היום השלישי של טורניר המאסטרס בג’ודו הסתיים והוכתר כהצלחה. לאחר הזכייה של ברוך שמאילוב במדליית הזהב וגילי שריר בארד, פיטר פלצ’יק ורז הרשקו זכו היום במדליות ארד במשקלים השונים.
רז הרשקו דיברה על התחושות לאחר התחרות: “המטרה שלי היא תמיד לכוון הכי גבוה שאפשר וזה הזהב, הפעם לצערי ולשמחתי, נסתפק בארד.אני פשוט יודעת שאני עולה לכל קרב כדי לעשות את הכי טוב שלי, לפעמים זה נגמר באיפון ועונשים, אבל כל עוד אני המנצחת, שייגמר איך שהם רוצים. אני מרגישה נהדר עם התמיכה של הקהל והאיגוד, כולם יודעים לתמוך ולעודד והרוח הגבית ממש מורגשת, הנבחרת שלנו היא הכי מדהימה בעולם ואין עלינו. אנחנו כאן כדי לשבור כל שיא אפשרי וכל גבול אפשרי.
“תענוג להתחרות בבית”, סיפרה הרשקו על התחרות עם הקהל המקומי והמשיכה: “זה שונה בגלל התמיכה ואני מרגישה שכשאני זוכה אז כולם זוכים. בחמש השנים האחרונות היו הרבה תחרויות בישראל ולא כל כך הצליח לי אבל אני מרגישה שנפרץ הפעם איזה מחסום עם המדליה שנה שעברה, ועכשיו עם עוד אחת התחושה פשוט מטורפת”.
רז הרשקו (חגי מיכאלי)גם מאמן נבחרת הנשים, שני הרשקו, דיבר בסיום יום התחרויות: “התחרות הייתה מדהימה וכשהגענו לחלק של המדליות זה היה סוג של שיא. היום היה לנו הכי קשה כי אפשר לומר רז, שהיא הבכירה שיש לנו כרגע בנבחרת הגיעה ביום טוב וכל הדברים התחברו לכן קרב חצי הגמר היה סוג של הפתעה והיו דברים שלא הסתדרו וראינו את כל האופטימיות נהפכה לאכזבה מאוד גדולה, אני ירדתי מהקרב מאוד מאוכזב באופן אישי”.
על ההתגברות מהאכזבה עד לזכייה במדליה אמר המאמן: “אני מאוד גאה בצוות שלי, הרחנו את הריח של מדליית הזהב והיינו צריכים לרדת לבית הניחומים וסטטיסטית אלו שמגיעים לאחר הפסד בחצי הגמר פחות מצליחים, אז מבחינתי, למרות האכזבה מהזהב קיבלתי הרבה מאוד כוח מהניצחון ואני שמח מאיך שסיימנו את התחרות. ההישג של רז חסר תקדים. בכל תחרות השנה היא סיימה על הפודיום מלבד אליפות העולם בה בה הגיעה לנגיעה ממנו. זה משהו שהרבה ספורטאים וספורטאיות ישראלים לא הצליחו לעשות במשך שנה שלמה”.
על הלחצים שלפני הטורניר לעיני הקהל הביתי: “עשינו עבודת עומק ונעלנו את עצמנו מרעשי רקע, בטח בישראל יש המון דברים טובים ופחות טובים. רצינו סביבה שקטה וקיבלנו תמיכה מאוד גדולה מהאיגוד ורוב הספורטאיות אצלנו מגיעות להישגים כבר בגיל מאוד צעיר. אפשר לבדוק את מה שאני אומר אבל לדעתי נבחרת הנשים שהתחרתה בפאריס היא הטובה ביותר שהייתה בישראל בג’ודו, ולערכתי בספורט בכלל. זה דבר שמייצר הרבה לחץ ורף הציפייה להביא מדליות גבוה. גילי שריר, תמנע וגפן שהביאו הישגים, מכירות את הלחצים ותמיד מוצאות דרכים לעבוד קשה יותר”.
שני הרשקו (חגי מיכאלי)על הציפיות הגבוהות מנבחרת הנשים בג’ודו: “אליפות העולם היא שמונה ימים, ובכל התחרויות השנה שהן גראנד-סלאם ומעלה יש שלושה ימים של מדליות. יש לנו שבע ספורטאיות מתוך שבע בקריטריון האולימפי. יש אולי ארבע או חמש מדינות שהצליחו להגיע למספרים האלה, אבל כמובן שמבחינתנו הדבר החשוב ביותר הוא להמשיך ולהביא מדליות. כל התחרויות חשובות אבל מצד שני צריך לדעת ללמוד מההפסדים, מצד שני גם לי באופן אישי וגם לבנות יש DNA של לנשוא עול כבד עלה גב לאחר ההפסדים. האמונה שלי היא שיש ספורטאיות שצריכות להביא מדליית זהב, יש לזה מחיר אבל בינתיים זה מצליח לנו. נקווה שנעשה את הטעויות במקומות הפחות חשובים. אני עצמי כלום בלי הספורטאיות שלי ובלי הצוות שלי, ההישג הוא של כל הנבחרת”.
רז הרשקו ושני הרשקו (שחר גרוס)