הימים על פני כדור הארץ מתחלקים לפי גודלם וסוגם – האוקיינוסים הפתוחים לעומת ימות סגורות מכל עבריהן וימים הסגורים חלקית. הים התיכון שלנו סגור וקטן יחסית, כלוא בתוך אגן שמצפונו אירופה, ממערבו אסיה ומדרומו אפריקה. מי הים כידוע מלוחים ומכסים כ-70% משטח כדור הארץ כשהצמחייה שבתוכו מייצרת שיעור ניכר של החמצן שאנחנו נושמים. המליחות באזורנו היא בשיעור של 3.9% בערך. 

פעילות ימית ותיירות בחופי הים התיכון
הים התיכון משמש גם לצורך תיירות וקיט. התנאים שלו בכל חופיו, הנמתחים לאורך 49,000 ק"מ, הם גם אלה המשפיעים על סוג התיירות והפעילות הימית שמתפתחת בכל מקום.

באזור שלנו, למרבה הצער, הים הוא פחות טורקיז ופחות צלול ואקזוטי מאשר הים התיכון שמסביב לאיי יוון, חופי צפון אפריקה ודרום אירופה. עם זאת, גם לנו יש את התנאים הנוחים לפיתוח תיירות ופעילות ימית באזורנו.

קיימים תנאים שונים המשפיעים על הביומסה (המסה הכוללת של כל החומר האורגני הלא מאובן באזור ובזמן מסוים) של הימים בעולם ובהם ניתן למצוא בין היתר: זרמים שונים, אזורי אקלים, מבנה הקרקעית, הקרבה ליבשות וזרימת הרוחות. זרמים עליונים וזרמי העומק משפיעים גם הם על היווצרות הגלים והם קשורים כמובן למשטר הרוחות וכוחות נוספים כמו גם למבנה הטופוגרפי.

השפעות המגיעות אלינו מדרום
גיאוגרפית, אנחנו מושפעים יותר ממה שמגיע אלינו מצפון אפריקה ובעיקר מסיני וממצרים מאשר nמה שמגיע מאירופה. החולות שמזינים את החופים שלנו למעשה זורמים ומגיעים אלינו מסיני. היום אנחנו כבר יודעים שהמזחים והמרינות שנבנו בעשרות השנים האחרונות השפיעו מאוד על זרימת החול ומשום כך על איבוד חול וכורכר בחופים. 

מצוקי הכורכר המפורסמים של ישראל פשוט קורסים וקו החוף שלנו משתנה בגלל אובדן החול. השינוי במבנה הקרקעית בים גורם לנו גם לחזות לפעמים בגלים שונים מאשר ראינו בעבר משום שגם הגלים מושפעים מעומק הים ומהשינויים המתחוללים בו. 

כמו כן, אנחנו חוזים גם בשינוי דרמטי בבעלי החיים והצומח בים התיכון. ריבוי המדוזות שתוקפות אותנו מדי שנה באביב ובקיץ, הולך ונהיה אגרסיבי יותר. בנוסף, דולפינים וכרישים מתקרבים לחופי ישראל, ככל הנראה גם הם תוצאה של השיבושים האקולוגיים הגורמים להם לאבד כיוון כמו גם במקרה של השינויים בתזונה שלהם כתוצאה מהיכחדות מיני הדגה שהם ניזונים מהם. 

מצב הים וחופי ישראל
החופים שלנו הם באורך 190 ק"מ, שמהם סגורים כ-50 ק"מ לצורכי ביטחון, מתקני תשתיות וכדומה. אנחנו מושפעים משני זרמים עיקריים – הזרם המערבי ממצרי גיברלטר והזרם המזרחי שנע נגד כיוון השעון מצפון אפריקה לקפריסין ואלינו. 

אנחנו סובלים ממערבולות רבות באזורי החוף שלנו בגלל תצורת הגלים שמגיעים בזווית של 90 מעלות ועל כן קיימים בחופינו מספר גדול של טביעות מדי שנה. בשל כך, הרחצה מותרת רק באזורים שבהם נראים הגלים לעומת מקומות שקטים יותר שבהם נשקפת סכנת היסחפות והמערבולות שם גדולות וחזקות יותר. ההתנגדות לזרמים אלה היא שגורמת להתשה ולטביעה. לכן, מומלץ שלא להגיע לשם או לתת לזרם לסחוף אתכם עד שיתהפך ויזרוק אתכם חזרה לחוף. 

אקלים ותנאים בים
ישראל נהנית מארבע עונות, כשעונות המעבר הן קצרות יחסית והקיץ הוא המשמעותי והעיקרי. מזג האוויר בקיץ נוח בדרך כלל אבל הזרמים מתחת לפני המים סוערים. ההתחממות הגלובלית גורמת להתחממות מי הים בכלל ולשינויים ברמת השקעים הברומטריים ומכאן גם למזג אוויר חם יותר בקרבת החופים. בכלל, הטמפרטורה אצלנו באגן המזרחי של הים התיכון גבוהה יותר מאשר בחלקו המערבי של האגן, מה שמשפיע גם על הרוחות והיווצרות הגלים. הטמפרטורה מגיעה בקיץ עד 31 מעלות ובחורף יורדת עד ל-16 מעלות בלבד.

לסיכום, מצב הים מעל ומתחת לפני המים הנו דינמי מאוד ומשתנה מעת לעת במיוחד בעשורים האחרונים. הסיבות לכך מגוונות כאשר חלקן קשורות אלינו בני האדם באופן ישיר כמו למשל בנייה מסיבית לאורך החופים המשנה את פני קרקעית הים וחלקן באופן עקיף כגון זיהום כדור הארץ ושינויי האקלים שבו וכתוצאה מכך השינויים האקולוגיים מתחת לפני המים. לעומת זאת ההשפעות המגיעות אלינו מדרום מותירות את המצב הקיים על קנו, רק היזהרו כשאתם רוחצים או גולשים והיו ערים לסכנות שסביבכם.

לכתבות נוספות בנושא גלישה לחצו כאן

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה