רדו מהגדולות: זווית אחרת על סוגיית המושאלים

תארו לכם את הסיטואציה הבאה: הפועל פתח תקווה פוגשת את מכבי תל אביב בתום הסיבוב השני של ליגת העל. במצב של 0:1 לזכות האלופה, עומרי אלטמן, שחקנה המוכשר של הקבוצה מהמלאבס אשר שייך לצהובים (ומקבל מהם שכר) כובש בדקה ה-90 וגוזל מחניכיו של פאקו אייסטרן שתי נקודות יקרות. בסוף העונה, הצהובים מפסידים את האליפות לקרית שמונה בפער שתי נקודות.

איך אוהדי מכבי יקבלו את אלטמן, שעשוי לחזור לשחק עבור המועדון בעונה הבאה? לחילופין, ניתן רק לדמיין את גל הספקולציות על סף הוצאות דיבה במקרה שהקשר היה מחטיא. 'מכירה' או 'מהמר' היו רק חלק מהכינויים להם היה "זוכה" הקשר הצעיר על לא עוול בכפו.

מכבי חיפה ומכבי תל אביב צודקות כאשר הן לא מאשרות למוחמד גדיר, איסמעיל ריאן, דור כוכב, דור חוגי, עמרי אלטמן וריף פרץ להתמודד מולן. נוסף על כך, אף אחד לא כפה על הקבוצות שקלטו את השחקנים האלה, ובמקרים מסוימים לא משלמות את שכרם, לחתום על אותם חוזים.  

מוחמד גדיר. סכנין לא באמת מתמודדת עם מכבי חיפה (עמית מצפה)

בלאו הכי, ההתמודדות של בני סכנין והפועל פ"ת היא לא עם הירוקים או עם הקבוצה של גולדהאר. הן צריכות לנצח את רעננה ואשדוד ולא יקרה כלום אם בארבעה משחקים מתוך 33 הן יאלצו להסתדר ללא השחקנים המושאלים. מה גם שזאת הזדמנות להעניק את המקום בהרכב לכשרונות צעירים אחרים שעשויים לפרוץ קדימה (ולא לזרים בינוניים, אבל על זה כבר נדון בהזדמנות אחרת...)     

הכתוב הינו טור דעה