לקראת סוף חודש יולי האחרון, בית”ר ירושלים הפתיעה את כולם. כולם ידעו שהקבוצה מהבירה מחפשת שחקן כנף על מנת להשלים את הפאזל של בניית הסגל לעונה, ובזמן ששמות רבים עלו לאוויר כמועמדים אפשריים, איש לא ציפה שיהיה זה אקס מכבי נתניה, פטריק טוואמסי. הגנאי חזר לישראל אחרי עונה אחת בלבד בקפריסין וחתם בהשאלה לעונה במועדון מהבירה, לו ישנה אופציית רכישה עליו תמורת 150 אלף אירו.
זו הייתה הברקה של בית”ר ירושלים. המפתח לעסקה הלא צפויה היה כמובן המנהל המקצועי, אלמוג כהן, מי שגם הביא בזמנו את שחקן הכנף לנתניה וקיבל ממנו 19 שערים ו-5 בישולים לאורך התקופה, במהלכה הפועל באר שבע רצתה אותו והייתה מוכנה לשלם עבורו כמיליון דולר.
כל הזמן הזה, כהן שמר על קשר רציף עם טוואמסי, שמצידו השאיר את הדלת לחזרה לישראל פתוחה. למרות הקושי הגדול במרחק מאשתו וחמשת ילדיו שחיים בגרמניה, החיים בישראל האירו לו פנים לאורך רוב התקופה, וגם כשהיה באי השכן, ראה את עצמו חוזר לכאן. כשחזר, היה באופן טבעי בעקבות האיש עליו סמך יותר מכל וזה שהיה לצידו “גם בתקופות הכי קשות”.
אלמוג כהן שמר איתו על קשר. טוואמסי (אורן בן חקון)באופן מפתיע, לבית”ר לא חיכה מאבק על טוואמסי. בזמן שמכבי תל אביב, מכבי חיפה והפועל באר שבע חיפשו שחקני כנף זרים, שמו של הגנאי כלל לא נלקח בחשבון. אולי הייתה זו העובדה שרשם רק 3 שערים ו-5 בישולים ולא היה שחקן הרכב בפאפוס בעונה שעברה, כמו גם הרושם שהשאיר מהעונה וחצי בנתניה, אז סבל ממספר עליות וירידות, בעיקר בשל פציעות ופירוש לא נכון של הסיטואציה על ידי חלקים בקהל שהיה בטוח שהוא “פצוע בשריר החשק”. בכל אופן, המרוויחה הגדולה היא בית”ר, שנהנית מאוד מהשחקן שכבר הספיק לכבוש 7 שערים ולבשל עוד אחד ב-16 הופעותיו בקבוצה.
קריירה של שחקן כדורגל היא לא ארוכה, ועל מנת “לסחוט את הלימון” עד הסוף, גם מקצועית וכל כלכלית, קבלת החלטות נכונה הינה כלי הכרחי להצלחה. לצערו של טוואמסי, הוא טעה לא פעם בפן הזה לאורך הקריירה. אחרי שכיכב באסטנה הקזחית, ברנדן רוג’רס התקשר אליו אישית כדי שיגיע לסלטיק, אך בעצת סוכנו הוא בחר בסופו של דבר באלאבס מהליגה הספרדית הראשונה, במה שהעיד כ”טעות” בראיון שערך עם תומר חבז ב-ONE בעונתו הראשונה כאן. בקיץ האחרון, כשהוא כבר בן 30 עם קילומטרז’ גדול מאוד בכדורגל האירופי ולא מעט פציעות, הוא ידע שאין מקום לטעויות ואת התחנה הבאה הוא צריך לבחור בקפידה.
בפאפוס טוואמסי סבל ממאמן שלא באמת רצה אותו ולא ספר אותו. הוא שיחק בקושי 600 דקות בליגה, אך בבית”ר ידעו מלכתחילה שכל עוד הוא בריא, הוא לא יצטרך יותר מדי זמן כדי להתאקלם ולשוב לככב בליגה שלנו. “בסוף לפטריק יש יכולות מעל הליגה שלנו”, אומרים בבית”ר ירושלים, “יש לו גוף מאוד אתלטי, רזה, קליל. הוא לא צריך להיכנס לכושר, זה טבעי אצלו. רק תן לו את הקרדיט, תאמין בו, והוא הוכיח את עצמו בישראל במספרים”.
“הוא מאוד מאמין בדרך של אלמוג כהן, הוא חזר הרבה בגללו” מספר ענר כהן, מנהל הקבוצה של מכבי נתניה לשעבר, שבקשר טוב מאוד עם השחקן עד היום. “כשפטריק שמח הכל טוב, והיום פטריק שמח מאוד, ורואים את זה על המגרש. רואים את זה בשפת הגוף שלו ואני גם רואה את זה עליו”. ואכן, אם יש דבר שבטוח אפשר להגיד על בית”ר ירושלים של העונה, הוא שהיא קבוצה שמחה, ואל האווירה הטובה בחדר ההלבשה נכנס טוואמסי בצורה טבעית.
פטריק טוואמסי בארוחה אצל ענר כהן (פרטי)אחת הסיבות לבחירה של בית”ר ללכת על טוואמסי הייתה המציאות בשוק ההעברות. בכל זאת, לא כל שחקן זר ימהר להגיע למדינה במלחמה, אבל את טוואמסי המצב בישראל לא הרתיע. “זה לא השפיע עליו כי בסופו של דבר הוא נוצרי אדוק, מכיר ואוהב מאוד את הארץ”, מספרים בבית”ר. גם מבחינה מקצועית, אי אפשר להמעיט ביתרון בהבאת זר שכבר מכיר את הליגה, כזה שכבר עשה “היכרות” עם הרשת והחיבורים של השערים בנתניה, פתח תקווה וסמי עופר. טוואמסי מכיר את סגנון המשחק של הקבוצות בישראל והגיוון הייחודי שלו כשחקן כנף הוא בדיוק מה שקבוצות גדולות כאן צריכות מול הגנות מצופפות.
"יכולות מעל הליגה". טוואמסי (אורן בן חקון)בית”ר ירושלים של ברק יצחקי היא קבוצה שמחפשת להכתיב את הקצב ולשלוט בכל משחק, וכפועל יוצא מכך, צריכה פתרונות במה שנקרא “משחק עומד”. בהיבט הזה, הערך המוסף של טוואמסי הוא עצום. “הוא יכול לשחק גם בשמאל, גם בימין, הוא שחקן מאוד מגוון בארסנל שלו”, מספרים בבית”ר על טוואמסי. “הוא לא שחקן שיש לו רק דריבל ו’יהיה בסדר’, יש לו בעיטה יוצאת דופן, הוא יכול להביא מספרים גם כשהמשחק רדום, גם כשהמשחק לא מתעלה לרמה גבוהה הוא פתאום דופק גול לחיבורים. אלה גולים שרק הוא יכול לכבוש”.
וזה בהחלט נכון. טוואמסי הוא לא מסוג השחקנים שתלויים יותר מדי במה שקורה מסביבם. מיטב השוערים וההגנות בליגת העל כבר הרגישו את נחת רגלו של הגנאי עוד מתקופתו בנתניה, אז כבש מספר שערים שגרמו לכולנו לתפוס את הראש ולשאול את עצמנו: “מה יצא לו מהרגל עכשיו?”, כשדניאל פרץ, שוער מכבי ת”א לשעבר ובאיירן מינכן כיום, עוד זוכר היטב את הכדור שקיבל ממנו אל בין החיבורים במפגש בין הקבוצות. טוואמסי לא צריך משחק “שוטף” או עזרה רבה מחבריו, כשבליגה שלנו יש לו את היכולות לשחרר “פצצה” שתתחרה על שער העונה בכל רגע נתון, כשהיריבה אף פעם לא מבינה מאיפה זה בא לה.
טוואמסי הוא אחד הבועטים הטובים בכדורגל הישראלי כיום, אך נדמה שלפעמים הוא אפילו לא צריך לבעוט חזק כל כך. עושה רושם שהשערים המרהיבים שטוואמסי כבש בליגה שלנו כבר יצרו עבורו מעין “אפקט הרתעה” אל מול השוערים, כשבמחזור הראשון מול אשדוד בעיטה שטוחה שלו מכ-20 מטרים חלפה בין ידיו של אריאל הרוש.
אחד הבועטים הטובים בליגה. טוואמסי אחרי השער מול הרוש (ראובן שוורץ)ובכלל, בבית”ר מתמוגגים מהגיוון של טוואמסי, וכדי לראות עד כמה הוא מגוון, מספיק לחזור לחמשת שעריו העונה. הראשון מול אשדוד הגיע אחרי דריבל ובעיטה אלכסונית ממרחק, השני, ב-1:1 מול קריית שמונה, בתנועה חכמה לעומק וסיומת בנגיעה והשלישי, ב-2:3 על מכבי חיפה, בנגיעה מתוך הרחבה, כשבדרבי הירושלמי עשה זאת גם כן. מול חדרה, הוא הזכיר למי שכבר שכח שהוא גם בועט בעיטות חופשיות מצוין, בשער שפתח את הדרך לניצחון 0:4 קליל.
לפחות עד עכשיו, עושה רושם שכל הצדדים יצאו מרוצים בעסקת טוואמסי לבית”ר ירושלים. השחקן חזר לחייך וליהנות מכדורגל, ובמועדון מהבירה נהנים ממנו ומעידים על אישיות חיובית מאוד בחדר ההלבשה. הוא הגיע כזכור בהשאלה לעונה אחת עם אופציית רכישה בסכום של כ-150 אלף דולר בלבד, כאשר בבית”ר הכיוון הוא לממש את הסעיף ולרכוש אותו, כשבמועדון בטוחים שלשחקן יש עוד הרבה מה לתת לקבוצה גם בשנים הבאות.
אם בוחנים את כל קבוצות הצמרת בליגת העל, בולטת העובדה שהן לא מקבלות מספיק משחקני הכנף שלהן. מכבי חיפה הוציאה כארבעה מיליון אירו סה”כ על מתיאס נהואל וקסנדר סברינה, כשהראשון לא סיפק תפוקה סטטיסטית כלל והשני כבש שני שערים בלבד. מכבי ת”א, שאיבדה את מילסון, לא באמת מצאה מישהו עם אותה רמת דומיננטיות של האנגולי, כשהפועל באר שבע, שמשאירה את אנטוניו ספר על הספסל, לא מקבלת תרומה סטטיסטית דומה מהשחקנים שלה באגפים.
איזה הבדל. מתיאס נהואל (אורן בן חקון)בהשוואה אל הקבוצות המדוברות, בית”ר ירושלים מציגה עד כה עליונות; ירדן שועה (4 שערים ו-4 בישולים), טימוטי מוזי (5 שערים ובישול), סילבה קאני (3 שערים) וטוומאסי (5 ובישול) מציגים מגוון התקפי מהאגפים, אליו נכנס טוואמסי בצורה מושלמת. בזמן שירדן שועה הוא מעין “שחקן כנף מדומה” שמנהל את המשחק בשליש המגרש האחרון ומוזי וסילבה קאני הם שחקנים שמתאפיינים בעיקר במהירות וביכולת שלהם “לשרוף את הקו”, טוואמסי נותן לבית”ר אלמנטים שהיו חסרים לה, אחד מהם הוא כמובן היכולת לאיים על השער מרחוק, מצרך חשוב מאוד לקבוצה שמתיימרת להחזיק בכדור וצריכה לא פעם תוך כדי משחק למצוא פתרונות כשהקבוצה מולה מסתגרת.
זה בא לידי ביטוי גם בסטטיסטיקה. יצחקי נותן לטוואמסי את החופש לקבל החלטות בחלק הקדמי ולראיה, השחקן ניצב רביעי באיומים לשער בליגה (35), שישי באיומים למסגרת (13) וראשון באיומים מחוץ לרחבה (23), רגע לפני המשחק מול הפועל ב”ש (שני, 20:30) היכולת שלו גם לאיים מרחוק, גם להצטרף לרחבה וגם הכוח העצום במצבים נייחים, מעידים עד כמה מדובר בשחקן שלם. טוואמסי הוא לא מסוג השחקנים שצריך להיות “טוב” לאורך 90 דקות, הוא סובל גם מלא מעט עליות וירידות לאורך המשחק ולפעמים גם פחות מורגש, אבל גם במשחקים מן הסוג הזה, מהווה סכנה מתמדת על שער היריבות.
נותן לטוואמסי חופש פעולה. יצחקי (ראובן שוורץ)עד כה, אפשר לסכם את הקדנציה של טוואמסי בבית”ר כמוצלחת, וגם ככזו שמעלה מספר סימני שאלה בנוגע לאופן שבו הקבוצות הגדולות בישראל מחפשות את הזרים שלהן. בזמן שהגדולות ימשיכו לחפש “בשדות זרים” שחקנים שלא בהכרח יתאקלמו לתרבות, למדינה ולכדורגל, בית”ר הלכה על מה שנתפס בעיני קבוצות אחרות כ”פתרון הקל”. במקרה הזה, לפחות עד עכשיו, הפיתרון הקל הזה, מסתמן כפתרון הנכון ביותר.
יצחקי: "לא רק לבית"ר קשה לנצח בטרנר"