אבל בכדוריד הישראלי. מאמן ושחקן העבר של הפועל ראשון לציון, לייזי ורד, הלך לעולמו היום (רביעי) אחרי מאבק עיקש במחלה קשה. הוא היה בן 58 במותו. לייזי היה שותף לאליפות הראשונה וההיסטורית של האדומים מעיר היין בשנת 1988 והיה לו חלק גדול בהפיכת העיר ראשון לציון לאימפריית הכדוריד של ישראל.

“בצער רב מודיע מועדון הכדוריד הפועל ראשל״צ על לכתו בטרם עת של לייזי ורד ז״ל, שחקן ומאמן האגודה, הקפטן האגדי של הפועל ראשל״צ ושחקן נבחרת ישראל”, נכתב בהודעה של הקבוצה. ההלוויה שלו תתקיים בשעה 18:00 בקריית שאול בתל אביב.

עוד נכתב: “תרומתו העצומה לייזי ורד ז״ל, איש כדוריד בכל רמ״ח אבריו, לכדוריד ולהישגי הפועל ראשל״צ, לא תסולא בפז ותיזכר עוד שנים רבות. לייזי ז״ל הטביע את חותמו כאיש מקצוע ללא פשרות וכאדם בעל ערכים ונתינה אין סופית על דורות רבים של שחקני כדוריד. לכתו של לייזי ז״ל היא אבידה גדולה ובלתי נתפסת לכדוריד הישראלי ולהפועל ראשל״צ בפרט. אנו מבכים את לכתו ושולחים את תנחומינו למשפחת ורד. יהי זכרו ברוך”.

עידן מימון, שעבר דרך ארוכה לצידו של ורד, ואף הספיק לבקר אותו שלשום בבית החולים תל השומר, מספיד ומספר: "רק שלשום הייתי אצלו בבית החולים. הוא כבר לא היה בהכרה, אבל הבטתי בו - ועד הרגע האחרון הוא נראה כמו לייזי - זה שנלחם שנים במחלה ולא ויתר. ליוויתי אותו בתקופה האחרונה, וגם כשהוא יצא מהמחלה - הוא דמות, דמות גדולה לחיקוי עבורי. חבר אמיתי. הספקתי לשחק איתו בתחילת הקריירה, כשעליתי לבוגרים בהפועל, אבל הזיכרון הכי חזק שלי הוא כשהייתי ילד בן 10, מתלווה לאבא שלי קובי, לאימונים ולמשחק. לייזי תמיד משך את העין, את תשומת הלב שלי, באופן שהוא מתנהל על המגרש ומחוצה לו. זה לא רק המקצוען, אלא הדמות והגישה שלו לכולם.
 
זה יום עצוב מאוד למשפחת הכדוריד, ובמיוחד למועדון הכדוריד של הפועל ראשל"צ. היו הרבה תקוות, וגם בשיחות האחרונות שלי עם אשתו והבת - הן היו מאוד אופטימיות שהוא ייצא מזה. זה כואב. לייזי הוא איש יקר, חבר, הערצתי אותו. הוא פשוט נלחם שנים בגבורה במחלה הקשה והארורה. הוא למעשה היה נס רפואי, באופן שהוא הצליח להשתקם והחלים מהסרטן בגזע המוח. הוא התמודד פשוט בגבורה. אין אנשים כאלו. הזיכרונות עולים - אני נזכר בו באליפות הראשונה שהוא הביא להפועל. הוא היה מאלו שסללו את הדרך להפיכת הפועל ראשל"צ למועדון המעוטר בכדוריד הישראלי. הוא אגדה במועדון שלנו, ותרם רבות גם לנבחרת ישראל. פשוט דמות להערצה, והרבה אנשים ששיחקו איתו, ושגם היו לצידו שהוא אימן - יכולים להעיד שהוא באמת היה אחד הגדולים. אני משתתף בצער המשפחה. מחזק ומחבק אותם. בשם כל משפחת הכדוריד - כולם מאחוריהם - שלא יידעו עוד צער", הוסיף.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה