בשביל אריק איינשטיין ז"ל, ספורט היה תמיד סוג של אומנות. לא כזו שמוצגת בגלריות לצד שיחה משמימה, אלא כזו שמעניקה לנו רגע קטן, בו מחבק אותנו העולם ואומר – אתם לא לבד.
חווינו זאת כששמענו את 'אני ואתה', כשצפינו ב-'מציצים' או כשמצאנו את עצמנו צורחים מהתרגשות משער של קבוצתנו האהובה מול מסך טלוויזיה דומם. איינשטיין, שסימל עבור רבים את הישראלי היפה, היווה עבורינו, אוהדי הספורט מודל לאוהד היפה. זה שאוהב את קבוצתו גם כשהיא מפסידה ומפזר חיוכים לכל הכיוונים, אפילו כשהדרמה בשיאה.
"קארים עבדול ג'אבר נוגע בשמיים", "אמרו לו שהחולצה האדומה היא לא מציאה", ו-"איזה מסכנים האוהדים שאוכלים עכשיו את הלב", הם רק חלק קטן מהשילובים שיצר אינשטיין בין שתי אהבותיו הגדולות ביותר: יצירה וספורט.
עם לכתו, החלטנו לספוד לאומן הספורטיבי עם כמה מהקטעים המוכרים יותר והמוכרים פחות של מי שחייו היו קשורים בקשר הדוק לספורט הישראלי. צפו בכתבה:
פסקול חייו: אריק איינשטיין ז"ל