היסטוריה משפחתית ייחודית נרשמה ביום שלישי כאשר ג'וליאנו סימאונה נכנס כמחליף בשורות ארגנטינה שניצחה את פרו במוקדמות המונדיאל. היו כבר זוגות אחרים שלבשו את מדי אלביסלסטה – ליתר דיוק 25 כאלה. היו בנבחרת גם בנים לאבות שייצגו אותה. אלא שהפעם קרה משהו חסר תקדים – אב ושני בנים. ג'וליאנו הוא בנו של דייגו סימאונה, מגדולי קשרי ארגנטינה בכל הזמנים שרשם 108 הופעות בינלאומיות. הוא גם אחיו של ג'ובאני סימאונה, ששותף עד כה 6 פעמים. השרביט עבר לנציג הצעיר ביותר, וזה קרה באופן לא ממש צפוי.

המאמן הלאומי ליונל סקאלוני התקשר לסימאונה במפתיע אחרי שנהואל מולינה, חברו לאתלטיקו מדריד, נפצע בהפסד לפרגוואי. "תגיע בדחיפות", הוא אמר, והכוכב הצעיר עלה על הטיסה הראשונה ממדריד לבואנוס איירס. 11 דקות על הדשא היוו פרס על הנחישות אותה הפגין לא רק בהגעה המהירה, אלא בעיקר בכך שפילס את דרכו לתוכניות של אביו. כי במקרה של צ'ולו, בנים לא מקבלים הנחות – אלא בדיוק להיפך. הם צריכים לעבוד הרבה יותר קשה, כי הוא לא ייתן לעולם לאיש להאשים אותו אפילו בקמצוץ של נפוטיזם. 

ג'וליאנו סימאונה (רויטרס)ג'וליאנו סימאונה (רויטרס)

קחו, למשל, את האח הבכור. ג'ובאני סימאונה עבר המון בקריירה, החליף קבוצות רבות באיטליה, והגיע בסופו של דבר לנאפולי, אבל אבא מעולם לא חשב ברצינות שהוא מתאים ללבוש את חולצת אתלטיקו. ייתכן שהוא גם צודק. ג'ובאני הוא חלוץ טוב, אך לא מצוין, והוא כבר לא ישתדרג לכוכב ברמה הגבוהה ביותר. בגיל 29, הוא נמצא כנראה מעבר לשיאו, וייתכן כי לא יזומן שוב גם לנבחרת. האח השני, ג'אנלוקה סימאונה, הכי פחות מוכשר במשפחה, ובגיל 26 נמצא הרחק מאור הזרקורים בראיו מהדהונדה בליגה השלישית בספרד. לעומתם, עתידו של ג'וליאנו סימאונה נראה מבטיח בגיל 21, אבל גם לו לקח זמן עד שפרץ את המחסום. 

ג'ובאני סימאונה (רויטרס)ג'ובאני סימאונה (רויטרס)

למעשה, ג'וליאנו מזוהה עם אתלטיקו מגיל צעיר מאוד. כאשר נפרד דייגו מהמועדון כשחקן ב-2005, הוא עלה לכר הדשא כשהוא מחזיק זאטוט בן שנתיים וחצי, וכך נכנסה התמונה הראשונה של סימאונה הקטן לפנתיאון. ג'וליאנו היה בן 9 כאשר צ'ולו קיבל הצעה לחזור למדריד על תקן מאמן. הוא הראשון ששמע על כך, כי הם בדיוק אכלו ביחד בבית קפה, וההתלהבות הייתה גדולה. "אתה תאמן את פלקאו? תשחק מול מסי וכריסטיאנו?", שאל הילד בהתרגשות, אבל אז גם הוסיף: "אם תצליח שם, אתה כבר לא תחזור אלינו".

בכך הוא צדק. צ'ולו נשאר בספרד, והפרידה מאבא לא הייתה קלה עבור ג'וליאנו. הוא נסע לבקר אותו בכל הזדמנות, ואז גם זכה לדרוך באצטדיון ויסנטה קלדרון, ואף לשמש כנער שמביא כדורים במשחקים רשמיים. זה מה שהוא עשה בדרבי מול ריאל מדריד בשמינית גמר גביע המלך ב-2015, וקפץ באושר לזרועותיו של צ'ולו כאשר אתלטיקו ניצחה – אז הנה לכם עוד תמונה לפנתיאון.

לבסוף, ב-2019 עשה ג'וליאנו בעצמו את המעבר. הוא עזב את האקדמיה של ריבר פלייט לטובת אתלטיקו והפך לאחד החניכים המצטיינים בה. ימים אחרי שחגג את יום הולדתו ה-18 הוא צורף לסגל של קבוצת המילואים, ובעונת 2021/22 הפציץ 25 שערים בליגה הרביעית כחלוץ מרכזי. ייתכן כי מאזן מסוג זה היה מזכה אותו בשדרוג לסגל הראשון אצל מאמן אחר, אבל אבא דייגו חשב אחרת. לא הייתה לו שום כוונה לזרז את העניינים.

