ככה נראית התפוצצות. יום גדול של שחקן אחד שהבעיר את הפרקט ובער בעצמו מגאווה, והקרבה מצד כל שאר השחקנים. ופתאום, הכל נראה אחרת מול בלגיה שבסופו של דבר היא נבחרת בינונית. היא בינונית כשהיא מנצחת, היא בינונית גם כשהיא מפסידה. מה יש להגיד, המאמן הבלגי, אדי קסטילס, שפגש את נבחרת ישראל ואת אריק שיבק עשרות פעמים, בא לו ולה טוב הפעם.

זה היה תענוג גדול ומתמשך, בלי אף דקה אחת של מועקה אל מול יכולת נרפית של נבחרת ישראל, כפי שקרה בשלושה המשחקים הראשונים. הנבחרת הזו, ואת זה ידענו גם כשהוורידים איימו להתפוצץ מעצבים ברגעים הכי קשים במהלך האליפות, היא לא נבחרת של אפס ניצחונות מחמישה משחקים. היא לא נבחרת טובה מאוד, אבל גם לא גרועה עד כדי כך. המסורת, הכבוד והגאווה בפני עצמם, שווים לפחות ניצחון אחד בטורניר אם לא יותר. ולישראל, גם ברגעי שפל, יש את זה. 

אריק שיבק (אתר היורובאסקט) (ONE)
אריק שיבק. ישראל התפוצצה (אתר היורובאסקט)
 

לא מעייף לומר את זה שוב: בדינמיקה של אליפות שמשוחקת בצפיפות כזו, עליות וירידות הן עניין מובן מאליו. וכשיורדים ויורדים ויורדים, העלייה, מתברר, יכולה להיות קיצונית, היסטרית, דרמטית.

אחוזי הקליעה המצוינים נולדו דרך התפתחות נהדרת בתנועה משחקן חם אחד לשני, החל מאוחיון, דרך הלפרין ופניני ועד להצגה נדירה של אפיק נסים, שהזכיר את עדי גורדון בימיו הגדולים ביותר. אמיץ, אתלטי, קפיצי, יוזם, התקפי, מחודד. עצירה לקליעה על שתי רגליים תוך כדי כדרור כמו שרק למעטים יש.

הבריטים ניצחו את גרמניה, ויצרו מצב לפיו ישראל צריכה ניצחון בחמש נקודות הפרש לפחות מול הבלגים. לא היה בזה דבר כדי להלחיץ את השחקנים של שיבק, שהגיעו ממוקדים ובלי קשר לתוצאות האחרות. בלגיה היא הרבה דברים, אבל לא נבחרת שמלחיצה אותך אפילו כשהיא סוחבת ברזומה ניצחון ב-17 הפרש על ישראל במשחק הכנה.

זו נבחרת טכנית שמתקשה לייצר נקודות, וכוחה כקבוצה ולא ביחידים. כשרצים מולה, כשתוקפים מולה, וכשלא נכנעים למשחק עומד וכשאוספים נקודות בקלות יחסית, יש כל הסיכויים לנצח מולה. ואפילו, פה ושם, גם לפרק. ישראל רצתה יותר מאשר רק לנצח. היא רצתה לפרק. ועכשיו זו תהיה הפתעה גדולה אם גרמניה תוכל לעמוד בדרכה לשלב הבא, בתקווה ששאר התוצאות יסתדרו נכון.

השארתי את עניין עומרי כספי לסוף. כספי שיחק שבע דקות וחצי מהפתיחה ולא חזר. הבריחה הגדולה הייתה בלעדיו, וההצגה של אפיק – בלעדיו. השטף של הנבחרת – בלעדיו. החיוך, ההשתחררות, אנחת הרווחה הכללית  - בלעדיו. קצת פחות מחמש דקות לסיום הוא חזר בסוג של חילוף חברתי, שלא היה נחוץ מקצועית למשחק הספציפי הזה, אבל חשוב, לפחות תיאורטית, לקראת המשחקים הבאים.

כספי (ONE)
כספי. שיחק בפתיחה ולא חזר
 

וטוב שהוחזר בגארבג' טיים. כספי הוא חלק מהנבחרת, אין טעם לדחוק אותו לחלוטין, אין ערך בפגיעה בכבוד, באגו או בהערכה העצמית שלו. הוא מספיק נבון כדי להבין מה קרה פה: נבחרת ישראל נתנה את משחק הטוב ביותר שלה בלעדיו, השתחררה התקפית בלעדיו ופשוט רצה קדימה. עכשיו הוא, שהיה הקטר, צריך להתנהג כמו כל קרון כרגיל ולהתחבר לאחרים, לפני שהרכבת תברח לו.            

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה