אחרי ההצלחה היחסית של גל נבו ועמית עברי בבריכה ביום הראשון, הציפיות מיעקב טומרקין ומנמרוד שפירא בר-אור גדלו, וכך גם חוסר שביעות הרצון מהעובדה ששנים לא הצליחו להעפיל לחצי הגמר.
לצד האכזבה היחסית מהישראלים, הגיע יום בלתי נתפס בבריכת השחייה, שכלל שני שיאי עולם וקרב ענק ב-4X100 חופשי.
השחיינית האמריקנית, דנה וולמר, השיגה את מדליית הזהב האולימפית הראשונה שלה במשחה אישי בקריירה (באתונה 2004 זכתה האמריקאית בזהב בשליחות 200x4 מטרים חופשי) ושברה גם את שיא העולם ב-100 מטרים פרפר עם 55.98 שניות - הראשונה אי פעם לרדת את גבול 56 השניות.
קמרון ואן דר בורח מדרום אפריקה שבר את השיא העולמי כשקבע 58.46 שניות ב-100 מטרים חזה וזכה במדליית הזהב האולימפית הראשונה שלו.
אבל הסיפור האמיתי הגיע במשחה האחרון. 4 שנים אחרי שנבחרת השליחים של ארה"ב מחקה פיגור ענק וזכתה בזהב בבייג'ין בזכות ג'ייסון ליזאק שגבר על ברנאר במטרים האחרונים, הצליחו הצרפתים לנקום.
צפו בשיא העולם ב-100 מטר פרפר
יאניק אנייל סיים את 100 המטרים האחרונים בשנייה מהר יותר מאשר ריאן לוכטה, השאיר 'אבק' לאמריקאים והוביל את פאביאן ז'ילו, אמורי לבו וקלמון לפר למדליית הזהב עם 3:09.93.
בסיום המשחק, כשחשבנו שראינו כבר הכל, חגג פביאן ז'ילו הצרפתי וחשף על זרוע שמאל קעקוע בעברית: "אני כלום בלעדיהם".
צפו בניצחון הדרמטי של צרפת בשליחים
ז'ילו, שקיעקע גם את הסמל האולימפי ושלושה כוכבים שמסמלים את שלושת אחיו, כבר סיפר שהקעקוע הזה מוקדש למשפחתו, אך בתום משחה כזה, הוא יכול להודות - הוא כלום בלי חבריו לנבחרת. ולא רק הוא, כל היופי במשחה השליחים הוא הקבוצתיות והדרך שבה בכל פעם מחדש מישהו אחר סוחף את חבריו לניצחון.
 |
| פביאן ז´ילו חוגג עם הקעקוע (GettyImages) |
|
| |