סגן אלוף אירופה הטרי, מארו טפרי (29), שהוביל את נבחרת ישראל במרתון לזכייה גם למדליית הזהב הקבוצתית במינכן, עדיין מתרגש מגודל ההישג. בשנים האחרונות הוא רושם תוצאות מדהימות, מנפץ את השיא הישראלי פעם אחר פעם בריצה הארוכה ל-42.2 הקילומטרים ודוהר לעבר הטופ העולמי.

בשנה שעברה הוא סיים במקום ה-13 באולימפיאדת טוקיו במה שהיה להישג השיא של מרתוניסט ישראלי, בחודש שעבר הוא סיים במקום ה-11 באליפות העולם ורשם עוד הישג שיא בתחרות הזו - ואתמול (שני) הוא חצה את קו הסיום באליפות אירופה במקום השני, במה שהיה לעוד הישג שיא לישראלי, אחרי שפספס את מדליית הזהב ממש במטרים האחרונים בדרך לקו הסיום לגרמני ריצ’רד רינגר.

“חשבנו על זהב כי על הנייר היינו מדורגים לפי התוצאות והשיאים האישיים של כולם, אבל במרתון אי אפשר לדעת מה יהיה. לכן מראש שיתפנו פעולה במחנה אימון עם כל המאמנים ועבדנו קשה בשביל המדליה הקבוצתית”, אמר מארו טפרי בראיון ל-ONE. “זה היה הישג מדהים, משהו שנתן לכולנו הרגשה טובה. עצם זה שזכינו בזהב במינכן, בגלל מה שקרה לפני 50 שנה במקום הזה, זה גרם לנו להגיע עם מוטיבציה גדולה להניף את הדגל גבוה”.

טפרי ורינגר לפני קו הסיום (רויטרס)טפרי ורינגר לפני קו הסיום (רויטרס)

מה עבר לך בראש כשאתה רואה את רינגר עוקף אותך במטרים האחרונים בדרך לקו הסיום?
“הגרמני בא ממש חזק ולא יכולתי כבר להגיב אחרי כל הריצה הזאת. לא ציפיתי שהוא יפתיע, כי היה רץ הגרמני אחר עם שיא אישי טוב יותר ממנו והוא כבר ויתר על הזהב מזמן, אבל בסוף כנראה שהאנדרדוג רוצה יותר להצליח וזה מה שקרה. אני מרוצה ממה שהשגתי בכל מקרה”.

רצתם ביחד עם ארבעה מרתוניסטים בדבוקה המובילה. איך אתה מסביר את זה?
“כולם נלחמו בשביל מדליית הזהב. לאורך כל הריצה, כל הזמן דיברנו בינינו, חישבנו איזו נבחרת נמצאת מקדימה ומתי צריך להשקיע יותר מאמץ כדי לברוח לאחרות. זה שסיימנו ככה, עם ארבעה בטופ 9 זה משהו שלא היה מעולם. אני אולי סיימתי ראשון מבין כולם, אבל כולם עבדו קשה בשביל זה ובלעדיהם לא היינו אלופי אירופה במרתון. זה מעולה וזה מוכיח שאם רוצים משהו אז הכל אפשרי”.

איך אתה מסביר את ההצלחה המשותפת הזאת?
“באיגוד האתלטיקה משקיעים בנו המון ותמיד מנסים לחבר את כל המאמנים ביחד. אנחנו עובדים קשה ביחד וחושבים לעומק על הכול”.

נבחרת ישראל עם המדליה הקבוצתית (רויטרס)נבחרת ישראל עם המדליה הקבוצתית (רויטרס)

ברמה האישית, עשית תוצאות מדהימות בשנתיים האחרונות שמציבות אותך בטופ העולמי במרתון. איך אתה מרגיש אחרי התקופה הזאת?
“אני שמח שאני יציב ומתקדם לאט לאט. אני נותן לגוף שלי לזרום בכל תחרות. אני עובד קשה כל הזמן ומאמין בעבודה הקשה. אחרי מה שעשיתי, אני מאמין שהכול אפשרי גם בעתיד”. 

אתה מאמין שאפשר לזכות במדליה גם באליפויות העולם או במשחקים האולימפיים?
“אם אני מאמין בעצמי, אז למה לא? אעשה את הכול כדי להיות על הפודיום בכל תחרות. אני כבר בטופ העולמי ואם אני אשתפר עוד קצת אפשר לעשות את זה. אני תמיד מנסה לשפר את עצמי. אני גם מאמין שכולנו אותו הדבר, זה לא משנה אם אני בא מאירופה או מקניה”.

