד פה. אשתי לא הורשתה להיכנס שלוש פעמים לישראל. אם אתה לבד, מה אתה עושה? אתה הולך בכל יום לראות כדורגל ובמציאות הנוכחית יש כמעט כל יום משחק. מאז ינואר, הייתי אולי פעמיים בבית בערבים. בכל שאר הערבים, הייתי במגרשי הכדורגל. כשאני אומר בבית – המשחקים פה מתחילים מאוחר. כמעט כל יום אני חוזר הביתה ב-23:00, 00:00 ואם אני חוזר מקריית שמונה, חיפה או ירושלים, גם מאוחר יותר.
יותר מזה, מה קרה באותה השבת? ואני בכלל לא צריך לספק הסברים, אבל הסיטואציה הייתה שגולש סקי, גולש סללום, שהיה בעבר ברמה הכי גבוהה בעולם, קלאוס היידגר, הוא מאוסטריה. הוא אגדה עבורנו באוסטריה. הבן שלו, מקס היידגר, משחק בהרצליה, ומקס יצר איתי קשר ואמר ‘שמעתי שאתה פה, אתה מכיר את אבא שלי?’, אמרתי לו ‘בטח, ברור שאני מכיר ספורטאי גדול כמוהו’. הוא אמר לי בוא תראה אותי משחק נגד מכבי ת"א ביום שבת, לא ידעתי שהוא בכלל משחק בהרצליה. הוא סיפר לי שהוא דיבר עם שגרירת אוסטריה בישראל והיא אמרה לו להזמין אותי למשחק, ושזה יהיה מאוד נחמד. אז הלכתי, הייתי מאוד מופתע מהאווירה, ואז כשהגיבו ככה? ודיברו כל כך שלילית עליי בטלוויזיה? אני מקווה שהפרשנים האלה, מאמני העבר האלה, לא ילכו לשום אירוע אחר במשך שנה שלמה, כפי שאני עושה".
אתה יודע, זו חידה עבורי. היום בעידן הקורונה אני יכול לראות כל משחק מהיציע ונחשפים להרבה יותר אירועים ואחד הדברים היפים שראיתי בשבועות האחרונים היה שבאת לבלומפילד לראות משחק של מכבי ת"א ויונתן כהן לא שיחק באותו משחק בגלל הפציעה שלו ואני חושב שגם דן גלזר. אני זוכר שקלטתי אותך נכנס ובדיוק יונתן כהן עלה במדרגות גם וראה אותך, וראיתי איך הוא רץ אליך ומחבק אותך, ואז גלזר בא ועוד כמה שחקני נבחרת והם פחות משחקים אצלך. יש פער גדול בין כמה השחקנים אוהבים אותך לבין מה שקוראים עליך בתקשורת. למה?
"אבל למה שלא יאהבו אותי השחקנים? אני לא יודע למה הפער כזה גדול בינם לבין התקשורת. צחקתי מאוד כשאמרו שאני לא עובד. תבקר אותי על הכל, אם תשאל כל מישהו באוסטריה הם יבקרו אפילו את השיער שלי, אבל להגיד שאני לא עובד?! המינוס שלי הוא שאני וורקוהוליק. אם תפגוש אותי עכשיו ברחוב ותגיד לי שיש לך משהו מעניין על המחשב להראות לי שקשור לכדורגל, אני אעצור הכל ואראה. זה תמיד מעניין אותי. אם שחקן לשעבר או מאמן מתקשר אליי ואומר שהוא רוצה לדבר איתי על כדורגל, אני תמיד מפנה לו זמן. אני שואל את עצמי, איך זה שהגענו למצב שאני מגיע לבית הנבחרות ב-9:00 בבוקר ורק אני כאן (בגלל הקורונה), ואנשים אח"כ אומרים עליי שאני לא עובד".
