בקיץ האחרון נפרד ז’וסוואה מהפועל באר שבע אחרי תקופה מיוחדת במינה בנגב. מצד אחד, ברמה המקצועית מדובר היה באחד הזרים היותר איכותיים שנחתו בישראל בשנים האחרונות, אך שורה של אירועים שלא קשורים לכר הדשא, חלקם אלימים, הובילו בסופו של דבר לפרידה בין הצדדים.
ז’וסוואה, שמשחק בלגיה ורשה יחד ג’ואל אבו חנא, דיבר בראיון לערוץ הרשמי של הקבוצה הפולנית ודיבר על ילדותו בעיקר: “כשהייתי ילד גדלתי בסביבה מאוד קשה והמצב סביבי לא היה נורמלי. נולדתי באזור עני, אבי עבד כל הזמן מחוץ לפורטוגל כך שלא היינו ממש בקשר. גרתי עם אמא שלי, שלושה אחים ואחיות, ולא היה לנו הרבה, לפעמים אכלתי ארוחה אחת ביום ולפעמים שום דבר. זה השפיע עליי”.
עוד אמר הקשר: “בגלל המצב נאלצתי גם לגנוב, הייתי גונב אוכל כדי להיות כמו ילדים אחרים, ללא הכדורגל הייתי כנראה בכלא. כשאני היום נותן לבת שלי משהו, אני מסביר לה שבגילה לא הייתה לי האפשרות הזו. ‘יש לך טלפון סלולרי, לי לא היה אפילו אוכל’, אני אומר לה”.
האירועים האלימים בעבר: “כולם בקבוצות שלי ידעו שאני אוהב לצחוק ומתייחס טוב למי שמתייחס אליי טוב. במשחק או באימון אני מנתק הכול ומתרכז בעשייה, אם הייתי רוצה להיות נחמד ואהוב בעבודה שלי הייתי הולך לעבוד בחנות גלידה. הפועל ב”ש? היה לי טוב שם אבל היו כמה שלא אוהבים אנשים כמוני, במיוחד בתקשורת. אני עדיין שומר על קשר עם המועדון ובירכו אותי כשחתמתי כאן בלגיה. אמרו לי שיתגעגעו אליי, אתה לא אומר דבר כזה למישהו שאתה לא אוהב. אהבתי את ישראל, מזג האוויר והאנשים, אפילו אמרתי למשפחה שאולי אסיים שם את הקריירה. היו דיבורים שם, אבל פאולו פונסקה אמר לי פעם ‘תשמח שמדברים עליך תמיד ולא משנה אם זה טוב או רע’”.
ז’וסוואה גם סיפר בגילוי לב: “אשתי סבלה ממחלת הסרטן וזה היה הדבר הכי כואב בחיי. אתה שומע על הדברים האלו אבל לא לוקח בחשבון שזה יקרה למשפחה שלך, ואז העולם שלך פשוט קורס”.