המדליסטית האולימפית הראשונה לישראל, יעל ארד, חברת הנהלת הוועד האולימפי בישראל העומדת בראש וועדת הספורט של הוועד האולימפי בישראל, תופיע מחר (שלישי) בישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה בכנסת ותסקור את ההתקדמות הכמותית והאיכותית שחלה בקרב נשים בספורט האולימפי בישראל.
בישראל רשומים כ-70 אלף ספורטאים תחרותיים מהם כ-15 אחוז נשים. למרות הכמות הקטנה בכל קנה מידה, ההשקעה העקבית של המערכת מניבה רמת הישגים בינלאומית גבוהה ללא פרופורציות בספורט האולימפי.
משלחת ישראל למשחקים האולימפיים בלונדון מנתה 37 ספורטאים, 18 מהן נשים. המשמעות: 49% מחברי המשלחת היו נשים. 20 שנה קודם לכן במשחקי ברצלונה 1992, מנתה המשלחת 31 ספורטאים, עם 5 נשים בלבד - 16%. בכל מחזור אולימפי מאז 1992 נרשמה מגמת עלייה במספר הנשים המייצגות את ישראל במשחקים האולימפיים ובלונדון נרשם האחוז הגבוה ביותר.
 |
| גרף עלייה בפעילות נשים (באדיבורת הוועד האולימפי) |
|
| |
הוועד האולימפי בישראל והזרוע המקצועית שלו - היחידה לספורט הישגי, שמו להם למטרה לקדם את ספורטאיות ההישג, לשפר את ההישגים שלהן, להעשיר ולהעצים מאמנים ומאמנות נשים, ובמהלך השנים חל שיפור משמעותי בהישגים של הספורטאיות האולימפיות.
ארד אמרה: "בתנועה באולימפית בכלל ובישראל בפרט ההתייחסות לספורטאיות הינה זהה לחלוטין בכל היבט לאלה הגברים. אם יש אפליה היא דווקא מתקנת בה שמים דגש משמעותי על קידום ספורטאיות נערות ובוגרות תוך מטרה לטפל בצרכים הייחודיים לעיתים של הספורטאית בתוך המערכות הפועלות".
 |
| יעל ארד: "נחזק המעטפת הרפואית" (איתי ישראל) |
|
| |
"בשנים האחרונות יש איגום משאבים ושיתוף פעולה מקצועי חשוב עם אתנה, המועצה הלאומית לספורט נשים, שת"פ המניב תוצאות מעולות. במחזור ריו 2016 נתרכז בחיזוק מעטפת רפואית מורחבת רב תחומית לנשים ועידוד ספורטאיות עבר להשתלב כמאמנות של נבחרות נערות ובוגרות. מעבר להישגיות המטרה היא לעודד ילדות צעירות להצטרף למעגל העוסקות בספורט כך שהבוגרות מהוות דוגמא אישית לילדים ולא פחות להורים".
נציין כי במשחקים האולימפיים בלונדון הגיעו ספורטאי ישראל ל-8 גמרים, 4 מהם שייכים לנשים ב -3 ענפי ספורט שונים: נטע ריבקין, התעמלות אומנותית קבוצתית, אליס שלזינגר ולי קורזיץ המחזיקה ב-4 תארי אליפות עולם, שלושה מהם ברציפות. הישג נדיר לכל הדעות.