בחופי תל אביב, בת ים, מבואות ים וכפר גלים אפשר למצוא מידי יום את חניכי ובוגרי עמותת "הגל שלי", לצד מדריכים ומדריכות שפועלים מתוך תחושת סולידריות ואחריות לדורות הבאים. השפעותיו החיוביות של ספורט על נוער בסיכון אינו דבר חדש, אך מייסדי העמותה ירון וקסמן ועומר טולצ'ינסקי ייצרו רעף חדש על ידי תכנית חינוכית חדשנית ואמיצה.

גלישת גלים היא ספורט אתגרי מרתק המשלב התמודדות, למידה והתנסות . בשונה מפעילויות אחרות הנועדות לנוער בסיכון, גלישה זה אקסטרים ואינדבידואלי, ההתמודדות האישית של כל חניך הנמצא בתכנית היא המפתח.
הרעיון המרכזי העומד מאחורי התכנית הוא להשתמש בגלישת הגלים ככלי להתפתחות אישית.

ההתנסות בים מאפשרת חוויה מעצימה המשליכה על כל תחומי החיים– ההתמודדות עם הגלים והזרמים, עם מזג האוויר, עם הנפילות מהגלשן, עם אי הודאות – לכל אלה השפעה מרחיקת לכת על המשתתפים. הם לומדים לא לוותר, להתמיד, ובעבודה קשה ובנחישות– להצליח. "כמו בים, כך גם בחיים".
 

בסדרת מפגשים קבועים- אחת לשבוע, זוכים החניכים ליחס פרטני ולתכנית העצמה אישית במסגרת קבוצה מגובשת. לכל מפגש יש נושא מרכזי שסביבו מתקיימת למידה והתנסות, ובסוף המפגש מתבצע עיבוד אשר משליך את המסקנות על החיים האמיתיים. זוהי חוויה משנת חיים.


בתום התכנית ולאחר מסע מסכם, הבוגרים מקבלים תעודת בוגר- המקנה להם את הזכות להגיע לכל אחד ממרכזי הגלישה, לגלוש לתמיד ובחינם. כך הפך המרכז לבית של ממש עבור רבים שמוצאים את מקומם בסביבה בטוחה ואיכותית.

העמותה פועלת מזה שלוש שנים - גדלה ומתפתחת בקצב שיא. מ- 10 נערים שהודרכו בהתנדבות פעם בשבוע קבוע, להתאהבות, התמסרות, ולא פחות מ -350 חניכים בשנה. הפעילות מתבצעת באחד מארבעת מרכזי הגלישה החינוכיים ומעסיקה 32 מדריכים ומדריכות, אנשי חינוך וים מעוררי השראה, המהווים מודל אישי עבור החניכים.


קשה שלא להתאהב בסיפור הזה שמשלב ים, גלישה, חינוך ועשייה חברתית.

 
 

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה