הפעם האחרונה שהסתיימה תוצאה גבוהה בדרבי האשדודי הייתה ב-26 בדצמבר 2015, בעונת הקמתן של מכבי עירוני אשדוד ואדומים אשדוד כאות מחאה על איחוד עירוני שאף אחד לא אהב, בלשון המעטה. דאז, דניאל טולמסוב, היה עוד שחקן כדורגל של מכבי עירוני אשדוד, כשקבוצתו ניצחה 1:4 את האדומים, אותם אימן פיני בלילי. לישי ביטון, סמל האדומים, נכנס בדקה ה-60 למשחק ההוא. מאז, שלוש ניצחונות לעירוני, שתי תוצאות תיקו וניצחון אחד לאדומים.
ואתמול (שלישי) בערב? הניצחון החמישי לזכותה של מכבי עירוני אשדוד במסגרת הדרבי המדובר. קיבלנו שבעה שערים במשחק אחד, עם תפאורה יוצאת מן הכלל מצד קהל אוהדי עירוני אשדוד ותצוגת כדורגל שוטפת, משוחררת ולא מתחשבנת יחסית למשחקי ליגה א' אנמיים אותם אנחנו מכירים מהמגרשים השונים. נדמה היה כאילו צמד המאמנים אמרו לשחקניהם: "דרבי, שחקו איך שבא לכם. אין עמדות, אין שמירות, אין הגנה, ‘אללה בבאללה’".
שעה למשחק
הגעתי. המגרש עוד היה שומם. החובש היה שם. זכור לי ממשחקים אחרים שהתקיימו על כר הדשא הסינתטי המיושן ב"סינתטיקו". "מה יהיה היום?", השאלה שכולם הפנו אליי ככל שחלפו הדקות. לא ידעתי לענות, הרי שכולם יודעים שלדרבי חוקים משלו, קלישאתי ככל שיישמע. ומי בכלל העלה בדעתו שהמשחק יסתיים ב-2:5 לאחת הקבוצות? כנראה שאף אחד. מילא, 0:1, 0:2, גג 0:3. אבל החגיגה המשיכה והמשיכה והקהל הצמא רצה עוד ועוד.
אבל מעבר לגדר, במגרש הסינתטי הקטן, התקיים לו משחק כדורגל של ילדים. בדיוק עמדה שם מלכי אניג'ר, האישה החזקה באדומים אשדוד. ניגשתי אליה, אמרתי שאלך לבדוק מה קורה שם ועל הדרך אמרתי לה שלום ולחצתי לה את היד. שאלתי אותה מה יש כאן והיא אמרה לי שמתקיים כאן בדיוק דרבי בין אדומים אשדוד למכבי עירוני אשדוד, ילדים ג', שנתון 2013. ילדים בני 11 שמוסרים פס בתמימות, שעוד הרבה לפניהם ללמוד. הסתיים שם 2:2. ההורים היו באקסטזה מילדיהם.
סביב השעה 16:35 נכנסו לכר הדשא שוערי מכבי עירוני אשדוד, נועם רודיק וראם גולן הצעיר, שוער הנוער של הפועל באר שבע עד לא מזמן. דקות לאחר מכן נכנסו לכר הדשא גם פורז ולקוביץ' ורוי בייגל, צמד השוערים של אדומים אשדוד. כל צמד בצד אחר של המגרש החל להתאמן לקראת מה שעתיד להסתיים 2:5 למכבי עירוני אשדוד. בינתיים, ביציע, החבר'ה האמונים על מכירות הפיצוחים והמתוקים החלו לתמחר את הסחורה ולסדר אותה. "זה עשר, זה עשר", וכיוצא בזה.
הדקות חלפו והקהל החל להגיע ולהצטופף ביציע. בין קהל האוהדים של עירוני לאדומים נפרס בד בצבע כחול על מנת להפריד ביניהם. אין ספק שמלבד הניצחון של שחקני רז משולם על כר הדשא, גם הקהל של עירוני אשדוד ניצח את זה של אדומים אשדוד. על פי הערכות וספירת אנשי האבטחה במקום, לפחות 650 אוהדי עירוני הגיעו לעומת 100 אוהדי אדומים בלבד. ככל שחלפו הדקות, המספרים צמחו במעט.
ביציע כבר החלו לפרוס את השלט שילווה את השחקנים עם עלייתם לכר הדשא: "עולה אל המגרש, השיגעון חוזר". התופים, גלילי הנייר בצבעים של הקבוצה (צהוב-כחול), כובעים, צעיפים, חולצות ומה לא – הביאו לאווירה ותפאורה מהסרטים, מה שאנחנו רגילים לראות בדרך כלל בליגת העל ומקהלים גדולים אחרים כמו זה של הפועל תל אביב מהליגה הלאומית. השחקנים עלו מחדר ההלבשה שלהם והקהל פרץ בקריאות עידוד, לצד שריקות בוז לאדומים עם הגעתם מסביב.
מכבי עירוני אשדוד עלתה עם שלט לזכרו של סמ"ר איתי פריזט ז"ל, לוחם שנפל בקרב ברצועת עזה. איתי היה חברו הטוב של רוי תורג'מן, שחקנה של מכבי עירוני אשדוד. ביציע, נתלה אף שלט לזכרו של סמ"ר אילי גמזו ז"ל, מפקד כיתה בבא"ח צנחנים, אשדודי במקור, שנפל בשבעה באוקטובר 2023, בן 20 בנופלו, בחור צעיר שאף שיחק במשך שלוש שנים רצופות במחלקת הנוער של מכבי עירוני אשדוד. לא שוכחים אותו ובכל משחק תולים שלט לזכרו.
2:5 למכבי עירוני אשדוד
השחקנים עלו לכר הדשא וחלקם היו נרגשים. מי שנכח במשחק ראה על פני השחקנים, ההבעות שלהם וההתנהגות שלהם – שלא מדובר בעוד משחק. חלקם היו על קוצים. הייתה חסרה קופסת ריטלין בספסלי הקבוצות. רגעים לפני ששי מגירא, יחד עם צוותו, ניסן נימני ומאור אשרף, לצד השופט הרביעי אורי קריף, הוציאו לדרך את ההתמודדות, כולם עמדו לשירת התקווה, מנהג מסורתי במגרש הסינתטי באשדוד.
דקות אחרי השעה 17:30 נשמעה שריקת הפתיחה והדרבי השמיני בין מכבי עירוני אשדוד לאדומים אשדוד יצא לדרך. המשחק נע מצד לצד ודי במהירות, ברקע קריאות העידוד של קהל האוהדים. אדומים אשדוד הגיעו לשערו של רודיק ואיימו עליו, אך ללא דיוק של ממש. בדקה ה-30 נפסק כדור קרן לזכותה של מכבי עירוני אשדוד. הרמה מדויקת מצאה את אחמד מצרי, אקס אדומים אשדוד, שקבע 0:1. חגג ללא בושה כשהוא מצביע על סמלה של מכבי עירוני אשדוד בגאווה.
שמונה דקות מאוחר יותר, אותו אחמד מצרי, העניק יתרון כפול למכבי עירוני אשדוד והקהל יצא מגדרו. שער רביעי שלו העונה בליגה, כשחצי משעריו עד כה נפלו אתמול, בדרבי האשדודי מול האקסית מהעונה שעברה. הקהל עודד אותו וקרא בשמו פעם אחר פעם. קהל אדומים אשדוד נכנס להלם, אבל על כר הדשא ניסה סתיו אלימלך להרים את השחקנים ולגרום להם להמשיך להאמין בעצמם. משהו בדמות 'לא קרה כלום, אנחנו רק בפיגור של 2:0. עוד אפשר לחזור'.
חמש דקות מפתיחת המחצית השנייה, יצחק אספה קיבל כדור ברחבת אשדוד ולאחר אי הבנה בהגנת עירוני, מצא את הרשת די בקלות ולקח עמו את הכדור אל עבר הנקודה הלבנה במרכז המגרש על מנת לחדש את ההתמודדות מהר ככל האפשר. התוצאה הייתה 1:2 לעירוני אשדוד, והייתה תחושה שזה עוד לא נגמר. אדומים אשדוד לחצו עוד יותר קדימה וניסו להשיג את ה-2:2, אלא שאז הגיעה מתפרצת קטלנית (52') וינאי דוד, אחיו של דין, ראה את שערו הראשון העונה וקבע 1:3.
10 דקות לאחר ה-1:3 של מכבי עירוני אשדוד, יואל נגרין הבקיע עוד אחד והתוצאה עלתה ל-1:4. הקהל של עירוני לא ידע את נפשו מרוב אושר. תוצאה שהזכירה להם את שנת פעילותם הראשונה בדרבי. השמחה הגדולה מעט בלבלה את הגנת עירוני וטעות ברחבה (70') הובילה לפנדל בעבור אדומים אשדוד, דקות אחרי השער של יואל נגרין. מישל חורי ניגש לבעיטה וצימק ל-4:2. מבחינת האדומים, המשחק עוד לא נגמר ואם מרמורק ויבנה הוציאו העונה 4:4, הם האמינו שגם הם יכולים לעשות זאת.
אך חלומות לחוד ומציאות לחוד. בדקה ה-83, המחליף, ניראל מחפוד, סגר עניין עם השער החמישי במשחק, שער שקבע 2:5 לזכות מכבי עירוני אשדוד נגד אדומים אשדוד בדרבי הראשון לעונת 2024/25 והשמיני בסך הכל בין שני המועדונים. למרות כמות השערים הגדולה והניצחון הענק, רז משולם נשאר נינוח עם פרצוף רציני כאילו זה עתה קבוצתו הוציאה לכל היותר נקודה אחת בלבד. אין ספק שקור הרוח שלו שווה מיליונים.
