שוב הפוליטיקה חודרת לספורט ושוב ספורטאים ישראלים עלולים לשלם על כך את המחיר. השחיינים הפראלימפיים של ישראל, שגרפו מדליות רבות בשנים האחרונות והביאו הרבה כבוד לישראל גם באליפות אירופה האחרונה, לא מורשים להיכנס לאליפות העולם שתהיה במלזיה בשנה הבאה. בין ישראל ומלזיה לא מתקיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים והשתתפות השחיינים הישראלים נמצאת בסכנה.
כ-11 שחיינים, בדרגות נכות שונות, אמורים להתחרות באליפות העולם שתתקיים ביולי 2019 והם מתכוננים לכך במשך חודשים רבים מראש, אלא שהשלטונות במלזיה בשלב זה לא משתפים פעולה עם הבקשות של המשלחת הישראלית לקבל ויזה ולהירשם לתחרות - והשחיינים חוששים שלא יורשו להיכנס למדינה ולהשתתף באליפות העולם.
בוועד הפראלימפי הישראלי מנסים למצוא פתרון, אך נדמה שהסיכויים לכך קלושים משום שמהוועד הפראלימפי הבינלאומי לא התקבלה אף התחייבות רשמית לכך שהם אכן יתחרו במלזיה, על אף שהחוקה שלו קובעת כי המדינה המארחת חייבת לאשר לכל ספורטאי להתחרות.
מרק מליאר (משמאל) (באדיבות הוועד פראלימפי)בשיחות שנערכו בימים האחרונים נציגי הוועד הבינלאומי הבהירו כי הם עושים כל שיבכולתם על מנת שהשחיינים מישראל ישתתפו בתחרות, אך יחד עם זאת הוסיפו: "אם הם לא ישתתפו, זה לא יפגע להם בקריטריון למשחקים הפראלימפיים בטוקיו 2020". בעקבות הדברים, נדמה כי התחרות לא תועבר למדינה אחרת למרות המצב.
כזכור, לפני כחודש החליט איגוד הג'ודו העולמי - בצעד תקדימי - להשעות את תחרויות הגראנד סלאם באבו דאבי והגראנד פרי בטוניסיה משום שהמארחים לא מאפשרים לכל המדינות להתחרות בהן תחת הדגל וההמנון שלהן, כפי שקרה לנבחרת ישראל שנחשבת למעצמה בענף. כפי הנראה, בוועד הפראלימפי לא מתכוונים לפעול בדרך דומה.
רק השבוע חזרה נבחרת ישראל מאליפות אירופה בדבלין, שם היא זכתה ב-13 מדליות, בהן שלוש מזהב, קבעה שיאים ישראלים ואפילו שיא עולם אחד של איאד שלבי. השחיין עמי דדאון אמר: "חשוב לי להגיע לאליפות העולם, אבל המלזים לא רוצים לארח אותנו עם הדגל והסמל של ישראל ובגלל זה ההשתתפות שלנו בסכנה. אני פונה לכל הגורמים הרלונטיים לעשות כל שביכולתם כדי לסייע לנו להגיע למלזיה".