נבחרת הרכיבה של ישראל, סטארט אפ ניישן, מתחרה בימים אלו בטור דה פראנס, מרוץ האופניים הקשה והמורכב ביותר בעולם שמתקיים מדי שנה ברחבי צרפת. עומר גולדשטיין, אחד הרוכבים של הנבחרת הישראלית, כתב על כל מה שעובר עליו עד כה. מההספקים, דרך הרגעים המדכדכים, התתרסקות הקשה ביום הראשון ועד האור שנראה בקצה המנהרה.
עומר גולדשטיין סיפר: ״אז מה עבר עלי בטור דה פראנס עד כה? אני לא בטוח שזה ניתן להסבר במלים, אבל אולי אזמין אתכם לשחזור השעה הראשונה של הקטע התשיעי, אתמול (ראשון). הכל כל כך טרי אצלי ברגליים. בעיקר בראש. המטרה שלי הייתה ברורה. לעשות הכל להיכנס לבריחה יחד עם מייק וודס ודן מרטין. קל להגיד וכמעט בלתי אפשרי לבצע. רק יום קודם ניסיתי ומהר מאד הבנתי שאני לא במשחק בכלל והתבאסתי קשות”.
מייק וודס אחרי הקטע הנהדר שלו“אבל יום חדש. הזדמנות חדשה. אנחנו מזנקים – לעשרים קילומטרים שטוחים לפני עליה של 7 קילומטרים. בכל מרוץ אחר קורה התסריט הרגיל. כמה ניסיונות בריחה. אחת הולכת. הפלוטון נרגע. אבל פה זה הטור. ופה ״הפיצוצים״ מתפתחים מיד ולא נגמרים. לא בקרוב ולא אחרי הבקרוב. פה יש 60 רוכבים, כולם ״לידרים״ וכולם בטופ העולמי עם מספרים אסטרונומים. והם מתחילים הכי חזק – ואז מגבירים”.
גולשטיין המשיך: “מה נותר לי לעשות במצב הזה? ללכת פול גז ולקוות שזה יספיק. זה קצב בלתי נתפס והוא לא מפסיק לרגע – ועוד לפני שמגיעים לעליה, בלי סוף רוכבים נושרים. סוף סוף מגיעים לעליה ומתחילים לטפס, ואני מסתכל סביבי. – נותרנו רק 60 רוכבים. אני עדיין מחזיק. זה עדיין מספיק. מאוחר יותר אני מבין ששברתי את שיא הוואטים שלי לעשר ועשרים דקות. אבל אז יוצאים 30 רוכבים קדימה, ואני לא מצליח לגשר”.
עומר גולדשטיין (בטיני פוטו)“אבל בפעם הזו, כבר הייתי הרבה פחות מתוסכל. אמרתי לעצמי – אתה הולך ומתחזק כאן כל יום. המספרים הכי טובים שהיו לך וסוף סוף היית קרוב, אבל ממש קרוב, לעשות את זה ולהיכנס לבריחה של ״קילרים״, כזו שמפרקת את כל הפלוטון. הזכרתי לעצמי שיום קודם לא שרדתי את ״הקפיצה״ הזו של ה-60, והיום עשיתי זאת. עכשיו אני יכול לחכות להמשך הטור עם תקווה אמתית שכאשר תגיע ההזדמנות הבאה – אני אצליח להיכנס למשחק באמת”.
גולדשטיין הוסיף: “אם תרצו, זה הסיפור של תשעת הימים הראשונים שלי בטור דה פראנס. אפשר לקרוא לזה אולי מסע גיבוש. היכרות כואבת עם המרוץ הקשה בעולם. עד שזינקתי לטור, ניזונתי רק מסיפורים. כולם אמרו שיהיה קשה אבל אפילו רוכבים מנוסים מאד, הרבה יותר מעומר גולדשטיין, בן 24 מגילון, אומרים שמה שקורה כאן השנה הוא הדבר הכי קיצוני וחריג. אין כאן קבוצה דומיננטית שתשלוט בעניינים, קבוצות ענק מפורקות כאן, והיעדר השליטה מכתיב דינמיקה ברוטלית. את המקלחת הקרה הראשונה בקבלת הפנים הקשוחה הזו קיבלתי כבר בשלב הראשון עם ההתרסקויות הקשות ואלו שבאו יום אחר יום. ואלו לא היו אפילו שלבי עליות”.
עומר גולדשטיין (עופר עברי)“אתה רוכב בתוך הפלוטון בצפיפות נוראה, במהירות מפחידה, ויודע שכל טעות תוריד את כולם על הרצפה. הכבישים פה בשלבים הראשונים היו מזעזעים, מלאי הפרדות, ואנחנו יודעים מתי מגיעים הכבישים הצרים ואז אין צ׳אנס לעלות ביחד כקבוצה כי לא נותנים לך. אני זוכר שניסינו להתקרב לאנדרה גרייפל כדי לעזור לו, אז אתה מנסה להתקרב אליו במלחמת יחיד. רואה אותו ואומר, הנה אני פה. ואז הוא כבר לא. אומרים לנו ברדיו כל הזמן ״תעלו קדימה״ אבל לכולם צועקים בדיוק אותו דבר - אז כולם מנסים לעלות וזה פשוט משימה כמעט בלתי אפשרית”.
“בערבים הראשונים צפיתי בהתרסקויות בשידור החוזר בטלוויזיה – והתחלחלתי. לקח לי זמן לעכל שזו חוויה שמעולם לא עברתי - שום מרוץ, גם לא במרוצי ענק שעברתי כמו ״הוולטה״ ו-״הדופינה״ - לא ראיתי את השילוב הזה בין איכות הרוכבים האדירה, מהירות עצומה, כבישים גרועים ומוטיבציה של כולם להוכיח שהם ראויים”.
ההתרסקות בטור דה פראנס (רויטרס)גולדשטיין סיכם: “אבל אתה מוצא את עצמך מסתגל והולך משלב לשלב. לרגע לא עלה בדעתי שאני לא שייך. אני אומר לעצמי: ״עומר, תעבוד יותר קשה, תוציא מעצמך יותר. תחכה להזדמנות הבאה ותנסה לעשות פה את המשהו הגדול שאתה חולם עליו. כולנו עברנו תשעה ימים לא קלים אבל למרות הקשיים האווירה בקבוצה טובה ואנחנו מאד מאוחדים ואופטימיים שעוד נשיג כאן ניצחון באחד השלבים. מייק וודס היה כבר קרוב לזה, והוא מספק את הסחורה, כך שיש למה לחכות.״
מייק וודס, "מספק את הסחורה" (רויטרס)