ענבל פיזרו הביאה גאווה גדולה למדינת ישראל הלילה (בין חמישי לשישי), כשזכתה במדליית הארד במקצה ה-200 מעורב אישי. זאת המדליה הראשונה של השחיינית הנהדרת במשחקי ריו 2016, והשלישית של המשלחת הישראלית.
פיזרו, שידעה שזה המקצה העיקרי שלה, לקחה את ההזדמנות ולא אכזבה. אחרי שעלתה מוקדם יותר מהמוקדמות מהמקום השני, היא סיימה את הגמר בזמן של 3:38.20 וזכתה במדליה הנכספת. זאת המדליה ה-9 של פיזארו במשחקים האולימפיים, כשבאמתחתה חמש מדליות ארד וארבע מכסף.
פיזרו התרגשה בסיום: "קשה לי לנשום. הדחייה של המקצה לא עזרה וכן הייתי צריכה לעשות איפוס מחדש. יש דברים פה שהם לא בשליטתי. דווקא במקצה של המעורב יש לי טיפה יותר שליטה ובניתי על זה. כל מקצה פה הוא מאוד חשוב לי. מזמן לא הרגשתי איך זה לסיים ולהרגיש שנתתי הכל".
 |
| ענבל פיזרו (קרן איזיקסון) |
|
| |
המדליסטית הוסיפה: "אני יוצאת עם תחושת פספוס. יוצאת בתחושה שאת היכולת האמיתית שלי אני לא יכולה להביא וזה קשה לי. אני בכל זאת שמחה שהצלחתי לעשות משהו. אני חושבת שלאורך השנה האחרונה קיבלתי מדי פעם טעימות של מה אני שווה ולמה אני מסוגלת ואני לא מצליחה להראות את זה, אבל יש לי מדליה!"
מאמנה של פיזרו, יעקב בייננסון, התייחס בסיום להישג הגדול ולהמשך המשחקים: "עדיין לא סימנו שום דבר. זו האולימפיאדה הרביעית שלנו ביחד ודווקא באולימפיאדה הזו, לא הצבנו מדליה כמטרה. קרו לנו דברים לפני שאני לא יכול לדבר עליהם. צריך להגיד שמה שהיא עשתה זה דבר גדול. ענבל היא הספורטאית הכי גדולה שאימנתי".
בייננסון הוסיף: "היינו מאוכזבים ולא ידענו מאיפה זה בא. הייתה סיבה שלא הייתה תלויה בנו, שאני לא יודע ויכול להסביר. ענבל התרכזה ומאוד רצתה ואף על פי שלא הייתה במיטבה, היא הגיעה למקסימום. אני שמח שהיא השיגה את המדליה התשיעית שלה. היה לפני המקצה 40 דקות איחור וזה לא הוסיף, אבל היא ספורטאית גדולה וסיימה את המשחה".