מאמן נבחרת ישראל וילי רוטנשטיינר הרצה בשעה זו על פילוסופיית המשחק של נבחרת ישראל במסגרת הכנס השנתי הבין לאומי השני למאמני כדורגל, שנערך השנה בצורה מקוונת בעקבות מגפת הקורונה.
כמו כן, פרט לרוטנשטיינר, בכנס יקחו חלק גם מנהלה המקצועי ומאמנה של מכבי תל אביב לשעבר, ג’ורדי קרויף, שיערוך ראיון בהנחייתו של רוטנשטיינר, ואברהם גרנט, מאמן נבחרת ישראל לשעבר, שכזכור, הוביל את צ’לסי לגמר ליגת האלופות ב-2008.
ג’ורדי קרויף התייחס תחילה להתמודדות ולהשלכות מגיפת הקורונה: “אני חושב ש-2020 הייתה שנה עם הרבה שינויים, כולנו היינו צריכים להתאים את עצמנו להרבה דברים. חתמתי באקוודור והייתה לי תוכנית יפה, אבל הבעיה היא שהקורונה הרסה את הכל, ביטלה את הקופה אמריקה שזה היה החלום שלי למרות הבית הקשה בו היינו, אבל רציתי לחוות את התשוקה הדרום אמריקאית. הכל התבטל והבנתי שהפרויקט שחתמתי בו מאוד לא יציב. קבוצה מסין הגיעה, ומצאתי את עצמי שוב בסין וזה בסדר. אנחנו לא יכולים לעזוב את המלון והמזל שלי הוא שהגעתי לקראת הסוף של זה. זה לא קל, צריך לדבר עם הילדים והמשפחות מרחוק, אבל זה המצב וזו העבודה שלנו וצריך להתמודד עם זה”.
על אביו יוהאן קרויף והקריירה בצילו: “אני חושב שקודם כל כבן תמיד הערצתי את אבא שלי. בשבילי הוא אבא שלי, אני לא מסתכל עליו כמו שאנשים אחרים מסתכלים עליו. כולם מדברים עליו בצורה מאוד מעוררת השראה וכבן שלו אני גאה בזה מאוד. הוא תמיד התמקד במה שהוא מאמין בו. שנינו מאוד אוהבים להתווכח, אז הרבה פעמים התווכחנו וככה למדתי הכי הרבה, עצבנתי אותו כדי לקבל תשובות כדורגל עמוקות ואמיתיות. אני זוכר ששאלתי אותו אם הוא היה מעדיף לזכות במונדיאל שהוא לא הצליח לזכות בו או להמשיך ולקבל את הכבוד וההכרה שהוא קיבל לאורך כל השנים והוא אמר לי שזכייה במונדיאל זה הדבר הכי גדול ששחקן יכול לבקש, אבל זה לא אמור היה לקרות פשוט ושההכרה הזו לאורך השנים היא הדבר החשוב לו ביותר”.
היתרונות של אביו כמאמן: “אני חושב שהיה לו יתרון עצום אחד על פני 99 אחוז מהמאמנים וזה שהוא יכל במקום להסביר לשחקן במילים מה לעשות להגיד לו פשוט ‘תן לי את הכדור ואראה לך’ ולעשות זאת ברמה גבוהה. הוא שכנע את כולם לעשות את מה שהוא רוצה כי אם אדם בגיל שלו יכול לעשות את זה, בחור בן 25 לצורך העניין בוודאי יכול גם לעשות זאת. אני חושב שזה היה יתרון גדול שלו, הוא גם היה אדם מדהים. אני זוכר שאבא שלי שחרר את רומאריו לקרנבל בברזיל ואחרי שהוא הבקיע שני שערים הוא נתן לו ללכת במחצית כדי לתפוס את הטיסה לברזיל. יש הרבה סיפורים שאנשים לא מכירים והסיפורים האלה הם חלק גדול מהסיבה שעדיין ממשיכים לדבר עליו כל כך הרבה”.
ההבדלים בין מאמנים ישראלים למאמנים ספרדים: “אני חושב שההבדל המרכזי הוא שלישראלים קשה לצאת מישראל כי אין הרבה מדינות באזור. בהולנד למשל יש הרבה מדינות שאפשר לצאת אליהן כדי לחוות וללמוד ואפילו להתנסות בדברים חדשים ובסגנונות שונים. אני חושב שהמרחק הגיאוגרפי עושה דברים לקצת יותר קשים מבחינת המאמנים הישראלים. תמיד חשוב ללמוד מאחרים, זה נותן הרבה יותר אופציות”.
התקופה במכבי תל אביב: “מיץ’ גולדהאר נתן לי במכבי תל אביב את הזמן והאמון לעשות את הדברים שאני חושב כדי לבנות את הקבוצה למשך כמה שנים קדימה, קודם כמנהל מקצועי ואחר כך גם כמאמן. הדבר היחיד שבו לא הייתי כל כך טוב היה בתכנון העתיד האישי שלי, אבל כל עוד אני נהנה מזה אני מאושר. תכננתי להישאר בישראל שנתיים בלבד ובסוף נשארתי שש שנים כי נהניתי. גולדהאר שאל אותי שאלות אחרות ממה שהכרתי ומאוד נהניתי לעבוד איתו”.
הפילוסופיה שלו: “אין לי ממש פילוסופיה ברורה, זה תלוי במועדון שבו אני נמצא. לפפ גווארדיולה יש פילוסופיה, הוא משחק על החזקת כדור. לפעמים אין לרוב המאמנים כל כך הרבה ברירה מבחינת החומר. למאמן מכבי ת”א יש את הפריבילגיה לשחק כדורגל דומיננטי שמבוסס על הנעת כדור מאחור והחזקת כדור, כשהגעתי לסין זה לא היה ככה. דיברתי עם הצוות המקצועי ואמרתי להם שכדי להצליח אנחנו לא יכולים להניע את הכדור מאחור כי אין לנו את חומר השחקנים המתאים לזה, אמרתי להם שאנחנו צריכים להעביר את הכדור כמה שיותר מהר לחלק הקדמי. אני אוהב ששוער נוגעים בכדור, אני אוהב שמגנים תומכים בהתקפה, אבל לא תמיד זה מתאים. אני מאמין גם בהגנת-מנוחה, שזה אומר שברגע שהקבוצה שלי תוקפת אנחנו כבר חושבים איך לזכות בכדור הכי מהר ברגע שאנחנו מאבדים אותו, אבל שוב, לא לכל מאמן יש את הבחירה לשחק ע”פ הפילוסופיה שלו, רוב המאמנים צריכים להסתגל ולדעת להשתמש בכלים שלהם”.
עצה לכדורגל הישראלי: “כשאני מסתכל על הכדורגלן הישראלי אני תמיד אומר שהוא נינוח עם הכדור, אוהב לבצע דריבל, זו יכולת מבורכת, אבל הגדולה של המאמן הלאומי צריכה להיות איך הוא משחק עם כל השחקנים האלה ביחד. יש עם מונס דאבור שמשחק בהופנהיים, יש את ערן שהוא מספר 1, יש את סולומון משחטאר, לא רוצה לשכוח אף אחד אבל יש כמה כשרונות גדולים. אני חושב שצריכים ללמד את השחקנים הצעירים שלא בושה להיות שחקני הגנה, כי אם אין לך שחקני הגנה טובים אתה צריך להבקיע כל משחק לפחות 3 שערים כדי לנצח וזה קשה. אם החלוצים עושים את העבודה זה לא תמיד מספיק. אני רואה שיפור בכדורגל הישראלי גם בקבוצות הישראליות באירופה וגם בנבחרת הלאומית ואני רוצה שזה יימשך”.
השינוי הטקטי במשחק בשנים האחרונות: “יש הרבה יותר תנועה בין תפקיד לתפקיד, בלמים שעולים למעלה, חלוצים שיורדים לאחור לקבל את הכדור, ואני חושב שהדברים האלה הופכים את המשחק ליותר מהיר ויותר דינמי. בנוסף, אני מאוד נהנה לראות המון קבוצות ‘נחותות’ שמנסות לשחק כדורגל פתוח ולא מפחדות מהיריבה שעדיפה עליהם, הן יודעות שהקבוצה היריבה טובה יותר ועדיין מנסות לבנות את המשחק מלמטה. בכדורגל הספרדי אני רואה המון קבוצות שמועמדות לירידה ומשחקות על החזקה בכדור, אני מקווה שזה יוביל לכך שיהיו לנו עוד דריבלים בכדורגל כי קשה למצוא דריבליסטים טהורים בכדורגל. הטקטיקה לא באמת חשובה, אלא לשחק כדי לנצח”.
ערן שאדו, מאמן הכושר של נבחרת ישראל, דיבר גם הוא בכנס החשוב וסיפר על ההתכוננות לקראת 3 משחקי הנבחרת בליגת האומות תוך 7 ימים: “אנחנו תמיד חושבים איך להיות פרקטיים בכל מה שקשור להכנת הנבחרת, גם לשלושה משחקים מאוד משמעותיים ב-7 ימים. מבחינתי ההכנה הייתה 6 ימים כי המשחק האחרון כבר ביום ה-7”.
ההכנות לפני התכנסות הנבחרת: “יש לנו קשר עם המועדונים ומאמן הכושר של כל שחקן באופן אישי. את הקשר אני דואג גם לשמר לאחר מכן. לדוגמה, אני שומר על קשר עם מאמן הכושר של סביליה עד היום. הקשר עם הכדורגלנים הוא מאוד רציף, כמה פעמים בשבוע, עוברים על רמות האימון, סוג האימון, בודקים מה עובר עליהם, אם הם בתקופה רעה או טובה. אני נותן לשחקנים תוכניות אימון אישיות, כמו שליוויתי את ערן זהבי בסין, ויסות העומס לפי המשחקים בליגה והתאמה גם לשחקנים שמשחקים גם במסגרות אירופיות, כמו מונס דאבור, מנור סולומון וערן באיינדהובן. בנוסף, דואגים לתכנון על שעות הטיסות, הנסיעה באוטובוסים, כמה זמן זמן נמצאים בשדה התעופה וכו’”.