ג'וליאנו סימאונה (רויטרס)ג'וליאנו סימאונה (רויטרס)

אז הבן הצעיר נשלח תחילה להשאלה בסראגוסה בליגה השנייה, וכבש 9 מתוך 40 השערים שלה קבוצה כולה בעונת 2022/23. בעונה שעברה כבר הגיע הזמן לנסות את עצמו בליגה הבכירה, ואלאבס קלטה אותו בהשאלה עם ציפיות גבוהות. לרוע מזלו של הכוכב העולה, הוא שבר את רגלו עוד במשחק ההכנה והחמיץ את כל הסיבוב הראשון, אבל בתחילת 2024 גילה ניצוצות עם שובו למגרשים, ואף התכבד להבקיע את שערו הראשון ב-0:3 על סלטה ויגו באפריל. כל זה גרם לכך שהוא הגיע, באיחור אופנתי, לסגל הראשון של אבא לקראת העונה החדש, אבל לכולם היה ברור שההזדמנויות יהיו מוגבלות בפתיחה.

כך אכן היה במחזורים הראשונים, אבל התפנית החדה התרחשה לפני חודש כאשר אתלטיקו אירחה את לגאנס ונקלעה לפיגור מפתיע. הפסד מביך ריחף באוויר כאשר אבא צ'ולו שלח את הבן למערכה, וג'וליאנו שינה את מהלך המשחק עם המון אנרגיות באגף הימני. בדקה ה-79, הוא גם היה חתום על המהפך כאשר במאמץ עליון הצליח להשיג את הכדור שכבר היה בדרכו החוצה ובישל את שער היתרון לאנטואן גריזמן. הצרפתי הוותיק חגג איתו בהתלהבות, אתלטיקו ניצחה לבסוף 1:3, והארגנטיני הוכיח שהוא ראוי להיות על הדשא. "מי שרץ יותר משחק יותר", אומר צ'ולו – ובכל הקשור לתשוקה קשה להתחרות עם ג'וליאנו. אף אחד לא יהיה יותר צ'ולו מצ'ולו, אך הוא לא רחוק משם.

בתחילת נובמבר הגיע גם השער הראשון. סימאונה פתח כקשר ימני מול לאס פלמאס, יצר שיתוף פעולה נהדר עם המגן מולינה, ונעזר בבישול שלו כדי לכבוש בבעיטה חדה לפינה הרחוקה. נשיקה לסמל, צרחות של אושר לעבר הקהל, חיוך שובב על פניו של סימאונה האב – הכל היה שם. אתלטיקו ניצחה 0:2, והמניות של ג'וליאנו עלו עוד קצת. הוא פתח גם נגד סן ז'רמן בליגת האלופות, והיה מעורב בשער השיוויון של מולינה בדרך לניצחון יוקרתי וקריטי 1:2 בפריז. ג'אנלואיג'י דונארומה הדף אמנם את הבעיטה שלו, אבל הארגנטיני היה נחוש מספיק כדי להרוויח את הכדור בחזרה ולסדר את האסיסט. זו היתה לחימה עם הסכין בין השיניים, בדיוק לפי התורה של צ'ולו.

ג'וליאנו סימאונה (La Liga)ג'וליאנו סימאונה (La Liga)

התכונה הנהדרת הזו באה לידי ביטוי גם במחזור האחרון לפני היציאה לפגרת הנבחרות. אתלטיקו התקשתה מול ההגנה המאורגנת של מיורקה, וג'וליאנו שוב הביא לה את כל הנקודות. הוא גרם לבלמים לשגות, השיג כדור אבוד, ואז מסר בחוסר אנוכיות מופתי לחוליאן אלברס שניצב מול שער ריק למרות שיכול היה לנסות להבקיע בעצמו. כך הושג ניצחון 0:1, וכעת כבר ברור לחלוטין – סימאונה הוא חלק אינטגרלי וחשוב מהמערך.

העניין הוא כי את התפקיד הפחות טבעי עבורו כקשר ימני הוא השיג בעיקר בזכות הפציעה של מרקוס יורנטה, אשר גם הוא אחד המייצגים הבולטים ביותר של צ'וליסמו. כעת חוזר הכוכב הספרדי לכשירות מלאה, ויהיה מעניין מאוד כיצד יצליח סימאונה האב לשלב את שניהם בהרכב, אם בכלל. בשבת בצהריים מצפה לשחקן נבחרת ארגנטינה הטרי מפגש מרגש מול אלאבס בשורותיה נהנה לשחק בעונה שעברה, והוא ינסה למנף את המומנטום עוד יותר. אם המגמה תצבור תאוצה, משפחת סימאונה עוד תקבע שיאים חדשים נוספים.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה