רן בן שמעון טעה בהחלטות לפני ובמהלך המשחק

אחרי ניצחון אפרורי נגד אסטוניה החלשה ביום שבת האחרון, במשחק שפתח את קמפיין מוקדמות המונדיאל, נבחרת ישראל הגיעה הערב (שלישי) לדברצן עם שלוש נקודות חשובות למפגש ישיר מול הענק הנורבגי, שטומן בתוכו הזדמנות גדולה עבור הכדורגל הישראלי ועבור מדינת  ישראל לנקמה ספורטיבית על כר הדשא.

יש לציין בנוסף שהעם הנורבגי הפך להיות לאורך שנים לתומך נלהב ובולט של החמאס, תוך כדי ניהול מדיניות אנטישמית ברורה של ממשלת נורבגיה כנגד מדינת ישראל, בנוסף להתבטאויות של אנשי מפתח בהתאחדות הכדורגל הנורבגית בגנותה של מדינת ישראל. השיח סביב המשחק הלך לכיוונים פוליטיים ולצערי הוציא בעיקר אותנו מהפוקוס על כר הדשא. 

פתיחת המשחק הייתה טראומטית מבחינת נבחרת ישראל שהגיעה מבוהלת בעשר הדקות הראשונות, עם מצבים טובים של הנורבגים על סף שערו של דניאל פרץ, שלמזלנו הסתיימו ללא שער יתרון. דווקא אחרי רבע שעה נבחרת ישראל התעשתה, יצאה קצת קדימה ואפילו החזיקה במעט בכדור במרכז המגרש, אבל זה היה מעט מידי ברמות הללו.

רן בן שמעון (ראובן שוורץ)

לצערנו צפינו במחצית ראשונה חלשה מאוד של נבחרת ישראל שהסתיימה עם שער יתרון של דייויד וולף מולר שהסתנן לעומק רחבת ה-16 והכניע את פרץ לאחר סגירה אלכסונית מאוחרת של ליאל עבדה, שמשום מה תופקד כמגן-כנף, הימור לא מוצלח של רן בן שמעון ויתרון נורבגי עם הירידה להפסקה. 

בתחילת המחצית השנייה בן שמעון ביצע חילוף כפול עם הכנסתם של רוי רביבו ומוחמד אבו פאני, על מנת להכניס מימד של הנעת כדור והחזקת כדור, שעזרה אמנם לנבחרת מבחינה התקפית עם שער שוויון של אבו פאני שהחזיר אותנו לזמן קצר למשחק, אבל הנורבגים חזרו ליתרון על לוח התוצאות מהר מאוד עם נגיחה של אלכסנדר סורלות’ מקרוב לאחר סדרת עצירות מרשימה של פרץ.

לאחר ספיגת השער השני עברו עלינו מספר דקות של קריסה עם צמד שערים נוסף של הנורבגים כאשר שער שלישי של כריסטופר אייאר מקרוב ושער רביעי של ארלינג הולאנד הגיעו די בקלות מול איבוד עשתונות טוטלי באותן דקות, עם שילוב של אובדן המשמעת הטקטית, הפיזיות והאגרסיביות, היינו בדרך לספיגה של שער חמישי, אך למזלנו בזמן פציעות שער מצמק של דור תורג’מן הצליח להמתיק במעט את הגלולה המרה. 

שחקני נבחרת ישראל מרוסקים (ראובן שוורץ)

אנחנו חייבים להיות מצד אחד ריאליים ולהבין את מקומנו, אבל מצד שני צריך להסיק מסקנות עם הפקת לקחים מאוד בולטת וברורה, בעיקר מצד בן שמעון, שעד עכשיו לא כל כך מצליח בדרכו לנסות לשנות נקודות תורפה היסטוריות ועיקר הביקורת על רן, שעשה מהפכה בהרכב מיום שבת עם חמישה שינויים בהרכב הראשון, שינויים קיצוניים שבלבלו בעיקר את השחקנים וגרמו לנזק עצום על כר הדשא.

לא ייתכן שאלי דסה ורביבו, שני המגנים שהיו הטובים ביותר בנבחרת ישראל ביום שבת, מוצאים את עצמם בספסל שלושה ימים לאחר מכן, בנוסף אבו פאני שאמור להיות המנוע של הנבחרת במרכז המגרש פותח על הספסל כאשר מחמוד ג’אבר פותח כקשר אחורי, בלי שום אוריינטציה של הנעת כדור וניהול המשחק במרכז המגרש.

נקודה נוספת שמטרידה כבר לאורך זמן היא מה קורה עם אוסקר גלוך, לאן הוא נעלם במשחקי הנבחרת, משחק חלש נוסף שלו וכמובן מה קורה במכות הנייחות, ראינו הערב עליונות מוחלטת של הנורבגים כאשר חסרה לנו מנהיגות ומשמעת טקטית בשמירה על שחקני היריב עד לסיום ההתקפה. רן צריך להפנים שמי שצריך לשחק אלה השחקנים שמגיע להם לשחק ולא לחלק דקות לשחקנים על מנת לקנות שקט על הספסל או בחדר ההלבשה.

אוסקר גלוך בורח מאלכסנדר סורלות' (ראובן שוורץ)

רן חייב להבין שמשחקי ליגת האומות והתוצאות הטובות בשני המשחקים האחרונים בלי לחץ וציפיות היו קרקע נוחה ומטעה לעומת מוקדמות המונדיאל עם לחץ וציפיות ובמאני טיים אמיתי צריך לספק תוצאות, או לפחות לצמצם פערים מול היריבות, מה שלא ראינו היום על כר הדשא. ראינו והרגשנו הערב על בשרנו שעל טעויות משלמים ביוקר.

טעויות של רן בקבלת ההחלטות לפני ובמהלך המשחק וגם קושי להתמודד מול יריב נורבגי עדיף קיבלנו הערב שיעור כואב עם אובדן של שלוש נקודות יקרות בבית מול הנבחרת שעל הנייר אנחנו אמורים להתמודד איתה על המקום השני. דמיונות לחוד ומציאות לחוד, אנחנו חייבים לחזור קודם כל לבסיס שלנו ולא להתבייש לשחק על תוצאות לפעמים על חשבון איכות משחק, הדיבורים של רן כל הזמן על כך שהמטרה היא יורו 2028, זה חוסר אמון מובהק בקמפיין הנוכחי וטעות אסטרטגית, חובה להתמקד בהווה ולהשיג תוצאות טובות עם שילוב של תהליך ודרך על מנת להשאיר סיכוי להגיע ל-2028 עם ראש מורם.