הייתה לא מעט ביקורת על כך שמינו אותך כמאמן. הרי באת לשנות פה את המבנה של הכדורגל הישראלי באיזשהו מקום, ובסוף הלכת לאמן את הנבחרת. שינו זוארץ שהביא אותך כמנהל טכני כעס על זה מאוד, חשב שזה פגע במטרה המרכזית לשמה הגעת. מה אתה אומר על זה?
"הדבר הראשון הוא שאני רוצה להגיד משהו – אני מעריך מאוד אדם כמו שינו שאומר לך ולציבור את האמת. הוא חבר טוב שלי, אני אוהב אותו מאוד, הוא היה הבוס שלי כמובן, אבל אני אוהב אותו כאדם. הוא היה מאוד ביקורתי ופתוח ואמר לי שהדבר הכי נכון מבחינתו זה שאני אשאר מנהל טכני. הוא אמר לי את זה פנים מול פנים והוא אמר את זה גם לעיתונאים, ואת זה אני מעריך. הדבר השני הוא, בדצמבר אמרתי להתאחדות שיש שלוש אופציות – אפשרות ראשונה היא שתבדקו אם בכלל מגיע לי להישאר ואם תרצו שאסיים את דרכי, אז נסיים, אבל אני לא רוצה לעזוב אני אשמח להמשיך. אפשרות שנייה היא שאני נשאר כמנהל טכני עם תכנית ארוכת טווח, אני אעשה את זה בשמחה. אפשרות שלישית היא שתגידו לי שאני נשאר מאמן הנבחרת, וגם את זה אעשה. ואז מר חסון הודיע לי כי הם החליטו 3 נגד 1, שינו התנגד, שאשאר מאמן. אמרתי כן. זהו".
מה יש בעמדת המאמן שכל כך מושכת?
"הסיטואציה. רק הסיטואציה. אם הוועדה הייתה מחליטה על מאמן ישראלי, לא הייתי מקבל את התפקיד הרי. ההחלטה הייתה שאני המאמן ואמרתי אוקיי, אני רוצה. שאלו אותי אם נהניתי לעשות את זה, ואמרתי שכן, היה לי מדהים. ואמרתי גם עכשיו – אני רוצה להמשיך בזה. אבל אם היו אומרים לי לך תעשה את התפקיד שלך כמנהל טכני? הייתי עושה את זה ולא ממשיך כמאמן. את השמועות אני לא מבין".
“הוועדה החליטה שאני צריך להישאר כמנהל טכני, הייתי נשאר. כשבאתי לכאן בהתחלה אמרתי שאני מבקש חצי שנה ואחרי חצי שנה נחליט אם החוזה שלי הוא לשנתיים בלבד או שנתיים פלוס שנתיים כי כשאתה מגיע למקום חדש אתה אף פעם לא יודע איך תתאקלם בו. הגעתי לפה והרגשתי מדהים וכשאמרו לי להישאר לארבע שנים, מיידית אמרתי כן. אני מקווה שבקיץ אשתי תגיע לשנה שלמה כי גם המשפחה שלי אוהבת את ישראל".
וילי רוטנשטיינר המנהל הטכני היה ממנה את וילי רוטנשטיינר כמאמן נבחרת אם הוא צריך לקבל החלטה עכשיו?
"זו שאלה היפותטית כי יש רק וילי אחד, אבל שוב, אני חושב שזו לא השאלה, החיים כותבים את ההיסטוריה. אם היית אומר לי ב-2015 שאחרי שהעפלנו עם נבחרת אוסטריה לטורניר בצרפת בלי להפסיד משחק, שב-2018 אני אגיע לישראל כמנהל טכני, הייתי אומר לך ‘בחיים לא’. אבל שלוש שנים אח"כ אוסטריה פיטרה אותי, הייתי חופשי והשיחה הראשונה הייתה מישראל. אמרתי לעצמי, ישראל? תמיד רציתי להגיע לפה. ואז הגעתי לפה, והנה כבר עברו שלוש שנים. מבחינתי, לא חשוב מה אתה עושה – אלא חשוב מאוד לאהוב את מה שאתה עושה. וזה המצב שלי כיום”.