לפני חודש רצת מרתון מלא באליפות העולם, אחר כך חלית בקורונה ואתמול רצת שוב מרתון מלא באליפות אירופה, שזה משהו באמת יוצא מן הכלל. איך עשית את זה?
“אחרי אליפות העולם היה לי קצת שיעול יבש בהתאוששות מהריצה בארצות הברית. עשיתי בדיקה ויצאתי חיובי. אף פעם לא היה לי קורונה קודם לכן. למזלי לא היו לי תסמינים קשים או חולשה. לקחתי הפסקה כדי להתאושש ואחר כך פשוט חזרתי והמשכתי להתאמן כרגיל, לא ייחסתי לזה חשיבות גדולה. האמת שאף פעם לא רצתי שני מרתונים אחד אחרי השני בפער של חודש. עצם זה שזכיתי במדליית כסף באליפות אירופה זה משמח אותי מאוד, אבל ההישג הקבוצתי זה היה השיא. זה באמת שיא הקריירה שלי. זהב קבוצתי במינכן זה משהו שהיה החלום שלנו. כולם שמחו מזה, גם אתמול בלילה בבית המלון ישבנו כולנו וחייכנו”.

מארו טפרי (באדיבות איגוד האתלטיקה)מארו טפרי (באדיבות איגוד האתלטיקה)

התחרות הזאת היא באמת רגע השיא שלך בקריירה עד עכשיו?
“זה היה הכי מספק. אין ספק, מדליית הזהב הקבוצתית במינכן זה השיא שלי. לשמוע את ההמנון שם זה משהו שמעביר בך צמרמורת. אנחנו אלופי אירופה, אין יותר גבוה מזה בתחרות הזאת”.

מה אתה חושב על גשאו איילה שסיים במקום השלישי אחריך? גם אותך הוא מפתיע?
“כל האתלטים הצעירים יוכלו להצליח אם זה ימשיך ככה. גשאו התחרה רק במרתון השני שלו וזה מדהים מה שהוא עשה. הוא יכול להיות מרתוניסט גדול. הוא עשה תוצאה חזקה ב-10,000 מטר קודם לכן. הוא כישרוני, חזק והתנהל יפה בריצה במינכן. יש עתיד באתלטיקה”.

מארו טפרי עלה לישראל מאתיופיה בגיל 14. הוא התחנך בכפר הנוער בן שמן, השתתף בפרויקט של קבוצת ריצה והתקדם עד לרמות הגבוהות ביותר תחת הסיוע של אגודת מכבי תל אביב. כיום הוא גר בקריית אתא עם אשתו סלאמוויט ביולין-טפרי שהשתתפה גם כן באליפות אירופה בריצת 10,000 מטר וסיימה אותה במקום החמישי עם תוצאת השנה שלה. רוב הזמן הם במחנות אימון בקנייה, איטליה או אתיופיה, וכשהם בארץ אז הם פעמיים בשבוע מגיעים לאצטדיון הדר יוסף בתל אביב לאימונים או הולכים לבקר את הנוער שלומד בבן שמן.

מוגס טסמה, מארו טפרי והיימרו עלמיה (איגוד האתלטיקה)מוגס טסמה, מארו טפרי והיימרו עלמיה (איגוד האתלטיקה)

“אני מרגיש מחובר למדינה תמיד”, ציין טפרי, שלטענתו לא התמודד עם קשיי קליטה כעולה חדש בצעירותו. “אנחנו יודעים מי אנחנו, כולם יודעים את ההיסטוריה שלנו וזה לא משנה מאיפה באנו, אם זה מאירופה או מאפריקה. בארץ כולנו דואגים האחד לשני. גדלנו פה, למדנו פה, עשינו בגרויות פה, אנחנו חיים את המדינה ואוהבים אותה מאוד. חשוב לנו להרים את הדגל כמה שיותר גבוה ולתת לאנשים תקווה”.

איך זה לנהל קריירה עם אשתך שגם היא אתלטית?
“סאלמוויט רצה יפה אתמול ועשתה את תוצאת השנה שלה ב-10,000 מטר. היא לא התחרתה הרבה בגלל סיבות אישיות אבל היא חוזרת לעצמה לאט לאט. היא חייבת לעשות כמה תחרויות כדי שהרגליים יזרמו לקראת החזרה האמיתית שלה. אנחנו תומכים אחד בשני ואני שמח שהיא חזרה”.

סאלמוויט באיולין-טפרי (עמית שיסל, הוועד האולימפי)סאלמוויט באיולין-טפרי (עמית שיסל, הוועד האולימפי)

איך ההורים שלך הגיבו להצלחה שלך באליפות אירופה?
“ההורים שלנו שמחו מאוד. הם מאמינים בי. יש הרבה מי שתומכים בי וגם הספונסרים התקשרו, אם זה מאיר חברה למכוניות ומשאיות, הוועד האולימפי, איגוד האתלטיקה, כפר הנוער בן שמן ומכבי תל אביב - כולם מתרגשים בשבילי וחשוב לי לומר להם תודה על התמיכה כל השנים. בלעדיהם לא היינו פה”.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה