במקצה הגברים עילית ברחו עודד קוגוט, איתמר איינהורן ורותם טנא ליריביהם כבר בתחילת המרוץ בן 150 הקילומטרים. עם התקדמות המירוץ תמכו השלושה אחד בשני והתחלפו בהובלה מול הרוח וההפרש ביניהם לשאר המתחרים גדל. את חציית קו הסיום ביצעו שלושת הרוכבים כאשר הם מחזיקים ידיים ומאפשרים לקוגוט להיות זה שחוצה ראשון את הקו, במחווה מרגשת.
קוגוט הסביר את המחווה: ״הרגשנו כולנו שזה רגע של אחדות. איתמר היה האלוף בשנתיים האחרונות - והוא גם האיש שייצג אותנו באולימפיאדה בפריז, כאשר אני הייתי אחד הרוכבים שסייעו ועזרו לו להשיג את הנקודות. מבחינתו זה היה נכון לעשות את המחווה עבורי. בשבילי, לעמוד על הפודיום ביחד ולקרוא לשחרור החטופים, הדבר החשוב ביותר עבור כל עם ישראל - זה הרגע המרגש באמת״.
בקטגוריית העילית נשים הייתה זו רותם גפינוביץ שפתחה פער על מתחרותיה ביחד עם אדר שריקי. השתיים הובילו בביטחה את המירוץ והתרכזו במאבק בין שתיהן על ההובלה. בהקפה האחרונה ברחה גפינוביץ והבטיחה את הניצחון, כאשר סיימה את המרוץ בזמן של שעתיים, 53 דקות ו-12 שניות, בעוד שריקי מסיימת 14 שניות אחריה. בזמן שחצתה את קו הסיום הצביעה גפינוביץ על הסרט השחור, שענדה על זרועה במחווה לכבודו של גיא תימור, רוכב נבחרת ישראל, שנהרג לפני כשבועיים כאשר נפגע על ידי נהג רכב שברח מהמשטרה.
האליפות השנה נערכה בצל אבדנו הטראגי של גיא תימור והוקדשה לזכרו. בני המשפחה של גיא נכחו בטקס הפודיום, יו"ר האיגוד דפנה לנג ונשיא הכבוד סילבן אדמס נשאו דברים לזכרו, בעוד שרבים מן הזוכים עלו לקבל את המדליות כאשר הם נושאים את תמונתו או לובשים חולצה המנציחה את זיכרו. גם האבל הלאומי לא נפקד במעמד הפודיום, כאשר בטקס הוזכרו גם רוכבי האופניים שיצאו לרכיבת בוקר ב-7 באוקטובר ולא שבו.
"הזכייה הזו היא קודם כל לכבודו של גיא" סיפרה גפינוביץ, "כשעליתי על הפודיום אני והמשפחה החלפנו מבטים וכל מה שעבר לי בראש זה איך אני שולחת להם אהבה והלוואי שכולנו נצליח לקום מהטרגדיה הזו. השנה הפודיום הוא מערבולת של רגשות, בין חולצה לזכרו של גיא והחולצה לשחרור החטופים, הולך ומתבהר לי כמה אף על פי ולמרות הכל אני אוהבת את המדינה המשוגעת הזו שלנו וגאה לייצג אותה בעולם".