התכנסות הנבחרת: “השלב השני זה השלב שבו אנחנו מגיעים לנבחרת. אנחנו מקפידים על ישיבות צוות יומיומיות עם הצוות הרפואי כדי לדעת כל יום בבוקר מה היה ביום שלפני כן מבחינת פציעות ועייפות. בחדר הטיפולים קורים הרבה דברים שלא חושפים באימון, ולכן חשוב לנו לדעת מה קורה. אנחנו מחלקים את האימון לקבוצות עבודה קטנות יותר על פי העומס בחודש שעבר, בשבוע האחרון והאימון האחרון. אנחנו גם דואגים להתאוששות לאחר האימון והתאוששות בין משחקים. שחקנים מגיעים מ-14, 15 קבוצות שונות, לכן לקחת אשכול של סגנונות עבודה ולהביא את זה לקו מנחה אחד, וכדי ששחקנים ידבקו בקו שלנו צריך לגרום להם לעשות את זה. הדגש העיקרי הוא על תזונה ומנוחה, כי אלו שתי הדרכים העיקריות להתאוששות מהירה”.
הקשר עם הקבוצות בזמן אימונים הנבחרת: “כל מאמן בכל קבוצה מקבל דו”ח אישי על השחקן שלו. הוא יודע מה עשינו באופן כללי באימונים, אך מעבר לכך הוא מקבל דו”ח אישי על השחקנים שלו. כל התכנון הוא מבנה ארגוני מאוד ידוע, כאשר וילי הוא בראש הפירמידה, גם כמנהל מקצועי וגם כמאמן הנבחרת. אנחנו אמצעי לעזור לו להשיג את המטרה”.
“לפני ההתכנסות בודקים את דקות המשחק בחודש האחרון, בודקים את הידע על הפציעות והעומסים של כל שחקן, וביום ההתכנסות צריך להבין שחלק מהליגיונרים הגיעו מהמדינות שלהם ישירות למדינה בה משחקים. הסיטואציה בקורונה קצת שונה וצריך לדעת על כל שחקן מתי הוא מגיע, כמה שעות טיסה היו לו, כמה הוא ישן ומה הייתה התזונה שלו. ברגע שמגיעים למחנה בודקים סטטוס רפואי ופיזיולוגי. יש לנו קשר ישיר עם המועדונים. למשלל, מאמן הכושר של ניר ביטון שולח לי את כל הנתונים שלו מהחודש האחרון. כך קל יותר להבין מי שחקן שקל לו יותר לפתח מהירות ומי פחות, ומתייחסים בגיל ובנתונים הפיזיים כמובן. אנחנו מקבלים דו”ח מכל קבוצה, מבקשים להיות בקשר עם המועדונים, שמשתפים פעולה באופן. אנחנו מקבלים את מה שאנחנו דורשים. כמו שאנחנו דואגים להיות איתם בקשר יומיומי במהלך ההתכנסות כך אנחנו גם מקבלים מהם”.
שאדו סיכם: “רמת מוכנות של שחקן ששיחק 4 משחקים בשבועיים ושל שחקן ששיחק משחק בחודש חייבת להיות באותה רמה, עם התחשבות בגיל שלו, בדקות המשחק, בתאריכי המשחקים. השחקנים מקבלים את כל הכלים הטובים ביותר כדי לשמור על המקצועיות שלהם. היו לנו 3 ימים להתכונן למשחק הגורלי מול סקוטלנד. לאחר המשחק היו 3 ימי התאוששות בארץ ואז משחק מול צ’כיה, ולאחר מכן טסנו לסלובקיה למשך 3 ימים למשחק מולם, עם שני אימונים במדינה. בסך הכל עברנו 14 שעות טיסה, 4 בתי מלון, 4 שעות נסיעה באוטובוס ו-5 מגרשי כדורגל שונים. מספרים לא פשטים ואנחנו מוציאים את השחקנים מאיזור הנוחות שלהם ועדיין מבקשים מהם להגיע במוכנות פיזיולוגית ומנטלית. למרות ששיחקנו מצוין התוצאות לא היו טובות. כל דקה ב-24 השעות מנוצלת ברמה הגבוהה ביותר תוך כדי הבנה מה נכון לכל שחקן. ההכנה של וילי רוטנשטיינר והצוות המקצועי ראויה לשבח. יש אנרגיה טובה בנבחרת, רואים את השמחה והחברות, יש תהליך התקדמות בכדורגל הישראלי, כבוד גדול להיות שייך לנבחרת ישראל”.