בלתי נגמר, אין דרך טובה יותר לתאר את הקריירה של רפאל נדאל. בגיל 34, השור הספרדי קיבע עוד קצת את מעמדו כאחד הגדולים בהיסטוריה של הטניס ושל הספורט בכלל, אחרי שהביס את נובאק ג’וקוביץ’ בדרך לזכייה מספר 13 בתחרות האהובה עליו, הרולאן גארוס, והשווה את שיא הגראנד סלאמס של יריבו הנצחי רוג’ר פדרר עם 20 כאלה. הערב (שני), נדאל התראיין ל’מארקה’ בארצו וגם הוא בטוח – “כרגע אני אחד מהשניים הטובים בהיסטוריה”.
“בכל פעם שאני מגיע לרולאן גארוס, אני חושב לעצמי שחייבת להגיע השנה שבה לא אזכה”, אמר נדאל, שזכה בתואר בפעם הרביעית ברציפות ובפעם השמינית בעשור האחרון, “אני תמיד מפנטז על הזכייה, למרות שאני יודע שהדבר ההגיוני הוא שהיא לא תקרה. אנשים חושבים שזה כן הגיוני, אבל אם מסתכלים על כמות הפעמים שזכיתי הגיוני לחשוב שהגיע הזמן שאכשל”, הוסיף מלך החימר.
רפאל נדאל (רויטרס)היכולת לשמור על עצמו ברמה הזאת גם בשלב מאוחר בקריירה: “כמו כולם, היו לי גם רגעים פחות טובים, בייחוד בפציעות שחוויתי. בסופו של דבר, התמזל מזלי שיש לי משפחה תומכת וצוות נהדר לאורך כל הקריירה שעזרו לי בתקופות שהייתי זקוק לעזרה. גם העובדה שיש לי אישיות חזקה עזרה, זה שאני לא מתרגש יותר מדי כשהדברים פחות מסתדרים, אבל בסופו של דבר הכל מסתכם בתשוקה שיש לי לטניס”.
מקומו בהיסטוריה של הענף: “זה שנוי במחלוקת. בסופו של דבר, הנתונים האלה צריכים להיות מנותחים ע”י אנשים שמכירים היטב את ההיסטוריה של הטניס. האמת שזה לא משנה לי, אני מרוצה מהקריירה שלי. ברור שהיום אני אחד משני הטניסאים הטובים בהיסטוריה, אך נראה מה קורה עם ג’וקוביץ’ ועם פדרר כשהוא יחזור וכמובן איתי”.
וואו: הגנים של ואן פרסי עברו במהרה ליורש