דוד טבק, אחד מגדולי האתלטים בישראל בכל הזמנים, ואחת הדמויות המדהימות של הספורט הישראלי בכלל, נפטר היום (שבת) בגיל 85. דוד הוא אביהם של בני טבק, כוכב מכבי תל אביב בעבר והאצנית אתי טבק.
ניתן למצוא במותו של דוד טבק את הסימליות בעובדה שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים הראשונים בהם יוצגה המדינה בהלסינקי 1952, ואילו מספר ימים לפני ציון השנה השישים לאירוע זה, הוא היום בו הלך לעולמו.
טבק היה הישראלי השני שירד מ-11 שניות ב-100 מ', הוא עשה זאת ב-1947, מספר שבועות לאחר יהודה גבאי, ולמעשה היה בלתי מנוצח על-ידי רצים ארצי-ישראליים מ-1944 עד 1955 ב-100 מטרים. ב-400 מ', מקצוע בו לא התמחה, הפסיד פעם לאריה גליק. טבק עלה לרבע הגמר האולימפי בהלסינקי 1952, הן ב-100 מ' לאחר שניצח את כל חמשת יריביו במוקדמות והגיע ראשון, והן ב-200 מ'. ברבע הגמר נשר, אבל קבע ב-200 מ' שיא ישראלי פנומנלי (21.8 שניות) שלאחר שנים ארוכות, עם סריקת צילומי הגמר, התגלה כבלתי תואם את הזמן החשמלי (22.34), אבל גם כך טוב משיא ישראל.
טבק ממש האפיל על כל המשלחת האולימפית כולה. מעט קודם לכן, באותה שנה, רץ בתל-אביב 100 מ' באליפות ישראל בתוצאה מדהימה בקנה מידה ישראלי ומרשימה בקנה מידה אירופי - 10.6 שניות (במדידה ידנית על-ידי שופטים) באצטדיון המכביה על מסלול פחם פרימיטיבי ובנעליים שאיש לא היה מכניס לתוכן רגל כיום כדי לרוץ.
נוסף על הכל, לא היה אז מד רוח בארץ ולא נדע מה מהירות הרוח, אבל מכל מקום הוא גם רץ מספר פעמים 10.7 שניות. שיא העולם באותה שנה היה 10.2 (נקבע לראשונה ב-1936). אם ננסה להקביל זאת לימינו אנו, ניתן לתאר זאת כישראלי שרץ 100 מ' בערך ב-10.00 עד 10.10 שניות. כרץ ברמה כזאת, הוא זכה במספר ניצחונות בינלאומיים יפים.
 |
| בני טבק. הספורט טבוע במשפחה (יניב גונן) |
|
| |
הלווייתו של דוד טבק ז"ל תתקיים מחר (יום ראשון, 22.7) בבית העלמין ברמת השרון.