לאחר שריקת הסיום, שחקני מכבי עירוני אשדוד חגגו על כר הדשא במשך דקות ארוכות יחד עם הקהל והצוות המקצועי. לא היה חיכוך בין הקבוצות בסיום ובכל זאת באדומים אשדוד כעסו על עצמם ועל ההפסד הנוראי הזה. פורז ולקוביץ', למשל, שוערה, בעט במקל דגל הקרן הקרוב לשער היציאה לעבר משרדי וחדרי ההלבשה של האדומים וריסק אותו למספר חתיכות בברוטליות ושחקן אחר של אדומים נתן מכה חזקה לעבר הפלסטיק שעוטף את ספסל האורחים מרוב תסכול.
תוך כדי, בסיום, ביקשתי מסתיו אלימלך להישאר לדקה אחת להתראיין ל-ONE וכך גם מרז משולם. אלימלך סימן לי עם היד שעוד מעט, בכדי רגע להבין מה קרה פה ולקחתי את זה באהבה, אין בעיה, נחכה לו. בסופו של דבר הלך לעבר חדרי ההלבשה של אדומים אשדוד, בלי לומר מילה, ולא חזר. כנראה שלא היה לו מה להגיד לאחר ההפסד, למרות שחיכיתי לו וביקשתי ממנו, אך החליט הוא שלא לכבד זאת. חבל. רז משולם לעומת זאת, התראיין בשמחה, כמו תמיד.
אנטיתזה
עיריית אשדוד אנטיתזה לספורט? אם אתה לא ממ.ס. אשדוד, לא תוכל לקבל הי"א לשחק בו כדורגל, כך טוענים במכבי עירוני אשדוד שמאוד רצו לארח שם, אבל עניינים פוליטיים לכאורה מנעו מהם זאת. כולנו זוכרים מה היה בדיוני המועצה בעניין התבחינים לשנת 2024 בעבור קבוצות הספורט בעיר. מכבי עירוני אשדוד קיבלה גרושים, כך גם אדומים אשדוד ואילו מ.ס אשדוד ראתה סכום גבוה כיוון שנמצאת בליגת העל.
עד לעונת 2019/20 הקבוצות נפגשו חמש פעמים. כל חמשת המשחקים התקיימו באצטדיון הי"א בעיר. חשוב לזכור כי עד לעונת 2017/18 הקבוצות שיחקו בליגות ב' ו-ג', ליגות חובבניות. הייתה אז אווירה מחשמלת, היה כדורגל, היה דשא אמיתי ולא מגרש כדורגל סינתטי. נדמה היה כי היה רצון לתת לספורט ולכדורגל בפרט את המקום הראוי לו. בשנים האחרונות יש ניסיונות להתרחק מעירוני ואדומים ולהכשילן בכל דרך אפשרית. ללא תמיכה של ממש, הקבוצות מתקשות לתפקד.
אתמול היה המשחק הרביעי בין השתיים שהתקיים ב"סינתטיקו", מגרש סינתטי שמשבוע לשבוע מקבל עוד ועוד ביקורת על מצבו העגום. אז נכון, נבנה גג בעבור קהל האוהדים בלא מעט כסף ובעונה שעברה הושלם סופית. אבל זה לא מספק. לא מעט אנשים באשדוד ומחוצה לה, אנשי כדורגל, לא מבינים כיצד בליגת העל לנוער כן משחקים על דשא ובוגרים, שהתרסנו בשנתיים האחרונות בגלל הבקרה התקציבית, ממשיכים לשחק במשטח דשא סינתטי שמביא ללא מעט פציעות.
תגובות
אחמד מצרי, כובש הצמד למכבי עירוני אשדוד ואחד ממצטייני המשחק, סיכם את הניצחון בדבריו ל-ONE: "אין כיף כזה, לנצח ולכבוש שני שערים נגד האקסית. האמת שהלכתי לאבא שלי, אמיר, אחרי שני הגולים. אבא שלי זה חלק גדול במה שאני היום ואם כבר לשמוח זה לשמוח איתו. ברור שאני מכבד את האדומים, הם חברים שלי ויישארו גם חברים גם במגרש וגם מחוצה לו ושיהיה להם בהצלחה בהמשך. עשינו ניצחון ענק ובאופן אישי גם הופעה בדיוק איך שרציתי. הפנים קדימה לדימונה ואני מקווה שנשמור על המשכיות ושהקהל ימשיך לעודד אותנו תמיד".
רז משולם, מאמן מכבי עירוני אשדוד, לאחר ההתמודדות אמר ל-ONE: "אווירה מדהימה הייתה פה. לאווירה הזו התכוננו. לקחנו את המשחק עצמו, את כל האווירה מסביב, כערך מוסף למשחק עצמו. מבחינתנו, בלי להוריד מהערך של המשחק, זה עוד שלוש נקודות בדרך לעונה אחת ארוכה. ייאמר לזכותנו דבר אחד. התראיינתי פה אחרי המשחק של יבנה ואמרתי שזאת הדרך. היו פעמים שהתוצאות היו לא לטובתנו. ברוך השם, היום צריך להודות לשם שהתוצאה הייתה לטובתנו. מילה טובה לקהל. שאפו. זה קהל שמגיע לו קבוצה בליגה אחת יותר גבוהה".