"חוק וינגייט", שהעלתה שרת הספורט ח"כ מירי רגב, אושר בוועדת השרים לענייני חקיקה. השלמת החקיקה תהווה פריצת דרך שתעניק לווינגייט מעמד ייחודי של תאגיד סטטוטורי והוא יוכר כמכון הלאומי לספורט.

המעמד החדש יאפשר למכון ליהנות מתקצוב שוטף אשר אינו תלוי בתמיכות חד שנתיות, מה שיאפשר תכנון לטווח ארוך, שדרוג תשתיות וחיזוק המרכזים הפועלים בו.

שרת הספורט מירי רגב אמרה בנושא: "חוק וינגייט יעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם בתחום הספורט. עם כניסתי לתפקיד הצבתי יעד להפוך את וינגייט לתאגיד ממשלתי ולמרכז ספורט לאומי עם תשתיות ברמה הגבוהה ביותר ומעטפת איכותית שתעניק לספורטאים האולימפיים שלנו את התנאים הטובים ביותר להצלחה. חוק וינגייט ישדרג באופן משמעותי את המתקנים והתשתיות של המכון לרבות האקדמיה ומכון המחקר. שלושת המרכזים הללו יצעידו את הספורט ההישגי בישראל קדימה באופן משמעותי. זהו צעד חשוב ונכון שיאפשר לנו לפתח את דור העתיד של הספורטאים ההישגיים והפיכתם לטובים בעולם בתחומם".

אמוץ בכר: &qout;המכון ייכנס לתהליך בנייה של חמש שנים&qout; (נעם מורנו)
אמוץ בכר: "המכון ייכנס לתהליך בנייה של חמש שנים" (נעם מורנו)
 

בעצם הפיכתו למכון לאומי הוא ייהנה מהטבות שונות ומשיפור התנאים כאשר למכון יתווספו שטחים נוספים והקרקע עליו הוא יושב תעבור למעשה לידי המדינה. מעבר לכך, תקציבי משרד הספורט למכון וינגייט יוגדלו מ-12 מיליון שקלים בשנה ל-17 מיליון ובכוונת משרד הספורט גם לסגור את הגירעון של המכון שעומד כעת על כ-22 מיליון שקלים. כמו כן, אם אכן המכון יהפוך ללאומי, התקציבים יוזרמו אליו באופן ישיר ולא דרך ועדות או מכרזים, מה שיקל על פעילותו. 

מנכ"ל מכון וינגייט אמוץ בכר התייחס לכך והסביר את חשיבות החוק ל-ONE: "אישור החוק בוועדת השרים מהוות פריצת דרך משמעותית להמשך פיתוח הספורט בישראל. הפיכתו של המכון ללאומי תזרים תקציבים נוספים שיאפשרו לנו גם להגדיל את שטחו של המכון, גם להקים מתקנים ייעודיים לענפי ספורט שאין להם מתקנים שכאלה וגם יאפשרו לנו לשפץ מבנים ומתקנים קיימים שלא שיפצו מאז שנות השבעים. ברגע שזה יקרה והתקציבים יאושרו, המכון ייכנס להליך בנייה מסודר של חמש שנים. הפיכת מכון וינגייט לתאגיד סטטוטורי, יהפוך את מכון וינגייט לגוף שישרת טוב יותר את כלל הספורט בישראל".

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה