משחק לזכרו של ליאור אסולין ז״ל, אחד החלוצים המוכשרים שהיו בכדורגל הישראלי, שנרצח בשבעה באוקטובר במסיבת הנובה ברעים, נערך הערב (חמישי) באצטדיון גרונדמן ברמת השרון. משפחתו של החלוץ, חברים ושחקני עבר ששיחקו עמו הגיעו לאירוע כדי לחלוק כבוד עם טקס מרגש לזכרו ועם משחק בין ותיקי נבחרת ישראל לקבוצת חברים של ליאור.
בפתיחת המשחק התנגן על מסך האצטדיון סרטון תמונות של אסולין ממהלך הקריירה הארוכה שלו, ולאחר דקה של מחיאות כפיים להוקרתו יצא לדרך המשחק, בו ותיקי הנבחרת ניצחו 1:4 משערים של משה אוחיון, יואב זיו וצמד של עומר גולן. הרגע המרגש ביותר במשחק אירע לקראת סיום המחצית הראשונה, כשאחיו של ליאור, משה אסולין, כבש את שער השוויון לטובת קבוצת החברים של ליאור ורץ ליציע לחבק את אמם, מימי אסולין.
במהלך ההפסקה התקיים הטקס המרגש לזכר אסולין, במסגרתו שיתפו משפחתו וחבריו סיפורים וזיכרונות ממנו, ביניהם אחותו, אורטל אסולין: “אני וליאור גדלנו באותו חדר, הוא תמיד השובב ואני הנסיכה ואז פתאום השובב הפך לכוכב ואני למעריצה. הלכנו אחריך לכל מקום בגאווה ובראש מורם, הייתי אומרת לכולם שאני אחותך. ליאור אחי, תראה מה הרימו לכבודך היום, לכבודך ולא לזכרך, כי אתה בזיכרון ובלב של כולם בכל דקה ומגיע לך פי אלף. תודה על הלב שלך ועל האור שהכנסת לכל אחד מאיתנו לחיים. אבקש מכולם להסתכל על השמיים ולהסתכל על השובב שלנו שהפך לכוכב, ותודה לכולם שבאו לכבד את הערב המרגש הזה”.
משה אסולין חוגג עם מימי אסולין (ראובן שוורץ)
הטקס לזכרו של ליאור אסולין (ראובן שוורץ)
מימי אסולין, אורטל אסולין וראובן יבלונק, אביו של חנן יבלונקה שנרצח בנובה (ראובן שוורץ)
יוסי בניון (ראובן שוורץ)אייל לחמן, מי שהיה מאמנו של אסולין בעונת הזכייה בגביע עם סכנין וחברו הקרוב, סיפר עליו: “קבוצת החברים של ליאור משחקת היום פה על המגרש, אבל כל אחד ואחד שנמצא פה היה חבר של ליאור. ליאור היה הבן אדם ללמוד ממנו חברות אמיתית, כי הוא היה החבר הטוב ביותר של כולם, עם לב רחב, צניעות, וענווה שאין כמותה. בעונה ההיא בסכנין, בבוקר שאחרי חגיגות הגביע,ביקשתי מליאור להגיע לבית הספר של הילדים שלי בהוד השרון אחרי שחגג את הזכייה כל הלילה ובלי שאלה הוא התייצב”.
“באותו היום הנורא בשבעה באוקטובר, כששמענו על היעדרותו של ליאור, פיללתי שהיה על הרגליים ולא באיזה אוטו או משהו, כי ידעתי שברגע שליאור בריצה על הרגליים שלו, אף כדור בחיים לא היה פוגע בו, אין עוד כשרון כמו שהיה לו ברגליים. הייתה לי את הזכות לאמן מאות שחקנים במרוץ השנים, היו כאלה שנצרבו בלב, היו כאלה שנשארו חברים, ליאור אסולין היה השחקן שהכי אהבתי והכי אוהב בחיי”.
המשחק לזכרו של ליאור אסולין (ראובן שוורץ)
משפחתו של ליאור אסולין, שינו זוארץ, ברק אברמוב ודניאל ליפשיץ, שסבו, עודד ליפשיץ, חטוף בעזה (ראובן שוורץ)
אלונה ברקת במשחק (ראובן שוורץ)
שלט לזכר ליאור אסולין (ראובן שוורץ)
אייל לחמן (ראובן שוורץ)